ימי ראש השנה קרבים ואחד אנשים הבולטים בחג זה הוא מי שהשפיע ועיצב את פניה של היהדות, הלא הוא רבי נחמן מברסלב, מגדולי ומחשובי המקובלים והחסידים. הגותו ותורתו מעניקים מבט חדש ומקורי על פנימיות האדם ועל העולם. כתביו הרבים הנלמדים בכל רחבי העולם מעוררים עניין רב מאוד גם מחוץ למעגל החסידות וליהדות שומרת המצוות. דומה כי בין כל גדולי ההוגים היהודים של הדורות האחרונים אין עוד הוגה שמשנתו הייחודית משמשת כר פורה לפירושים, לכיווני מחקר ולהתעניינות נרחבת ברובד המיסטי -רוחני.
מתבודד בחיק הטבע
מעטים האנשים הנושאים את התואר יחידי סגולה. רבי נחמן הוא המובהק ביניהם שסיפור קורות חייו הוא לימוד תורה לשמה. הוא נולד בעיר מז'יבוז' שבדרום רוסיה בראש חודש ניסן בשנת 1772, והיה נינו של הבעל שם טוב. רבי נחמן גדל באווירה חסידית-קבלית וכבר בצעירותו קבע את ייעודו. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים ובהשקפת עולם פורצת דרך. הוא הרבה להתבודד בחיק הטבע ושפך שיחו לפני הבורא בשפה פשוטה הבוקעת מהלב. הוא עינה את נפשו, לרבות במאכל ובמשתה, ואף הרבה להתפלל שעות ארוכות. הוא התחתן מיד אחרי בר המצווה ועבר להתגורר בבית חותנו.
באותה תקופה אישיותו הממגנטת ודרכו הייחודית סחפו אליו את חסידיו הראשונים. בגיל שלושים העתיק את מגוריו לכפר ברסלב - מקום בו התגורר תלמידו המובהק ביותר, רבי נתן, שלימים הקים את חסידות ברסלב.
כבר בהיותו מנהיג של החסידים החליט לעזוב אותם ואת ביתו ולעלות לישראל כדי להשיג התעלות רוחנית ולהגיע לשלמות נפשית. רבי נחמן ציין את חשיבות הישיבה בארץ ישראל ואמר "כל העניין שלי זה ארץ ישראל". ביקורו בארץ ישראל השפיע עליו מאוד עד כי דבריו בליקוטי מוהר"ן מהווים דוגמה לאהבת הארץ והערכתה: "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל". לאחר שהות קצרה חזר לעיר הולדתו ונפטר ממחלת השחפת בשנת 1810 בהיותו בן 38 .
לא כולם הסכימו עם דרכו
רבי נחמן נחשב לאחד מענקי הקבלה והחסידות ומייסד חסידות ברסלב שהיא אחת הזרמים המרכזיים והתוססים בחסידות וביהדות בכלל. להגותו המחשבתית ולכתיבתו מעוררת ההשראה השפעה ניכרת ביהדות עד ימינו. לאחר פטירתו לא מונה לו יורש וקבוצת החסידים נותרה ללא אדמו"ר ומכאן דבק בהם הכינוי "טויטע חסידים" (החסידים המתים).
את משנתו ניתן ללמוד תוך כדי התהוותה, בשונה ממסכתות חיים שעתידות להילמד לעתיד לבוא. את חייו הוא הקדיש ללימוד תורה והיה פורץ דרך בתחום התפיסה המחשבתית של הדת היהודית.
בשל היותו צעיר וחדשן הוא גרר אחריו תגובות קשות ועורר עליו מחלוקות רבות בקרב אדמו"רים רבים, אשר לא הסכימו עם דרכו הייחודית. לטענתו, באותם ימים המהפכה הרוחנית שחולל הבעל שם טוב לא באה לידי ביטוי בחיים היהודיים. לשיטתו, יש להשפיע על כל העולם בכללותו ולהביאו אל תיקונו ברוח החסידות הישנה.
הוא כתב ספרים רבים לצד יצירות מופת, כדוגמת ליקוטי מוהר"ן שהוא אחד החיבורים המשפיעים והחשובים ביותר בעולם החסידות, סיפורי מעשיות שהם קובץ סיפורי אגדה בעלי ממד קבלי-הגותי עמוק, וספר המידות העוסק בתיקון המידות על כלל ההיבטים השונים בחיי האדם. כל אלה מעידים על אדם בעל שיעור קומה יוצא דופן עם גאונות מתפרצת שאינה יודעת גבולות.
צריך לשמוח ולא להתייאש
דמותו של רבי נחמן התרוצצה כל חייה על הגבול הסוער בין המודע ללא מודע. קרי, בין החיים הגשמיים במציאות העכשווית ובין חיים רוויים סמל למשמעות מיסטית ורוחנית שופעת, הן בתודעת האדם לעצמו והן עבור הכלל. הוא הדגיש בעיקר את ערכה של האמונה הפשוטה והחשיב רבות את כח התפילה הבוקעת מן הלב.
הוא ייחס ערך רב לחשיבותה של השמחה בחיים הדתיים, והחשש מפני ייאוש, פחד ועצב אפיין אותו לאורך כל הדרך. דוגמא לאמרה מפורסמת משלו בעניין זה: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!".
ברם, לשיטתו, המעלה הגדולה ביותר היא ההתבודדות. דרך רוחנית מאוד שבה האדם חושף ללא משוא פנים את צפונות ליבו ומדבר עם הבורא בשפה פשוטה החפה מכול גינוני לשון גבוהים.
רבי נחמן הדגיש שכל מי שיקרא את התיקון הכללי, הוא תיקון פגם הברית הבנוי מעשרה מזמורי תהילים (טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז ,קנ), שאותם הוא ליקט וייחס להם חשיבות עליונה ומכרעת, מובטח לו שיזכה לשפע עצום ברוחניות ובגשמיות.
קברו באומן שבאוקראינה הפך לאתר עלייה לרגל לרבבות יהודים מכל הזרמים, וכך מדי שנה, בראש השנה אך גם במהלך השנה כולה, עולים יהודים רבים מכל העולם לקברו ומתייחדים עם נשמתו. לעניין זה משמעות רבה ומניסיוני האישי אעיד כי רבים הם האנשים שנושעו וזכו בחסדים רבים בכל תחומי החיים לאחר ביקורם באומן. אך כידוע, על אף הרצון הרב, לא כולם יכולים לנסוע עד לאומן ולזכות להתפלל על ציונו של הצדיק, ולכן, השנה, כל אדם המבקש פרנסה, זיווג, פריון, שלום בית, בריאות ועוד יוכל לפנות אל אלו שנוסעים ולבקש שיתפללו בעבורו ובעבור יקיריו ויקראו את התיקון הכללי בשמו כאילו הוא קרא אותו בעצמו על ציונו של רבי נחמן. מובטח לו שתפילתו תישמע ולא תשוב ריקם.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"