אמון הציבור במערכת בתי המשפט הולך ומידרדר, וזה כבר ידוע. למעשה, כבר ב-2008, בסקר שנערך על ידי המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה, התברר כי אמון הציבור באותה מערכת קלוקלת עומד על 48%. ואם זה לא מספיק, בסיכום ראשוני של סקר שערך ב-2009 פרופ' אריה רטנר, ראש המרכז, הסתבר שרק 36.7% מהמשיבים במדגם הכללי הסכימו עם הקביעה כי בבתי המשפט בישראל נעשה צדק.
כלומר, רוב העם בכלל לא מאמין לשופטיו - מצב שפל, ללא ספק. אבל במקום להפנים את זה, מערכת בתי המשפט ממשיכה להפוך את עצמה לסניף של אליטה חילונית, אשכנזית ומנותקת מכל הוויה יהודית - למעט כמה עלי תאנה לא משמעותיים. נראה שהם פשוט מתנתקים מהעם.
הקביעה השנויה במחלוקת של אהרן ברק ש"הכל שפיט" הפכה למעשה את בית המשפט העליון לזה שמתיר לעצמו לנהל את המדינה בפועל. ועכשיו בית המשפט קובע - ואני לתומי חשבתי שרק נבחרי הציבור שיושבים בכנסת אמורים לקבוע מדיניות תקציבית - שתקציב המדינה לא יכלול תשלום גמלת הבטחת הכנסה לאברכים הלומדים בכולל. בפועל זה אומר שגם המעט שהמדינה נותנת לאברכים בכוללים עומד להיעלם.
מיליארדים לספורט, פרוטות לתרבות יהודית
קצת מספרים: הצעת תקציב משרד המדע, התרבות והספורט בשנה הנוכחית מסתכמת בכ-824 מיליון ש"ח בשנה; במסגרת הצעת התקציב ב-2009 נכלל שיפוץ מוסדות לימוד ממלכתיים (לא חרדיים) ב-400 מיליון שקל; על הפרק תוכנית להקמת מתקני ספורט בהשקעה כוללת של 5.5 מיליארד ש"ח בעשור הקרוב; והצעת התקציב להשכלה הגבוהה (החילונית) לשנת 2010 מסתכמת בכ-6.8 מיליארד ש"ח.
לעומת כל המיליארדים האלה, שמופנים בעיקר לציבור החילוני, סכום של כ-121 מיליון ש"ח כהשלמת הכנסה לאותם תלמידי ישיבה נראה פתאום זניח. קחו בחשבון שמדינת ישראל - מדינה יהודית, לכל מי שהשתדל לשכוח - תומכת בתרבות ובהשכלה חילונית הרבה יותר מאשר בתרבות ובהשכלה יהודית, וגם את המעט שהיה עד עכשיו יש מי שמעוניין לקחת. ולא רק זה - מאחר ועידוד השנאה הזו כלפי החרדים השתרש בחלק מהציבור הישראלי, גם עכשיו כשחלק מהם ייצא לשוק העבודה - רובם פשוט לא יתקבלו לעבודות. הרי ידוע שמעסיקים חילוניים נמנעים מלהעסיק חרדים. ואגב, בניגוד לסטיגמה הידועה, הלמ"ס פרסם לפני חודש דו"ח לפיו 52% מהחרדים עובדים. תלמידי הישיבות הם למעשה אליטה קטנה, המתמחה בלימודי יהדות.
שגם הסטודנטים יממנו את עצמם
תגידו, ואולי בצדק, "שהחרדים יממנו את עצמם!", ואני מוכן להסכים לכך. רק בתנאי שגם הסטודנטים יממנו את עצמם ללא סבסוד מהמדינה (אני עצמי סטודנט באוניברסיטה הפתוחה, אגב). ורק בתנאי שהמדינה לא תממן מוסדות תרבות חילוניים שלולא התמיכה לא היו מחזיקים מעמד יום אחד. ורק בתנאי שהמדינה לא תממן פעילויות ספורט אזוטריות. ורק בתנאי שהמדינה לא תיאלץ אותנו לממן את ערוץ 1.
בפועל, לתרבות הפנאי וההשכלה החילונית נשפכים תקציבים אדירים, אבל כשהמדינה מעבירה כמה גרושים לטובת הציבור היחיד שבוחר בחיי דוחק כדי ללמוד תורה ולהמשיך את הלפיד של עם ישראל מדורי דורות - קמים שופטי בג"צ ורוצים לקחת גם את המעט שנותר. כך יוצא שד"ר שמתמחה בחקר שבטים אינדיאנים במאה ה-17 מתוקצב הרבה יותר מבחור ישיבה שלומד את ההלכה, הפסיקה וההיסטוריה של עם ישראל. במילים אחרות, אם אברך מרוויח היום קצת יותר מ-3,000 ש"ח, לדעתם זה הרבה יותר מדי, לכן הוא אמור להרוויח קצת יותר מ-2,000 ש"ח בחודש. גזל חסר בושה של כבשת הרש.
לפעמים נראה לרבים שאין תועלת באותם חרדים שלומדים כל היום. אבל אם לא הם, כיצד נבטיח את המשכיות עם ישראל מבחינה רוחנית? אם לא יהיו תלמידי חכמים, מי יהיו הרבנים של הדור הבא? מי יחתן את הילדים שלנו, מי ימול אותם, מי ימשיך את הלפיד שלא כבה 3,300 שנה? אם נמחק את עולם לומדי התורה כדי לחסוך עוד כמה שקלים בתקציב - האם אנחנו לא כורתים בכך את הענף שעליו אנחנו יושבים? נכון שסטודנטים עתידים לתרום למדינה ברמה החומרית, אבל צריכים לזכור שלומדי התורה תורמים ברמה הרוחנית, וזה חשוב לא פחות.