"כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות: מחבלו של משיח, מדינה של גיהנום וממלחמת גוג ומגוג" (מסכת שבת, קי"ח)
הנה מצווה שאתם בטוח הולכים לאהוב - מצווה לאכול, והרבה. בשבת קיימת הלכה לפיה יש לאכול שלוש סעודות. האחת בליל שבת (שישי בערב) לאחר כניסת השבת ותפילות ערב השבת, השנייה ביום השבת (שבת בבוקר) והשלישית, שגם נקראת "סעודה שלישית" נאכלת לקראת צאת השבת, לאחר תפילת מנחה. המצווה לאכול שלוש סעודות בשבת חלה על גברים ונשים כאחד.
למה שלוש סעודות?
בעבר היו נוהגים לאכול שתי סעודות בכל יום, בוקר וערב. המצווה לאכול שלוש סעודות בשבת נובעת מהרצון לכבד את השבת ולענג אותה יותר מאשר בשאר ימי החול.
מהן שלוש הסעודות?
הסעודה הראשונה, שנערכת בערב שבת, מתקיימת לאחר תפילת ערבית. את הסעודה יש להתחיל עם קידוש, מכיוון שיש איסור לאכול לפניו.
הסעודה השנייה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר תפילת השחרית והמוסף בבית הכנסת. הסעודה מתקיימת לקראת הצהריים וגם בה יש קידוש בתחילתה, עם נוסח שונה וייחודי לה שנקרא גם "קידושא רבא", מכיוון שגם כאן חל איסור לאכול לפני הקידוש.
את הסעודה השלישית שמתחילה לאחר זמן המנחה (תפילת הצהריים) ומתמשכת עד שקיעת החמה, נוהגים לערוך ללא קידוש אלא רק עם ברכת "המוציא" ולחם משנה.
מה אוכלים?
מכיוון שיש צורך להתענג ביום השבת, הנוהג הוא לכבד את סעודות השבת במאכלים חשובים ומושקעים יותר מבשאר ימות השבוע. כל אחת מהסעודות נפתחת בברכת "המוציא" על שני כיכרות לחם או חלות, זכר למן שהיה יורד במדבר ביום שישי במנה כפולה, על מנת שיספיק גם לשבת.
עוד מנהג נפוץ הוא לאכול דג בשבת, מכיוון שיש מדרש מוכר האומר כי כל האוכל דג ביום דג (בגימטריה 7) ניצל מד"ג (ראשי תיבות של דין גיהנום).
בקהילות מסויימות נהגו לאכול מאכלים מיוחדים בסעודת שבת, המרמזים על עניינים רוחניים, או כאלה שהשתרשו לאורך השנים לאור האתגר לבשל אוכל לשבת על אף כל ההגבלות.
במהלך הסעודות נוהגים לשיר זמירות שבת. מדובר בפיוטים מיוחדים שחוברו לאורך השנים על ידי משוררים ואנשי רוח והלכה. לכל סעודה זמירות שבת ייחודיים לה. בין הפיוטים המוכרים ניתן למצוא "צור משלו אכלנו", "דרור יקרא", "מנוחה ושמחה", "יה ריבון עולם" ועוד.
גם בברכת המזון, אותה מברכים בסוף הסעודה, יש תוספת ייחודית ליום השבת, "רצה והחליצנו".