השבוע בתכנית "בכיוון אחר" מתארח הרב שלום ארוש. הוא כתב ספרים רבים, הקים את מוסדות "חוט של חסד" והפך לאחד הרבנים הבולטים והאהובים ביותר בחסידות ברסלב ובכלל, אבל לא רבים יודעים שהוא לא חי את חיי יהדות והאמונה במשך כל חייו. הוא אמנם גדל במשפחה דתית-מרוקאית, אבל בהמשך לא ממש חי חיים תורניים. זכרונות הילדות שלו בעולם היהדות, מסתבר, מורכבים בעיקר מחגיגות המימונה ומביקורים בקברי צדיקים.
"זה משהו שאי אפשר להבין - איזו שמחה הייתה, איזו שירה", הוא אומר. "זה היה חלק מהחיים שלנו. למדתי במרוקו בבית הספר 'אליאנס' שבו דיברו צרפתית, ואחר הצהריים, קצת למדתי לשון הקודש ותורה. שם שמרנו תורה ומצוות, לא היה מושג כזה 'חילוני'. היתה שם תמימות כזו, אמונת חכמים. כשהייתי קטן, אני זוכר את עצמי אומר קריאת שמע עם דמעות בעיניים. הייתי חזק באמונה. אמנם לא למדתי הרבה תורה, אבל אני זוכר את עצמי ממש ככה דבק בשם, אוהב את השם".
ואז עליתם ארצה, וחלה ירידה ברוחניות.
"כן, למדתי בממלכתי דתי ושם למדו בנים-בנות. אני זוכר שבכיתה ח' המורה ניגש אליי, לחש באוזן ואמר לי 'תגיד, מי הבחורה הכי יפה פה?'. בהמשך אני והאחים שלי התנתקנו מהדת. אבא שלי היה בוכה בשבת, לא היינו הולכים איתו לבית הכנסת, אלא נוסעים לים. אני יכול להבין מה זה נקרא תינוק שנשבה - כאילו זה לא קיים, יש רק את העולם הזה, וזה הכל".
הפסקת להאמין?
"הפסקתי להאמין, אין, כאילו לא קיימת המציאות הזו, חס וחלילה".
זה משהו שאני רואה אצל משפחות מאוד שורשיות ודתיות, שבסופו של דבר הילדים עזבו את היהדות. ואני חושב לעצמי: איך הם לא הנחילו את הדת, איך זה לא עבר הלאה?
"או, שאלה נפלאה מאוד אתה שואל. זה לא רק שם במרוקו, גם כאן עכשיו בארץ ישראל, יש הרבה משפחות שבהן הילדים עוזבים".
למה?
"בגלל שההורים אומנם שומרים על תורה ומצוות, אבל לא הגיעו לנקודה הפנימית האמיתית של העניין".
שהיא?
"שמחה. אם ההורים לא מראים שמחה, ומראים איזו זכות זו להיות בשמחה ואיזו זכות זה לשמור, להתפלל וכו', אם לא מגיעים לנקודה הזו של ממש, וגם כמובן לא יודעים לדבר ולהכניס את הנקודות הפנימיות - לא עובר".
אז איך בעצם מעבירים נקודה פנימית?
"נקודה פנימית זה דבר שצריך שתהיה אצלך. כתבתי זאת בספרי 'בגן החינוך'. אתה לא יכול להעביר דבר שלא קיים בתוכך. אם אתה חי את האמונה ומרגיש חיות מכל קשר עם ה', ובכל מצווה שאתה מקיים מביע שמח - זה יעבור למשפחה".
"פתאום התחלתי לחשוב על המוות"
כשעלו רצה התגוררו הרב ארוש ומשפחתו בפתח תקוה. הוא למד בתיכון חילוני ואחר כך התגייס לצה"ל שם שירת כחובש מוטס. דווקא בפעולות האלה הוא ראה את יד אלוהים. "אתה עומד במקומות שבלי אמונה אדם לא יכול להחזיק מעמד", הוא משחזר. לאחר השחרור החל ללמוד באוניברסיטה, וניהל חיים שאותם הוא מתאר היום כשיא ההפקרות. "באותה תקופה הייתי שמח, רוקד. אני זוכר שאיזו סטודנטית שאלה אותי 'מה אתה לוקח שאתה כל הזמן רוקד?'".
אז בעצם היו לך חיים נעימים - שמחה, שירות צבאי מוצלח, לימודי ראיית חשבון. למה לא להמשיך כך?
"פתאום קיבלתי מברק 'נפל מסוק' שחברים שלי עליהם השלום היו עליו. זה היה יום של המון לוויות בבית העלמין הצבאי בתל אביב. הלכתי במשך יום שלם ללוויות. כמובן שהייתי עם שיער ארוך, ג'ינס, מכונית, חושב את עצמי מרכז העולם. ובאמת נפגשנו כל החברים, וכל אחד שאל 'מה את עושה', 'מה אתה עושה'. אחרי כל היום הזה, הייתי לבד בחדר שלי, במעונות. לפתע נכנסו לי מחשבות - מה זה מוות, זה סוף החיים? מה קרה עם החברים שלי? אם מתו - גם אני אמות פעם?! המחשבה הזו, שגם אני פעם אמות, זו הנקודה שהייתה מכרעת. היא-היא הנקודה ששינתה לי את כל מהלך המחשבה שלי.
אז מי גילה בסוף שיש משהו נצחי?
"לפתע הייתה לי מחשבה: אולי יש בורא? אני מתבייש לספר על זה. אמרתי 'בורא עולם, אני רוצה להאמין בך, אני יודע שאני לא יכול לראות אותך, אבל אני יכול לראות את המעשים שלך. כך אראה שאתה מנהיג את העולם'".
ביקשת סימן?
"כן, התחלתי לבקש מבורא עולם, ממש לדבר איתו ולבקש ממנו".
אחרי שהרב ארוש קיבל לא מעט סימנים, אותם הוא מפרט במהלך הראיון, הוא החל להתחבר לעולם הדתי. אבל לא עד הסוף. 'לגבי הלכות אמרתי, עד שאני לא מבין - אני לא עושה. לפתע, באחת ההתבודדויות, כשדיברתי עם השם, נכנסה לי מחשבה, ואמרתי, 'מה, אתה מחזיק עצמך יותר חכם ממשה רבנו, יותר חכם משלמה המלך? אם אתה תבין את ההלכות זה אמת, ואם לא תבין, זה לא אמת?'. ואז התביישתי. באותו רגע החלטתי: אני מקיים את התורה בתמימות".
ואז גזרת את השיער?
"הכל. הסתפרתי, לקחתי תפילין, נכנסתי לישיבה, ממש".
יש לך תמונות בבית עם הקוקו או שהן נעלמו?
"כן, כן, יש לי תמונות עם שערות ארוכות. מעט אמנם, אבל יש לי".
בהמשך הראיון מספר הרב ארוש על עיכובי הזוגיות בדור, מגלה כיצד הוא מתייחס לכשלונות של תלמידיו, ואפילו משחרר בדיחה בסיום. התכנית המלאה לצפייה - בראש העמוד.
התכנית "בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע.
*סייעה בהכנת הכתבה: ליאת שגב