1. דוד גרוסמן
גרוסמן הוציא השנה את ספרו "אישה בורחת מבשורה", אחד הספרים המטלטלים ביותר שנכתבו כאן וללא ספק הספר הטוב והחשוב ביותר שיצא השנה. הדמות המרכזית בו היא אישה, אמא, שמשוכנעת שבנה עומד ליפול בקרב ומחליטה לקחת את הרגליים ולברוח מהבשורה הנוראית. הספר מעורר השראה כי הוא גורם לנו לבחון מחדש מושגים ברורים לכאורה, ונותן משמעות חדשה לשפה העברית, לישראליות, להורות, למלחמות ישראל ולצבא שלה.
מה למדנו ממנו השנה: להסתכל על הדברים מכמה נקודות מבט.
2. דב חנין
חבר הכנסת של חד"ש ניסה השנה את כוחו בבחירות העירוניות בתל אביב, עם מצע שלא ממש קרץ לבעלי ההון בעיר. הוא אמנם לא זכה, אבל הצליח להפוך את מפלגתו החדשה "עיר לכולם" למפלגת אופוזיציה רואיה ושווה בגודלה לזו של המנצח חולדאי. מי שעוד עוררה השראה בקמפיין שלו היא השחקנית ריקי בליך, שהצליחה לגייס לטובת המועמד האנדרדוג אמנים רבים שנמנעים בדרך כלל מהבעת דעה פוליטית. הלוואי ונראה אותם פותחים את הפה גם בבחירות הארציות.
מה למדנו ממנו השנה: שגם לשוליים יש מקום במדינה הזאת.
3. בזה נבבה
האיש השתתף השנה באולימפיאדת הנכים בבייג'ין כרץ מרתון, והוכיח ששום דבר לא יעצור אותו בדרך להגשמת חלומותיו. נבבה, עיוור מלידה, עלה לארץ מאתיופיה בגיל 7 ללא אביו, שנטש אותו בלידתו, אך לא נתן לעובדות לייאש אותו והתקדם במסלול למעלה. השנה אף הגשים גם חלום נוסף וטיפס על הר האוורסט, בעזרת המתנדבים מעוררי ההשראה גם הם - האב והבן עופר וגיא בן דור.
מה למדנו ממנו השנה: שאם יש רצון, יש גם דרך.
4. אבירמה גולן
עיתונאית "הארץ" עזבה השנה את מקום מגוריה בתל אביב ועברה לגור בשדרות. אפילו אם מדובר בצעד עיתונאי בלבד, מעטים העיתונאים שהיו מקריבים את הנוחות שבחיים המוגנים והנוחים במרכז לטובת מעבר לפריפריה הדרומית מוכת הקסאמים. גולן מפרסמת גם בלוג ממקום מושבה החדש, שם היא כותבת על החיים בעיר ממקור ראשון ומגלה שהרבה מסתתר מעבר לסטריאוטיפים המיושנים על העיר.
מה למדנו ממנה השנה: להפסיק להתפנק, ושיש מדינה מעבר לגבולות הירקון.
5. רנדי פאוש ז"ל
פרופסור אמריקאי למדעי המחשב מגלה שהוא חולה בסרטן ונותרו לו מספר חודשים לחיות. הוא מחליט לחלוק עם העולם את תובנותיו בהרצאתו האחרונה - "להגשים באמת את חלומות הילדות שלך". ההרצאה מעוררת ההשראה, המזכירה לנו לנצל כל רגע ורגע בחיים, נצפתה על ידי מיליונים ביו-טיוב והפכה לרב מכר. פאוש נפטר השנה בחודש יולי, חמישה חודשים מאוחר יותר מהתחזית שחזו לו רופאיו.
מה למדנו ממנו השנה: שצריכים להיות אופטימיים ולהגשים את חלומות הילדות שלנו כל זמן שאנחנו יכולים. וגם שלחלומות האלה יש חשיבות גם כשאנחנו כבר בוגרים.
6. מיקי רוזנטל
סרטו של רוזנטל, "שיטת השקשוקה", שעוסק משפחת עופר כמייצגת את היחסים הקרובים מידי בין הון לשלטון בישראל, יצא השנה לאקרנים. הדבקות העיתונאית שלו, בשיתוף עם הבמאי אילן עבודי, מעוררת השראה בהתחשב בעובדה שהאחים עופר איימו בתביעת דיבה נגדו ונגד כל מי שישדר את הסרט מבלי שראו פריים אחד. רוזנטל הלך עם האמת שלו עד הסוף, ולמרות קשיים כלכליים ומשפחתיים סיים את הסרט חושף השחיתויות השלטוניות ומצא בית להצגתו בסינמטקים ברחבי הארץ. כך נראה היום חופש הביטוי בישראל.
מה למדנו ממנו השנה: מהי מחויבות עיתונאית, ושאם יש משהו שאתה מאמין בו, הוא שווה את כל ההקרבות.
7. עדי לוסטיג
תיכוניסטית ראסטפרית בת 18 שהחליטה שהיא תצליח לעצור את הפיכת חוף הדייגים בפלמחים לכפר נופש. לוסטיג יכולה לעורר השראה אצל כל אלה מאיתנו שמאסו בהעברת נכסי מדינה לאנשים שהפרוטה מצויה בכיסם, והדבר האחרון שמעניין אותם זה טובת האזרח ואיכות הסביבה. לוסטיג, שעברה לגור בחוף, הוכיחה שכל מי שרק רואה כסף מול העיניים צריך להתחיל להסתכל יותר טוב. המאבק שלה הצליח לסחוף מאות תומכים, שני חברי כנסת ואת מבקר המדינה. מדינת הקומבינה צריכה עוד הרבה לוסטיגיות בקרבה.
מה למדנו ממנה השנה: שגם האזרח הקטן יכול להשפיע, בגדול.
8. ארי פולמן
במאי הסרט "וואלס עם באשיר" הוכיח שגם בשנת 2008 אפשר להמציא ז'אנר אומנותי חדש - אנימציה דוקומנטרית. "וואלס" הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה ושל השנים האחרונות, על מלחמת לבנון ועל זיכרון, שכבר קוטף פרסים בארץ ובעולם ונמצא בדרך הבטוחה לאוסקר האמריקאי.
מה למדנו ממנו השנה: לא לסמוך על הזיכרון שלנו.
9. נתנאל רחמים
נתנאל רחמים התוודע לראשונה לנושא תרומת האיברים כאשר אחיו, יניב, נדרש לתרומת ריאה עקב הסתבכויות של מחלת הסרטן. בגלל מחסור ישראלי בתורמי איברים תרמו נתנאל ואחותו חלקים מריאותיהם לאח, שמאוחר יותר נפטר. נתנאל מצא דרך מקורית להנציח את זכר אחיו והחליט להחתים כמה שיותר אנשים על כרטיס תורם לאד"י. השנה זכה סוף סוף להכרה של צה"ל במאבקו, שמינה אותו לתפקיד שנתפר במיוחד עבורו - מש"ק תרומת איברים. הוא מעביר הרצאות בנושא בכל הבסיסים בארץ והפך לאדם הפרטי שהצליח להחתים הכי הרבה אנשים, מעל 4500, לארגון החשוב.
מה למדנו ממנו השנה: שאיש אחד יכול לגרום לשינוי גדול.
10. ברק חוסיין אובמה
לא באמת צריך להסביר מה הוא עושה ברשימה הזו, אבל העובדה שהאיש נבחר להיות נשיאה ה-44 של האימפריה הכי גדולה בעולם הופכת אותו לאחד ממעוררי ההשראה הגדולים של המאה. למרות כל ה"כן אנחנו יכולים" של הנשיא השחור הראשון, מי שבאמת מעורר כאן השראה הם הבוחרים האמריקאיים שהוכיחו שהחלום האמריקאי עוד עובד. ושהם לא טיפשים, גזעניים ושמרנים כמו שחשבנו במהלך שמונה שנות כהונתו של בוש.
מה למדנו ממנו השנה: שלפעמים חלומות מתגשמים.