בשבוע שעבר עזבה את נבחרת כוכב נולד אחת מהדמויות הכי אקזוטיות שצבעו את העונה השמינית - ניקיה בראון. ניקיה, בעלת הקול הגדול, תיזכר בעיקר בזכות המוטיבציה האינסופית לשיר שירים בשפה שהיא לא מבינה ולחרוק את השיניים כדי להתמודד עם המבטא.
בתחילת העונה למדנו שניקיה עלתה לארץ לפני שנתיים עם בעלה לאחר שהשניים התגיירו. אבל כדי להבין מה עומד מאחורי המסע הרוחני של בני הזוג בראון, מסע שהתחיל לפני שנים רבות ועוד לא הגיע אל קיצו, כדאי להיפגש עם ניקיה ולראות את העיניים שלה מאירות כשהיא מסבירה למה בחרה לעזוב הכל למען היהדות.
"נולדתי כנוצרייה, אבל לאורך השנים הרגשתי שמשהו חסר לי. עזבתי את הכנסייה כשהייתי בת 19 והתחלתי לחפש דברים אחרים. תמיד הייתי קשורה לתורה, ובתהליך החיפוש מצאתי את עצמי שוב ושוב חוזרת ליהדות, לישראל ולקשר החזק שלהם לתורה. קראתי איך בישראל כולם מקיימים את חוקי התורה וזה היה מדהים בעייני", היא אומרת בהתלהבות. אחר כך היא מוסיפה בשקט, בחיוך קטן, שכשהגיעה לארץ ראתה שאלה לא בדיוק פני הדברים.
כשהיא מנסה להסביר מה מצאה ביהדות, ניקיה עונה בפשטות כנה ובהתרגשות ניכרת. "מצאתי אמת. מצאתי שלום. מצאתי תחושה של זהות. פתאום הרגשתי מי אני דרך התורה ודרך הלימוד".
אין שפה, אין עבודה, קשה קשה
בזמן שניקיה הצעירה חיפשה את דרכה ומצאה אותה בשביל המוביל אל היהדות, במקום אחר בארצות הברית, בעלה לעתיד, שטרם פגש בה, עבר את אותו התהליך בדיוק. כשנפגשו והפכו לזוג, ההמשך הטבעי מבחינתם היה להתגייר.
"תהליך הגיור ארך 9 חודשים של לימודים, בקנזס סיטי. לא ידענו מה זה קונסרבטיבים ואורתודוכסים. כשביקשנו להתגייר, במקרה התחברנו לרב קונסרבטיבי והתגיירנו בהדרכתו".
ה"במקרה" הזה יעלה לזוג בראון הרבה יותר ממה ששיערו - מדינת ישראל לא מכירה בגיור שלהם. "לפני שנתיים הגענו לארץ, ומאז אנחנו עדיין מחכים להכרה באזרחות שלנו וביהדות שלנו", היא אומרת ונאנחת. "אין לנו ויזת עבודה, וקשה לנו מאד".
"באנו לארץ בהתרגשות וחשבנו שנתקבל בזרועות פתוחות. רוב הקהילה בישראל כן מקבלת אותנו, אני מקבלת תגובות מאד חיוביות על זה שבחרתי בעצמי להיות יהודיה, אבל המערכת מאד מקשה עלינו. רצו לחבר אותנו לקהילת העבריים בדימונה. בחיים לא הייתי שם, אני לא מכירה אותם, אבל מבחינת המערכת בגלל שאנחנו שחורים אנחנו קשורים לשם. אני לא בטוחה שהם האמינו שבאמת התגיירנו ושאנחנו באמת יהודים. אבל האמונה בתורה שומרת אותנו כאן".
מה זה הדבר הזה שאת כל כך מאמינה בו?
"ראיתי איך אלוהים שמר על בני ישראל והגן עליהם, ואני מאמינה שהאל של הימים ההם הוא גם האל של עכשיו. הוא שומר עלינו חזקים. האמונה שלנו באלוהים ובארץ הזו מאד חזקה".
וולקאם טו איזראלי איידול
ההשתתפות בכוכב נולד, על אף ההדחה, הייתה מעין נס שפקד את משפחת בראון, המתגוררת בדירת קרקע קטנטנה ברחוב דל בחולון. מבחינתם זוהי הוכחה לכוחה של האמונה העזה, או לפחות שכר הגון עליה. "ההפקה עזרה לי כל כך הרבה. היו לי בעיות בשיניים, ובגלל שאני לא אזרחית, היה לי קשה להגיע לרופא השיניים. הם עזרו לי בזה. גם באוכל, ובהרבה דברים נוספים שהייתי צריכה".
רק לילה לפני האודישנים, ניקיה החליטה ללכת על זה. "חברה אמרה לי שגם פה יש מעין 'אמריקן איידול', אמרתי 'מגניב' והחלטתי שאני הולכת לראות מה יהיה. בכלל לא חשבתי שאני אשיר בעברית. אבל אחרי שבאודישן הראשון שרתי באנגלית ועברתי, האישה אמרה 'את יודעת שכדי להמשיך את חייבת לשיר בעברית, נכון'? אז הבנתי שאין לי ברירה ולמדתי חלק מהשיר 'אין גבולות' של סיון".
מכיוון שאין לבני הזוג בראון אזרחות, הם לא היו זכאים ללמוד עברית באולפן ולכן "אני יודעת משפט פה ומשפט שם, אבל לא להרכיב תשובה שלמה", מסבירה ניקיה, שנאלצה למצוא דרכים יצירתיות לשנן את השירים בתוכנית. "הקשבתי לשירים וכתבתי את הפונטיקה באנגלית. בגלל שאני לא יודעת את השפה לא ידעתי מתי מילה אחת נגמרת והשנייה מתחילה, אבל השתדלתי פשוט לחקות את הזמרת שהאזנתי לה".
מאז שנדרשה לשנן מדי שבוע כמה שירים, ניקיה כבר למדה דבר או שניים על עולם המוזיקה הישראלי. כשהיא נשאלת מי הזמרים האהובים עליה, היא מיד שולפת בלי להתלבט פעמיים את מילת הקסם נינט. "מאד אהבתי את מה שהיא עשתה בכוכב נולד וגם את מה שהיא עושה היום. גם את מירי מסיקה אני אוהבת". אם תהיתם, בנינט ומירי מתחרים לורן היל וסטיבי וונדר, אהוביה המוזיקליים של ניקיה מעבר לים.
קבלו אותה
ההדחה לא גרמה לניקיה לאבד את האהבה למוזיקה. "אני רוצה שתהיה לי להקה, להמשיך ללמוד שירים בעברית, אבל הפעם לא שלושה שירים בשבוע, אלא בקצב יותר איטי. אני רוצה להיות חלק מעולם המוסיקה הישראלי".
איך את רואה את חייך בישראל?
"הפכתי יהודייה בגיל 31. עברתי מארץ אחת לשנייה, שזה הדבר הגדול ביותר שעשיתי בחיי. אני מרגישה שנולדתי מחדש. אני מקווה שאוכל להיות אזרחית פרודוקטיבית בישראל, לעזור במאבק של העם היהודי, כי עכשיו אני מרגישה קצת מבחוץ. אני רוצה להתקבל, להיות חלק".