השבוע מתארח בתכנית גולן אזולאי, שחקן מצליח, שהופיע ב"טירונות", "בנות בראון", "השיר שלנו", "השמינייה" ושלל סרטים וסדרות. הוא בן 44, נשוי ואב לחמישה. אחרי השחרור מהצבא הוא עקר ליפן, טייל במזרח, חזר לארץ, עבר שוב ליפן כדי לנהל סוכנות תכשיטים, ואפילו, תתפלאו, עבד במועדון יפני בתור בדרן וקוסם. בהמשך יצא לטיול רוחני מבלבל בהודו ובמזרח הרחוק. איך הוא הגיע משם ליהדות? הוא מסביר.
נתחיל בהודו. בזמנו חשבת שבהודו תמצא את האושר, וחזרת בידיים ריקות.
"חזרתי עם משבר. לא בידיים ריקות אלא בידיים מלאות בדיכאון. טיילתי כמו הרבה ישראלים שרוצים לנקות את הראש, או לדפוק את הראש, אחרי הצבא. אנשים מקבלים שכל ואחרי זה רוצים לדפוק אותו. כמו לקנות מחשב חדש ואז לתת לו בעיטה. לא יודע למה, אנחנו לא שומרים על עצמנו".
מה זה לא יודע למה, אתה היית שם. אתה אמור להסביר.
"כן, זה היה רצון לבדוק גבולות ולחפש רוחניות, באמת. תמיד הייתי רוחני. אומן בבסיס שלו הוא רוחני, יוצר יש מאין. הגעתי לשם ומצאתי מן רוחניות כזאת שהיום אני מבין בדיעבד שהיא של טומאה, בלבול. אנשים מעורבבים שם, כל אחד מנסה לברוח מהמקום שלו ולמצוא שקט בנפש שלו, אבל השקט האמיתי הוא לא בשום מקום בעולם. הוא פה".
ממה אתה הכי ניסית לברוח?
"מהרעש שהיה לי בלב. היה לי רעש. עדיין יש. ברוך השם, הרבה פחות. ניקיתי הרבה".
למה אתה קורא רעש?
"העומס הזה שאתה מרגיש. הפגיעות, הרגישות, הפחד. כל מה שכולנו חווים ומרגישים. זה היה אצלי בעוצמות חזקות. האמת היא ששם במזרח פתאום זה נפתח. לא ידעתי ממה אני בורח. בצבא לא היו לי דכאונות כל כך. פתאום שם משהו פתח את הבלגן והעומס הנפשי, ואז התחלתי להתבונן. התבוננתי שם במזרח, אבל לא בכלים הנכונים".
ואז הגעת לארץ יותר מסובך מאיך שיצאת.
"מה זה מבוהל, לא מבין מי נגד מי. ואז החלטתי שבמקום להיות בדיכאון, אסע ליפן כדי לעבוד, לחסוך כסף ללימודי משחק, ואז אהיה זמר ושחקן".
הכל קרה בזכות אשתו
עד לפני עשור וקצת אזולאי היה אדם מסורתי, כולל קידוש ופלטה בשבת, אבל לא הרבה מעבר. מאז עבר תהליך תשובה מעניין, ואף הצליח למשוך איתו את הוריו ושאר בני משפחתו. "כשאתה עושה שינוי נכון, שינוי משמחה והתקרבות נכונה, זה משפיע על הסביבה נכון, ואז הסביבה איתך. אני חושב שהכל קרה במקביל".
"אגיד את האמת, התחלתי את תהליך התשובה שלי כדי להתקרב לאשתי. זאת הסיבה באמת. התחלתי ללמוד לימודי ימימה כדי להתקרב אליה. לא ידעתי שאני הולך לחזור בתשובה, לא אמרו לי שזה המסלול. במופע שלי אני מספר שבאתי להתקרב לאשתי, ובסוף התקרבתי לבורא עולם. לקח לי שנים להבין שזה בעצם אותו דבר".
איך הבנת את זה? מה הקשר?
"הרמתי עיניים לבורא עולם וראיתי שהמצב לא טוב. אמרתי 'אני מבקש שתעזור לי'. לא הייתי אדם דתי, אבל דיברתי עם השם. הרגשתי שאני לא לבד. הוא באמת שלח את הלימוד הזה, וראיתי עד כמה ההאשמות שהאשמתי את אשתי, וגם הכעסים על עצמנו, לא מקדמים אותנו באמת. ראיתי עד כמה הבעיה אצלי ולא אצל אשתי. הבנתי שיש לי דרך ארוכה ללכת, ואני הולך בה כבר 11 שנים. אני עדיין לומד את הלימוד הזה".
איך אשתך התמזגה עם התהליך?
"תוך חצי שנה היא התחילה גם כן ללמוד. אשתי תמיד היתה רוחנית. ממש צדיקה וצנועה. יש לה משהו טבעי צנוע".
אז את הזוגיות זה תיקן והוביל אותה לפסים חיוביים יותר, אבל מצד שני – יש פחות תפקידים. הגיעה אליך הצעה של סטיבן שפילברג להשתתף בסרט, כולל צילומים בשבת.
"היו גם סצנות לא צנועות – אתה לא יכול כבר. אבל זה תהליך. זה לא שיום אחד קמתי ואמרתי 'זהו, אני דתי, אני הולך בדרך תורה ומצוות, עזבו אותי'. לא, הכל היה תהליך איטי. בן אדם לא יכול להיות בן 3 ולהתנהג כאילו הוא בן 16. אי אפשר. מה אתה משחק אותה? זהו, אתה מקיים את הכל? יש כאלה שחותכים מהכל בפתאומיות, אבל אני לא מאמין בזה. כשאין תהליך – זה נקרא צפיפות בעלייה. אני חס ושלום לא נקי מנפילות, אבל משתדל לבנות את המבנה שלי צפוף, לאט לאט".
איך זה היה מבחינה נפשית-רגשית לסרב לכל כך הרבה הצעות?
"זה היה קשה. תשמע, גם מבחינה כלכלית. אבל בדיעבד, השם חיכה לי שאתעורר, ואבין שאני צריך לעשות את האמנות שלי כשליחות שלי. היום אני מסתובב ברחבי הארץ, עושה מופע שמשמח יהודים, מקרב אותם. יש אנשים שחוזרים בתשובה מהמופע שלי".
בהמשך הראיון מספר אזולאי על ההתפכחות מאורות התשובה בשלבים הראשונים, על בניית המופע שלו מתוך מצוקה דווקא, ועל שינוי מושג ההצלחה אצלו. צפו בתכנית המלאה, בראש העמוד.
התכנית "בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע. בתכנית הבאה יתארח אריאל זילבר.