לא כל רב יכול להיות פוסק הלכה, ולא כל פוסק הלכה יכול להיות נועז, אמיץ, שלא לומר מקל. הדבר הכי קל הוא כמובן להחמיר, אבל דווקא פוסקים בקיאים ביותר, בעלי שיעור קומה וכתפיים רחבות, יכולים לבסס פסיקות הלכה מקלות, הנשענות על היתרים הלכתיים שניתן להשתמש בהם במקרים מסוימים. זה למעשה היה אחד הדברים המיוחדים בשיטתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שנפטר היום (שני) והותיר אחריו עדת מאמינים ותלמידים שהנהיגו חייהם לפי פסיקותיו. לאורך השנים פרסם פסיקות משמעותיות, ולהלן נביא חלק מהן. כמובן שמדובר רק בפסיקות על קצה המזלג, אך אלו בין החשובות מהן:
ביתא ישראל
הרב עובדיה קבע בזמנו כי בני קהילת "ביתא ישראל" (יהודי אתיופיה) הינם יהודים לכל דבר. מדובר היה בפסיקה היסטורית, שסללה את הדרך להחלת חוק השבות גם על יהודי אתיופיה, ובהמשך הובילה להעלאתם לארץ.
התרת עגונות נעדרי צה"ל במלחמת יום כיפור
הדמות ההלכתית היחידה בעלת הכתפיים הרחבות, שהסכימה לטפל באופן עמוק ויסודי בבעיית עגונות נעדרי צה"ל במלחמת יום כיפור, היא הרב עובדיה. מרן ישב עד השעות הקטנות של הלילה על מנת לבחון כל מקרה ומקרה, ולמצוא את הדרך ההלכתית להתיר כל אישה מעגינותה. הרב עבר לילות ללא שינה, צער עמוק שלווה בבכי לאחר קריאת העדויות מהמלחמה, ובסופו של דבר גם הצליח לשאת על כתפיו הרחבות את אישור התרת העגונות, במסגרת ההכרזה על הנעדרים כנפטרים שמקום קבורתם לא נודע.
כוח דהיתרא עדיף
הרב עובדיה דוגל בשיטה שלפיה 'כוח דהיתרא עדיף'. כלומר, במקום שבו אין חובה להחמיר, יש להקל על הציבור ולהתיר דברים מסוימים. הוא גם הורה לפעמים להעלים עין מדברים אחרים. בהקשר הזה יש להדגיש שדווקא הגישה של 'כוח דהיתרא עדיף' (ביטוי שהופיע כבר בתלמוד הבבלי, בחמישה מקומות) מעידה על גדולתו וסמכותו של המשתמש בה. שהרי להחמיר כל אחד יכול, אבל להקל – רק רבנים בעלי שיעור קומה עצום יכולים לעשות זאת מבלי לזכות להתנגדות עזה מהמחמירים. הרב עצמו תלה חלק מהחומרות ברבנים שלא למדו מספיק, ולכן תמיד מחמירים. "חשוב שיהיה רב שיפסוק על פי ההלכה, ולא רק על כל דבר אסור ואסור", אמר בעבר. "רק למי שלומד תורה כראוי יהיה כוח להתיר כשההלכה אכן מתירה, זהו כוחא דהיתרא עדיף".
היתר מכירה
פסק היתר מכירה נוגע לשנת השמיטה, ומאפשר למכור קרקעות לגוי, על מנת להקל על העם לרכוש פירות וירקות גם בשנת השמיטה. ההיתר מורכב ומסועף, ולא זה המקום להאריך בו, אך יש לציין שעצם התמיכה בהיתר, בתוך העולם החרדי, אינו מובן מאליו כלל וכלל.
שמיעת שירת נשים
הרב עובדיה התיר לשמוע שירת נשים דרך רדיו או דיסק, כאשר השומע לא מכיר את הזמרת ולא יודע איך היא נראית (אם כי גם לגבי המראה פסק בהמשך שגם כאן יש מקום להקל). יש להדגיש שצפייה בהופעה חיה אסורה לחלוטין.
חבישת פאה נוכרית
הרב עובדיה יצא בכל כוחו נגד חבישת פאה נוכרית, והורה לנשים לחבוש כיסוי ראש בלבד, מטעמי צניעות.
איסור אמירת הלל בברכה ביום העצמאות
יחסו של מרן ליום העצמאות היה מורכב וריאלי. מצד אחד הוא לא שלל את המדינה באופן גורף (שהרי גם כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל) ומצד שני פסק שלא לקרוא ביום העצמאות את ברכת ההלל עם ברכה, כפי שנוהגים בציבור הדתי-לאומי, מסיבות שונות שעיקרן פשוט: הגאולה במלואה עדיין לא כאן. וכך נימק: "הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה". יחד עם זאת התיר לומר הלל ללא ברכה, במידה שהציבור בבית הכנסת מעוניינים לקרוא הלל עם או בלי ברכה.
המעוניינים לקבל רקע רחב יותר על חייו, השקפתו ופסיקותיו של הרב עובדיה יוסף, מוזמנים לקרוא את הספרים המומלצים "מעדני מלך" (שלושה חלקים), "אביר הרועים" ו"מלך ביופיו", המכילים בעיקר חומר אמין ותורני, ולא רכילותי-פוליטי.
"מצא פרצות כדי לעזור לאנשים"
"מדובר ברב שהוא מאור העולם מהקצה אל הקצה", אומר אב בית הדין הרבני בירושלים, הרב אליהו אברז'ל. "הוא תמיד מצא 'כבישים עוקפים' כדי למצוא פרצות ודרכים לסייע לאנשים ולא להקשות את חייהם. פסקי ההלכה שלו הם מהחשובים שיש בעולם החרדי-דתי, אפילו הרבנים האשכנזים אימצו את רובם וכיבדו אותו כגדול הדור.
"הפסיקה בנושא יהודי אתיופיה היתה פסיקה מהפכנית. אף אחד לא העז לפני כן לטפל בסוגיית העולים החדשים מאתיופיה, והוא היחיד שהחליט בפסיקה אמיצה להכיר ביהדותם ללא צורך בגיור. הוא לא אהב לראות את כל תהליך ההשפלה שהם עברו בגיורים".
הרב אברז'ל, שהיה מועמד למשרת הרב הראשי הספרדי לישראל וברגע האחרון, לבקשת הרב עובדיה, הסיר את מועמדותו, טוען, כי גם הפסיקה בנושא עגונות מלחמת יום כיפור נחשבה לסנסציונית.
"הוא התיר את עגונות מלחמת יום כיפור גם כשלא היה כל סימן שהבעלים נהרגו במלחמה רק כדי שהנשים יוכלו לפתוח דף חדש בחייהם ולהינשא מחדש ללא כל מכשולים הלכתיים", מציין הרב.
פסק נוסף של הרב שעורר עליו סערה ציבורית בקרב הפוסקים האשכנזיים מתייחס לקהילת הקראים. הרב יוסף, בהחלטה הלכתית תקדימית, החליט להכיר בקראים כיהודים ולאפשר להינשא להם (דבר שהיה אסור כל הדורות), ובתנאי שיקבלו עליהם תשובה, כלומר ימלאו אחר ההלכות היהודיות.
"הפסק הזה גרם לסערה גדולה בארץ, כי במשך כל השנים הקראים לא יכלו להינשא ליהודים. הרבנים האשכנזים לא אהבו את החלטתו של הרב ויצאו נגדו", הסביר הרב אברז'ל.