מה היה קורה אם הייתם חוזרים אחורה בזמן ונוחתים הישר בימי התנ"ך העליזים? הסופר הניו-יורקי איי. ג'יי. ג'ייקובס לא הסתפק בפנטזיות, והחליט לחיות לפי חוקי התנ"ך במשך שנה תמימה. "רציתי לבדוק האם חוקי התנ"ך רלוונטיים עבור אדם מודרני", הסביר, "ומבחינה אישית, סקרן אותי לדעת האם כחילוני אני מחמיץ משהו משמעותי ועמוק יותר. חששתי להתעורר יום אחד בתחושה של מי שמעולם לא חווה התאהבות או נחשף ליצירה אחת של בטהובן".ג'ייקובס, 39, עורך בכיר ב"אסקווייר", ידוע כשפן ניסיונות אנושי המסקר לעיתונות את חוויותיו. בין היתר, הוא התנסה בתקופה של אמירת אמת מוחלטת (המאמר: "אני חושב שאתה שמן") ובשינון 32 הכרכים של אינציקלופדיית בריטניקה (הספר: "יודע הכל").
בתחילת החודש יצא לאור ספרו השני:”Year of Living Biblically: One Man's Humble Quest to Follow the Bible as Literally as Possible”, המתאר בהומור את חוויותיו התנ"כיות. למרות היותו יהודי, ג'ייקובס גדל בבית חילוני לחלוטין, ולדבריו אין שום משמעות ליהדותו הרשמית. במהלך שנת המבחן הוא התעקש לקיים גם חוקים בעייתיים כמו הקרבת קורבנות (תרנגולת), סקילת הומוסקסואלים (באבני חצץ קטנות) ואיסור להתגלח (הזקן שלו הגיע עד 30 ס"מ). עם אשתו הוא הסתכסך לאחר שסירב לגעת בה בימי המחזור, אבל הוריו דווקא נהנו מהקפדתו המחודשת על כיבוד אב ואם. "הכי קשה להימנע מחטאים יומיומיים כמו שקרים, רכילות והשתוקקות", אמר ג'ייקובס והסביר: "עם כל הכבוד, אני עובד בתקשורת. מה חוץ מאלה כבר נשאר לי לעשות?".
אבל ג'ייקובס הוא לא האיש שיעשה לעצמו הנחות. הוא הקפיד להתפלל מדי יום, ולמרות שכאתאיסט היה לו קשה להתחבר לטקסט, הוא למד להעריך את הריטואל: "זה סוג של אימון כושר לנפש", סיכם את החוויה, "אתה מחויב להתחשב באנשים אחרים וזה מאמן את המחשבה שלך להיות פחות אנוכית ויותר רגישה". וזה לא השינוי היחיד שהתחולל בו במהלך הניסוי: "התנ"ך מלמד אותך לשים לב למאות הדברים הקטנים שמסתדרים לך במשך היום, במקום להתמקד בשלושה-ארבעה דברים שמתפקששים. הרעיון של אסירות תודה כבש אותי לגמרי ולאט לאט התחלתי להודות על כל דבר בחיי. אפילו אמרתי למעלית תודה שהיא הגיעה מהר".
אבל בסופו של דבר, האם אכן יש יתרונות לחיים התנ"כיים על פני החיים המודרנים? ג'ייקובס מוצא לפחות נקודת זכות אחת: "אנחנו מדברים הרבה על חופש בחירה אבל עם התנ"ך אתה חופשי מבחירה. על כל שאלה יש תשובה ברורה: אתה מתלבט כמה לתרום לנזקקים? התנ"ך אומר: 10% מההכנסות שלך. אתה מתלבט האם לקרוא כתבה על לינדסי לוהן? התנ"ך אומר לך: לא, זו רכילות. הסדר הזה בחיים יכול להיות מאד משחרר".
והנה כמה עצות ג'ייקובס לחיים טובים:
"בכל פעם שאתה רוצה לרכל, דמיין לעצמך שהמילים שאתה אומר הן עשן שחור ומסריח שמזהם את הסביבה. ברגע שזה יוצא החוצה, אתה לא יכול להחזיר את זה בחזרה. כמו כן, נעזרתי גם בעמותת "החפץ חיים" הניו-יורקית שמטרתה למנוע אמירת לשון הרע. יש להם גם קו חם לתושבי ארה"ב, אליו התקשרתי בכל פעם שהייתי חייב לומר משהו נבזי על מישהו. הם תמיד הצליחו לשכנע אותי לרדת מזה".
איך תיתן צדקה:
"התנ"ך ממליץ: לתת מעשר. כלומר, כל חודש אתה צריך לתת לתרום לנזקקים 10% מהמשכורת שלך. זה קשה וזה כואב בכיס, אבל זה כאב טוב. הצעה שלי: תן למטרות שמעוררות בך פחות התנגדות, כמו ילדים רעבים או יתומים. כמו כן, שווה לעשות מחקר קטן ולתת רק לארגונים שמעבירים את רוב הכסף לנזקקים ולא למשכורות של המנהלים".
איך לא תגנוב:
"רוב האנשים ממשיכים לגנוב כי הם פשוט לא מבינים מה זה גניבה. גם כשאתה עוצר בתחנת דלק רק כדי להשתמש בשירותים שלהם, אתה גונב נייר טואלט וסבון. גם בעבודה אתה גונב ציוד משרדי, כולל צילומים, הדפסות ואינטרנט שלא לצורך עבודה. כשאתה מאחר לפגישה אתה גונב את זמנו של מי שממתין לך. הסוד הוא להיות מודע למעשי הגניבה שלך ואז גם תוכל להפסיק, בהדרגה".
איך תתגבר על היצר:
א. התייחס אל השכנה כנסיכת קרח לא מושגת. כמשהו שנעים להעריץ אותו מרחוק אבל אי אפשר להתחבר אליו מבחינה אנושית.
ב. קטלג את השכנה באותה קטגוריה כמו אמא שלך. חשוב על המשותף ביניהן ודמיין אותה מתנהגת כמו אמא שלך. זה מאד אפקטיבי ומאד מטריד. חוץ מטיפוסים כמו פרויד, כמובן.
ג. קרא פסוקי תהילים, את "מלחמה ושלום" או את המוסף הכלכלי בעיתון. הטקסט בכלל לא משנה כל עוד הוא מסיח את דעתך מהשכנה.
ד. אל תהפוך את השכנה לאובייקט. במקום לחשוב על חלקי הגוף המושכים שלה, חשוב עליה כבנאדם: איך הייתה הילדות שלה, מה הספר האהוב עליה וכמה בני דודים יש לה".