אין ספק שאם היו שואלים אותנו, היינו מעניקים לחג השבועות את השם הנכסף – "חג עוגות הגבינה", אבל מסתבר שאפילו בלי לשאול אותנו זכה החג הכי ישראלי שיש למגוון שמות וכינויים במסורת היהודית והישראלית. שנעשה לכם קצת סדר? הנה זה בא:
חג השבועות
כי אם כבר מתחילים אז בבייסיק. חג השבועות הוא השם הכי מוכר ונפוץ של החג. הסיבה שהוא נקרא כך היא על שם שבעת השבועות שסופרים מתחילת ספירת העומר ("ממחרת השבת" – ישר אחרי חג הפסח) ועד לחג זה. סיבה נוספת לשם זה מרמזת על ה"שבועה" שנשבע האל לבני ישראל כשהעניק להם את התורה כי לעולם לא יחליף אותם בעם אחר והם נשבעו בתמורה לשמור לו ולתורתו אמונים. שם זה מוזכר בתורה מספר פעמים.
>> זמני כניסה ויציאת חג שבועות מעודכנים
חג החמישים
על שם אותם חמישים יום שמתחילים למחרת חג ראשון של פסח ומסתיימים בחג השבועות, בתום ספירת העומר, נקרא החג גם "חג החמישים".
רגל
שבועות הוא אחד משלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) בהם היו נוהגים בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהקריב שם את קורבנות החג: "שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כׇּל־זְכ֣וּרְךָ֔" (שמות, כ"ג, י"ז).
חג הקציר
והנה עוד שם מקראי שניתן לחג השבועות, הפעם מסיבה עונתית. מועד ציון החג סמוך לעונת קציר החיטים שהיו בני ישראל מביאים חלק ממנו בתור מתנה לאל.
חג הביכורים
ואם אנחנו כבר בעסקי החקלאות, אז גם השם "חג הביכורים" ניתן בעקבות סיבות עונתיות. כחלק מהמתנות שהיו מביאים לבית המקדש, היו מביאים החקלאים את "מנחת הביכורים", החל מחג השבועות - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם. את הביכורים היה ניתן להביא רק מחג השבועות ועד לחג הסוכות. גם בתרבות הישראלית והציונית קיבל החג את האוריינטציה החקלאית.
חג מתן תורה
שם זה של החג לא מוזכר בתורה אך הוא מוכר במסורת היהודית ובתפילה ("זמן מתן תורתנו"). על פי המסורת היהודית ביום זה, בשנת 2448 לבריאת העולם, אלוהים התגלה אל עם ישראל במעמד הר סיני והורה להם את עשרת הדברות החקוקים על לוחות הברית.
הקהל
ומעניין לעניין באותו עניין, על שם אותו מעמד הר סיני, קיבל החג גם את הכינוי "הקהל" – מכיוון שביום זה נצטווה משה להקהיל את כל העם ביחד לקראת מתן התורה.
עצרת
השם הזה הגיע לחג השבועות מהתלמוד ומלשון חז"ל והוא מתייחסת למשמעות של סיום ונעילה כי מבחינה מסוימת מדובר בסיום התקופה שבין חג הפסח לשבועות שהוא תחילת הקיץ.
חג המים
בתרבויות המודרניות יותר נוהגים הילדים לערוך "מלחמות מים" במרחבים ציבוריים זכר למנהג קדום של יהודי צפון אפריקה לשפוך מים זה על זה בחג השבועות. בזכות מנהג זה זכה החג לכינוי העממי "חג המים".