חברי דף הפייסבוק הפופולארי ”דוסים מצייצים“ חגגו במוצאי שבת יום הולדת, במלאת שנה להקמת העמוד שהספיק להפוך למרכז הסאטירי של המגזר ברשת. במועדון ה“גולה“ בפתח תקווה התקבצו עשרות חברים וירטואליים שעזבו את הממים ויצאו מהרשת, כדי לצחוק פנים אל פנים. מי שחושב שמדובר על עוד אירוע נקודתי חסר חשיבות טועה ובגדול, דוסים מצייצים חרצו את דינם של שני דיונים מהותיים בציונות הדתית.
מכניסים הומור להיכל
בעוד מחנכים ממשיכים להתאסף בכנסים כדי לשאול כיצד יש להתייחס לפייסבוק, הציונות הדתית על נעריה ובוגריה נמצאת כבר עמוק בפנים. המהפכה הקטנה אך החשובה של ”דוסים מצייצים“ על 56 אלף חבריה, היא אבן נוספת לבניין העמדה כי במקום שהאידאולוגיה כבר לא מצליחה לחבר בנינו, התרבות מצליחה ועוד איך. פייסבוק או לא פייסבוק, ”דוסים מצייצים“ כבר מזמן לא שואלים. הם עושים ומחברים.
לציונות הדתית יש תרבות שאינה מתנצלת ויותר מכך, מדובר בתרבות הומוריסטית שמעזה, רחמנא ליצלן, גם להכניס הומור להיכל. בסופו של יום מי שהמגזר או היהדות הפכו עבורו באמת לדרך חיים לא מסוגל להפריד ממנה את הכלי להתמודדות עם מאורעות שמזמינים לנו החיים. הכלי החשוב, הכל כך פשוט וטרוויאלי הוא ההומור. ציוצים הומוריסטיים על תפילה ומצוות אחרות הם מנת חלקו של הדף הזה. אנחנו יוצרים סאטירה על מה שאנו מתנגדים אליו, אך יוצרים הומור אל מה שאנו באמת אוהבים.
חגיגת יום ההולדת משכה אליה את ראשון ההומור הדתי הסטנדאפיסט יאיר אורבך ואת "רב הפייסבוק" הרב חיים נבון, שהבינו זאת לפני כולנו. הקהילה המסורתית עברה מתיחת פנים וניתן למצוא אותה לא רק בקידושים בחצר בבית הכנסת אלא גם ברשת החברתית, אומר הרב נבון. אפשר להעלות שאלות ואינסוף מדרונות חלקלקים אליהם נוכל ליפול ולהיכשל ובנקודה זו תפקידו של דף הפייסבוק המצליח ”דוסים מצייצים“: להוכיח שיש תרבות דתית, הומור דתי, פייסבוק דתי ולא בדיעבד.
