האם רוחות רפאים הן פרי דמיון או מציאות? תופעת הרוחות המשתלטות על בתים ומטרפדות את חיי דייריהם היא עתיקת יומין ומוזכרת במקורות היהודיים, בספרות ובאמנות מהתקופה הגותית ועד לימינו אנו ומתועדת אף במחקרים ובצילומים. גם כיום ילדים ומבוגרים בארץ ובעולם מוכנים להישבע שהם ראו במו עיניהם נשמות תקועות, שלבשו ופשטו צורה. מדיומים, מטפלים, מקובלים ורבנים נזעקים לכל רחבי הארץ כדי לטפל בבתים רדופי רוחות ובאנשים שנכנסה בהם רוח. סקר של חברת גאלופ מגלה ש-37 אחוזים מהאמריקאים, 28 אחוזים מהקנדים ו-40 אחוזים מהבריטים מאמינים שבתים יכולים להיות רדופים.
יהודית פלאות, פסיכותרפיסטית הוליסטית ומתקשרת, שכתבה ארבעה ספרים בנושאים רוחניים, מעידה על קיומן של רוחות. לא פעם מזעיקים אותה לבית שבו מתרחשות תופעות מוזרות, כמו חפצים מתנפצים או זזים ממקומם או שמישהו מבני המשפחה המתנהג שלא כדרכו. פעמים רבות אנשים מספרים שחשו פתאום את כובד משקלה של יד נעלמה המנסה להרגיע אותם. כשהיא נקראת, היא מסייעת לאבלים להרחיק את רוח הנפטר מקרבתם.
"הרוחות מתגלגלות בצורות שונות", היא מסבירה. "לעתים הן נראות כצלליות או מזכירות את דמותו נפטר כפי שנראה בחייו. פעמים רבות ראיתי דמויות אפלות העטויות גלימות שחורות. מעולם לא ראיתי דמות נוצצת בטוהר, כפי שאני רואה מלאכים".
לדבריה, מעטים יכולים לראות את הדמויות הללו, "אך העין השלישית הפתוחה אצלי מאפשרת לי לראותם. בזכות ראייתי העל חושית ומיומנות של 25 שנות טיפול, אני מאבחנת איפה נמצאת הרוח ומשחררת אותה לדרכה".
רוחות מתעתעות
"רוח היא נשמה שנתקעה אחרי מותה. כל נשמת נפטר עוברת שלבים מסוימים בדרכה מהעולמות התחתונים אל העליונים עד שהיא מגיעה למעלה אל האור", מסבירה פלאות. "זו אמונה המשותפת ליהודים ולנוצרים כאחד. נשמה שעולה רואה ושומעת את הכל. כשהנשמה רואה בסבלה של המשפחה האבלה, היא נשארת ונתקעת בבית. ככל שסבל של בני המשפחה גדול, כך עלולים להתרחש דברים מוזרים כמו טלפון שנופל מהיד, כוס שפתאום נשברת, אגרטל מתנפץ או חפץ זז מעצמו למרות שאיש לא נגע בו. הרוח מזיזה חפצים כדי להעביר מסר שהיא נוכחת. במקום רווי קושי גם לנשמה קשה ולעתים, בלי להתכוון, היא מזמינה עוד נשמות תקועות שמסתובבות להן, כי החברותא מקלה עליה".
לדבריה, המצב הכי קשה הוא כשהרוח נכנסת לגופו של אדם ("עיבור" על פי הקבלה) ומנתבת אותו למצבים קשים, שולטת בו ומשבשת את חייו. "אחת מהמטופלות שלי הלכה לראיון עבודה", מספרת פלאות. "פתאום התחילה לדבר שטויות. הרוח חיבלה והכשילה אותה. זו דוגמה קלה, אך לעתים מפעילה הרוח את האדם לנקוט בצעדים קיצוניים כמו לקפוץ מהחלון, לקלל או אפילו להרוג. אנשים לא מבינים מדוע בן משפחתם הנורמטיבי מתנהג באופן חריג.
"לפני מספר שנים התאבד אח של ידידתי, כשהיה בן 35. נשמתו נתקעה בבית ובתה בת החמש ראתה את הדוד המת, כי ילד קטן קולט ורואה הכל בעין השלישית שלו. הילדה שוחחה עם רוחו של דודה והוא שכנע אותה לצאת לטיולים מחוץ לבית בלי אישור אמה. כשהאמא הזעיקה אותי, ראשית סגרתי לילדה את העין השלישית ואחר כך התחלתי בתהליך טיהור הבית, שהוא משימה הרבה יותר קשה".
פלאות מתמחה בהוצאת רוחות מבתים ומאנשים. לשם כך היא מזמינה תמיד את המלאך מיכאל ואת הישות "רוח אל-חי", שעוזרים לנשמות לעלות למעלה, לדבריה. על הטקס הזה יש לחזור לעתים מספר פעמים ולפתוח את החלונות לרווחה. בשלב השני יש לעשות שבעה סיבובים בחדר רדוף הרוחות ולומר את התפילה של "אנא בכוח". לסיום, בעזרת הדמיון היא זורה עם כפות ידיה אור על הקירות, כי "איפה שיש אור, לא יכול להגיע חושך", קובעת פלאות.
נשמה מסויטת מחפשת תיקון
"התופעה של נשמות תקועות החודרות לבתים ולאנשים אינה רק בגדר אמונה, אלא פרי מחקרים", טוען הרב גיל גרשון טבעון, ד"ר לקוסמולוגיה ולאסטרופיזיקה, מרצה, מורה דרך ויועץ קבלי ורוחני. "המחלקה לפרה-פסיכולוגיה באוניברסיטה של לונדון מתמחה בנושאים הללו, וחקרה אותם לאורך זמן, במיוחד בארצות הברית ובאנגליה ומצאה שיש להם ביסוס מדעי. ביהדות אנחנו מכירים בתופעה הזו במשך אלפי שנים. רוב הנשמות שמגיעות הן נשמות תקועות, פגומות, שחלקן לא מכירות בכך שהן נפטרו. רובן ככולן לא גמרו את התיקון שלהן. הן לא מקבלות את מקומן למעלה בעולמות העליונים. הן שבות לאזור של העולם הזה המוכר להן, אך כאן למטה אין להן גוף שבתוכו הן יכולות להסתתר".
הוא מתאר מקרה של אישה ירושלמית, שבנה הבכור, דן, נהרג במהלך שירותו בצנחנים. האם ביקשה לראות את גופתו של בנה טרם קבורתו, אך מפקדו סירב. האם עמדה מול ארון המתים בהר הרצל והצהירה: 'אני לא משחררת את הילד לקבורה עד שאני אראה אותו'. המפקד פתח בעל כורחו את הארון והאם הבחינה שלמעט סימן ירייה במצחו, גופת בנה הייתה שלמה. היא ניגשה למעלה באוב מראשון לציון, כדי לברר את הנסיבות למות הבן. דן דיבר בקולו מתוך גרונה של המעלה באוב וסיפר על דברים אינטימיים שרק אימו ידעה. הוא גילה שהוא נהרג בשוגג מכדור שנפלט מנשקו של חבר במהלך אימונים ולא במהלך מבצע צבאי. מאז אותו רגע, נשמת בנה המת התחילה להופיע בבית במהלך היום ומתחת למיטה באמצע הלילה. כולם ראו את דמותו של דן כשהבעת נכאים על פניו, והבית הפך לבית רוחות. נוכחות הרוח הפריעה לאם לתפקד, השפיעה קשות על בניה הצעירים והרסה את הבית. "כשהגיעה אליי במצוקתה, עשיתי תיקון באותו בית עם אמירת משניות ופרקים מהזוהר הקדוש עד ששחררתי את אותה נשמה", מספר הרב טבעון. "בעצם הנשמה הזאת, היא נשמה מסויטת שמחפשת את תיקונה והיא באה כדי שאנחנו נעזור לה להגיע לתיקונה, אך לא שאנחנו רוצים מלכתחילה להביא אותה אלינו.
"ביהדות מכירים בתופעה הזו במשך אלפי שנים, אבל למרות שהתופעה היא אמיתית והתורה מכירה בכך, אנחנו מנועים לפי התורה מלהשתמש בסיאנסים, מפני שהם מעודדים את היקלטותן של רוחות בבית וגורמות סיוטים וחרדות ליושביהם. התורה מבקשת מאיתנו באיסור מפורש לא לגשת למעלים באוב, כי היא רוצה שנתעסק עם החיים, עם ההוויה של העולם הזה ולא עם הנשמות התקועות של המתים שיעבירו אותנו על דעתנו. מסיבה זאת אין לנסות ולעשות סיאנסים או להזמין נשמות. את עולם המתים יש להשאיר למתים ואת עולם החיים לחיים".
"הרבה מהנשמות האלו אינן טובות ופעמים רבות הן משגעות אותנו", ממשיך הרב טבעון. "הן יכולות למשוך אותנו לשקרים שלהן ולגרום לנו להתעסק במוות במקום להתעסק עם החיים". הוא, למשל, תולה את הקולר לסופו המר של דודו טופז בעיסוקו בסיאנסים תקופה ארוכה לפני מותו. "אין ספק שרוחות כאלו ואחרות של מתים חדרו למרחב שלו, הפריעו למנוחתו והפרו את האיזון של טופז, שלא היה במיטבו כשפעל כפי שפעל".
"זה לא אותו אדם"
הרב טבעון, בעל תואר בפסיכולוגיה ובפסיכותרפיה ובקיא בתורת הקבלה המוזמן פעמים רבות לטפל בנשמות תקועות בבתים ובבני אדם, מספר על מקרה שנחרת בזיכרונו: "משפחתו של צעיר שלקה בלוקמיה קשה סיפרה שפתאום הוא התחיל לקלל ולגדף ולהתנהג בחוסר שפיות מוחלט. הוא גם התמוטט פיזית, הפחית במשקל, לא דאג להיגיינה האישית והתנהג בחרדתיות, בניגוד לאישיותו הרגילה. 'זה לא אותו אדם' אמרו. הסתבר שהיה בתוכו דיבוק, נשמה שנכנסה לתוכו והסיטה אותו להתנהג במופרעות בלי שהיה כלל מודע למעשיו. במקרה כזה יש לאפשר לנשמה להגיע לתיקונה ואז היא משתחררת מהגוף ועולה בחזרה לצור מחצבתה".
איך אפשר לאבחן אם המקור לשינוי התנהגותו של אדם נעוץ ברוח או בבעיה נפשית?
"זוהי באמת אבחנה קשה. הרבה מהמקובלים של היום, הרב בצרי ואחרים, טוענים שסכיזופרניה, לדוגמה, היא בעצם מעשה של דיבוק. כלומר, בגלל אי יציבותו הנפשית של אותו אדם הוא מאפשר לרוח רעה להיכנס לתוכו ולגרום לו בחלק מהזמן לא להיות הוא. התנהגותו של אדם כזה עלולה להתאפיין בכך שהוא אינו זוכר מה עובר עליו, מדבר בסגנון וצורה שונים ואפילו בקול מגדרי שונה. אותה רוח מצדה מחפשת מקלט לעצמה בגלל שהיא תקועה וחושבת שתוכל להגיע לתיקון על חשבונו של האדם שחי בעולם הזה.
בחו"ל יש יותר טומאה
"התופעה של בתים רדופי רוחות נפוצה ביותר בחו"ל, כי שם יש יותר רוח טומאה. פה בארץ, לפני כ-800-900 שנה מקובלים עלו לצפת ועשו תיקון גדול כנגד טומאה כדי שלא יהיה כוח לרוחות לשלוט בארץ", אומר המקובל משה לוי מפתח תקוה, המתמחה, בין היתר, בהוצאת רוחות ומיני מרעין בישין, מייעץ בענייני דיומא וצופה עתידות.
לדבריו, בכל ספרי הקבלה יש סיפורים על מקובלים שהוציאו דיבוק מאנשים שרוחות רעות נכנסו בהם. הוא מאמין שרוח המת מסוגלת לחדור לבתים וגם לאנשים עצמם במקרה "התעברות" של נשמה לתוך האדם. "הרוח עצמה תיכנס רק לבית שבו יש לה צורך בסגירת מעגל עם דיירי הבית. לפני כארבע שנים, לדוגמה, התארחתי אצל משפחה בלונדון, כשלפתע ראיתי דמות של ילד קטן. כששיתפתי את האב, הוא תפס את ראשו ואמר שבתו בת התשע אומרת כבר כמה שנים שהיא רואה פה דמות קטנה של רוח ולא האמינו לה. הילדה סבלה מחרדות ונדנדה להורים שהיא רוצה לעזוב את הבית. מבירור שנעשה התברר שבבית אכן התגורר ילד שנפטר בגיל חמש לאחר שנפל מהגג. הילד התרעם על כך שהילדה הקטנה תפסה כביכול את מקומו ורוחו באה לשם כדי לעשות תיקון.
"לאחר שעשיתי תיקון בבית בעזרת תפילה מיוחדת ותקיעות שופר, הרוח הוכרחה לעזוב את הבית והילדה הפסיקה לראות אותו. הרוח כפי שאני ראיתי אותה לבשה צורה של ילד לבוש בבגדים רגילים. רוח שבאה לפגוע מופיעה כצללית בצבעי שחר או לבן-אפור. יש רוחות רעות שמזיקות וגורמים לשיבוש הדעת, לאובססיות ולחרדות. כשרוח מתעברת באדם, היא מטלטלת אותו וכאילו מפצלת אותו לשני אנשים. כוח חזק ממנו שמעורר בו דמיונות שווא וכופה עליו התנהגות משונה".
>> למה אסור ביהדות לעשות סיאנס?
>> מה קורה לנו אחרי שאנחנו מתים?
זמני כניסת ויציאת השבת