עשרה בטבת הוא הקצר שבצומות ישראל. השנה הוא חל ביום שישי (מחר), ומקבל את פני השבת, ולכן מספק עבור הצמים לא מעט קושיות הלכתיות. הנה ההלכות המרכזיות לצום:
1. תחילתו בשעה 4:54 בבוקר בערך. המעוניין לאכול מוקדם בבוקר יכול לעשות זאת לפני עלות השחר (4:54), אולם לפני שיישן יעשה תנאי על כך שהוא מעוניין לאכול. מי שמכוון שעון מעורר לשעה זו נחשב כאילו התנה. מי שתכנן לקום מאוחר ובמקרה קם באמצע הלילה יכול לשתות.
2. מותר לשטוף פנים, ומי שרגיש יכול לצחצח שיניים (להיזהר שלא לבלוע את המים).
3. מעוברות ומניקות – פטורות. אולם מי שבכוחה לצום תבוא עליה הברכה גם בשל משמעותו של הצום ובעיקר בהיותו קצר ומשום שהוא חל ביום בו מזג האוויר קר.
4. תפילה בתענית – בשחרית מתפללים תפילת תענית רגילה. במנחה אומרים 'עננו', קוראים בתורה ומפטירים, אולם לא אומרים תחנון (כדאי לארגן מנחה גדולה או לחילופין שתפילת מנחה תתחיל לפני כניסת שבת מפאת אריכותה).
5. ברכת כהנים במנחה – מנחה גדולה: לא עולים כהנים. מנחה קטנה: עולים.
6. הכנת אוכל לשבת - כאשר מכינים את האוכל לשבת מותר לטעום ומיד להוציא מהפה כדי לדעת אם חסר מלח או תבלין, אבל אסור לבלוע את הטעימה.
7. רחיצה לכבוד שבת: אף על פי שלא נהוג להתרחץ בצומות, מותר ומצווה להתקלח ולהתרחץ לכבוד שבת. כמו כן, על מנת לעמעם את תחושת העינוי ראוי לצחצח שיניים לכבוד שבת.
8. מתי מסתיים הצום? נחלקו פוסקים במהלך כל הדורות אימתי יסתיים הצום שכן ישנה גם סברה שלא ראוי שאדם ייכנס לשבת בתחושת עינוי. למעשה, הצום מסתיים בקידוש הנעשה לאחר התפילה (כמובן, לאחר צאת הכוכבים). יש להשתדל לא להאריך יותר מדי בתפילה ולהימנע מלדרוש במהלכה. חשוב להתחשב בצמים וגם להמעיט בעינוי בשבת. יש לכוון שיאמרו קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים (בערך 16:57).
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.