>> לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?
חג הילדים
סוכות מכונה בפי החסידים "רגל הילדים", כלומר חג של ילדים. כי ילדים, בנשמתם, מאוד נמשכים ליופי ולעונג, וזה צורך שחשוב מאוד למלא אצלם. לכן, בסוכות הזה, מומלץ שתשקיעו קצת יותר בילדים שלכם: שבו איתם להכין בסבלנות קישוטים לסוכה, תנו להם לתלות את מעשה ידיהם ולהתפאר בפני כל האורחים, וגם תבלו איתם ותשמחו אותם.
עוד כתבות בערוץ הרוח:
ארבעת המינים כבני האדם
ארבעת המינים מסמלים את עם ישראל: אתרוג – יש בו טעם וגם ריח טוב, כמו אותם שיש להם גם תורה וגם מעשים טובים; לולב - יש לו טעם (מפרי התמר) ואין לו ריח, כמו אותם שיש להם תורה, ואינם עוסקים כל כך במעשים טובים; הדס – יש בה ריח ואין בה טעם, כמו אותם שיש בהם מעשים טובים, אבל אין בהם תורה; וערבה – אין בה טעם ואין בה ריח, כמו אותם שאין בהם תורה וגם לא מעשים טובים.
לכן, המסר העמוק בארבעת המינים הוא, שאלוקים לא רוצה רק את המובחרים ביותר, הצדיקים שבינינו, אלא אומר לנו, שכולם חשובים עבורו ואת כולם הוא אוהב. כדי לקיים את מצוות ארבעת המינים, צריך את כל ארבעת המינים. אחד מהם חסר – אי אפשר לקיים את המצווה. ורק כאשר הם חבוקים ומאוחדים, אפשר לקיים את המצווה החשובה הזו. אין יהודי שהוא מחוץ למחנה. כל יהודי הוא חשוב.
סגולות מיוחדות
לחג הסוכות ביהדות יש שלל סגולות. כך למשל, תלמידיו של האר"י הקדוש, גורי האר"י, כתבו שמי ששמח וטוב לב במשך חג הסוכות – יראה שנה מבורכת ויפה, מה שמלבד הסגולה שבו, מדובר גם במצווה חשובה, להיות בשמחה בחג. בנוסף, חז"ל כותבים שהישיבה בסוכה מסוגלת לאריכות ימים, וזו גם סגולה להיפקד בילדים, למי שלא מצליחה להרות. כמו כן, הסוכה היא סגולה לרפואה וגם סגולה לחכמה.
כשנכנסים לסוכה, כדאי לנשק את דפנות הכניסה ולומר: "סכותה לראשי ביום נשק", וזו סגולה לשמירה ולהגנה. גם מי שיש לו מחלוקת – מומלץ שילמד את מסכת סוכה, בתוך הסוכה. ובאופן כללי, כל מי שרוצה ישועה – יכול לתלות בקבוק יין בסוכה ולשמור אותו לשמחות. למשל, לחנוכת בית למי שרוצה לקנות בית, לברית למי שרוצה בנים, לחתונה למי שרוצה להתחתן ועוד. כמו כן, בסיום החג, אחרי שכבר אין לנו צורך בארבעת המינים, מי שרוצה לידה קלה – מומלץ לה לנשוך את הפיטם של האתרוג.
שילוב בין רוח לגשמיות
ה"שפת אמת" כותב שסוכות זה זמן מיוחד, שמלבד היציאה מהשגרה ומהמרחב הפרטי שלנו, שאמורה לעורר אותנו להתבוננות, סוכות הוא חג שמהווה חיבור בין גשמיות ורוחניות. בניגוד לכיפור למשל, שבו אנחנו מבטלים את הגשמיות שלנו, לא אוכלים ושותים וכל שאר האיסורים, בסוכות אנחנו משלבים. מצוות הסוכה מחייבת שמחה ויופי, ואפילו כתוב שאדם צריך לפאר את הסוכה שלו כאילו היה זה ביתו ממש, ולהכניס אליה את הכלים והרהיטים היפים ביותר שברשותו (או כמו שאומרת הרבנית ימימה מזרחי: "סוכה היא לא מחסן גרוטאות"). בסוכות יש לנו גם מצווה ללבוש בגדים נאים ולהתקשט, וכל זה, כדי להזכיר שזו בדיוק היהדות.
ביהדות צום אינו גבוה יותר מאכילה. היהדות לא מעודדת סגפנות, או פרישות. היא מעודדת אותנו לקדש את החומר, ליהנות ממנו ולהשתמש בו – לטובת העולם הרוחני שלנו. זאת בניגוד לאומות העולם, להם יש תפיסה מוחלטת של תאוות מוחלטות או נזירות מוחלטת. היהדות מאמינה שאפשר וחשוב לשלב בין השניים.
סוכה רוחנית
בספר הזוהר הקדוש, הסוכה מכונה "צל האמונה" (או בארמית "צילא דמהימנותא"). וזאת כיוון שהסוכה היא לא סתם אוהל חביב שאנחנו נהנים לארח בו בחג, אלא יש לסוכה עצמה קדושה ממש (לכן למשל אסור להשאיר זבל בסוכה), והשפעה רוחנית ניכרת על האדם. מלבד זאת, הרב יחזקאל לווינשטיין כותב באתר הידברות ש"להבדיל ממצוות אחרות, כמו תפילין שמקיימים רק בידיים ובראש, שמירה ממאכלים לא כשרים או ציצית שמקיימים רק בחלק מהגוף, הסוכה היא אחת המצוות היחידות בה כל הגוף משתתף בקיומה. האדם הנכנס לסוכה מקיים כל רגע ורגע מצווה בעצם השהייה שלו בתוכה".