בהודעה שפרסמו הרבנים הראשיים, תחת הכותרת ”ונשמרתם מאוד לנפשותיכם“, נכתב כי ”לאחר בירור מקיף עם הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות הובהר לנו שאין מקום לחשש מהתחסנות נגד ה'פוליו', ומאידך קיים חשש סביר לפגיעה פרטית ופגיעה באחרים מאי-התחסנות“.
הרבנים ציינו, בעקבות הממצאים, כי ”דעתנו שחובת כל אחד ואחת לחסן את בני משפחתו, בהתאם להוראת משרד הבריאות“.
מה עושים כשיש מחלוקת בין רופאים?
גם הרב שלמה אבינר משיב לטענות המתנגדים לחיסון ילדים וקובע: "רוב הרופאים בעולם ובארץ ישראל אומרים בצורה נחרצת שיש לחסן, ולא רק רוב אלא כמעט כולם, לכן זו ההלכה".
במדור שאלות ותשובות שלו המתפרסם באתר "כיפה", הוא נשאל וענה כך:
שאלה: שמעתי שהיו מקרים רבים שתינוקות ניזוקו מחיסונים, שאין צורך כלל בחיסון ואדרבא הוא מחליש את הכוח הטבעי של התינוק, שמחלות רבות כגון אוטיזם התרבו עקב חיסונים, שמחלות רבות נעלמו לא עקב חיסונים אלא עקב התפתחות ההיגיינה, שכל החיסונים רק משרתים את האינטרסים הכלכליים של חברות התרופות, שסתם מכניסים רעל מסוכן בגופו של תינוק ועוד טענות רבות.
תשובה: כמובן, בתורה לא כתוב על איזו מחלה יש לעשות חיסון, ובאיזה גיל ובאיזה חומר ובאיזו כמות. התורה אינה ספר רפואה במובן הזה. התורה רק אומרת לשמוע לרופאים כמו שכתוב "ורפא ירפא" (שמות כא, יט). מובן שמדובר ברופא אמיתי ולא באדם שהחליט לכנות את עצמו רופא.
לכן השאלה היא מה עושים כאשר יש מחלוקת בין רופאים, אלו טוענים שחיסון מסוכן ויש להם שלל טענות, ואלה טוענים שאי-חיסון הוא המסוכן, ויש בידם טענות נגדיות לא פחות חזקות. משל לסנהדרין שבה חלק מהחכמים אומרים שפלוני חייב מיתה וחלקם אומרים שהוא פטור. גזרה תורה שהולכים אחר הרוב, "אחרי רבים להטות" (שמות כג ב). וכן הוא ביחס לרופאים, הולכים אחרי הרוב. (למשל, לגבי אכילה ביום הכיפורים. שו"ע או"ח תריח). רוב הרופאים בעולם ובארץ ישראל אומרים בצורה נחרצת שיש לחסן, ולא רק רוב אלא כמעט כולם, לכן זו ההלכה.
בכך נגמר הדיון, זו הלכה ככל הלכה, ואפילו יותר, כי כידוע חמירא סכנתא מאיסורא (חולין י א).
