הרב עמאר והרב יצחק יוסף לא החליפו מילה במהלך העצרת. מאוחר יותר שוחח הרב עמאר עם מספר עיתונאים והבהיר: ”איני ראוי לרשת את הרב עובדיה. זה לא זמן לכל המחלוקות, אני לא ראוי להיות עפר תחת כפות רגליו - ואני לא אומר את זה רק היום, אמרתי את זה כל הזמן. בזמן הזה, מדובר בחוסר טעם ודעת לריב, כמו ילדים קטנים שמשחקים בגן.
”לא צריך לשים לב לשום דבר - לא לכל הקטנוניות ולא לכל מחלוקת. אין מי שראוי להיות – אני בכל אופן לא ראוי להיות עפר תחת כפות רגליו. אמרתי את זה כל השנים. ההתבטלות שלי למרן, אני באמת בטל ומבוטל. גם כל הגדולים האמיתיים התבטלו לפניו בהלכה ובפסיקה“, הוסיף הרב עמאר. ”הם אומרים שאני אשם בכל, אני יודע. אני בוכה יומם ולילה. הלוואי שרק יתקבלו התפילות ומרן יקום על רגליו. כל ההאשמות לא משנות, לא כדאי לנו כל ההאשמות, רק שיקום ויהיה בריא ויחזור שלם בגופו, שלם בנפשו, שלם בתורתו ובהנהגתו לעם כולו“.
הרב עמאר סיכם וציין כי הוא מתפלל ”שהדור לא יתייתם“ וכי ”המשבר בעצם החולי שלו הוא של כלל ישראל. חייבים להתפלל ולבכות יומם ולילה ולא להפסיק, שלא תחסר הנהגה נפלאה זו“.
