>> לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?
ארבעה סוגי שמחות
בחג סוכות יש ארבעה סוגים של שמחה: השמחה הראשונה היא השמחה הפשוטה של החג שאנחנו חשים נוכח אוכל טוב, בשר ויין, בגדים יפים ואווירת החג הנפלאה. שמחה שנייה היא שמחת בית השואבה, שעליה נאמר שמי שלא ראה את שמחת בית השואבה בבית המקדש לא ראה שמחה מימיו, והיא נעשתה על ידי כלי נגינה. השמחה השלישית, היא שמחת יום טוב באחרון שאחרי חג הסוכות, ביום שמיני עצרת. לפי היהדות, בכל ימי הסוכות אלוקים שמח עם כל אומות העולם, הואיל והיו מקריבים לו קורבנות בבית המקדש כנגד כל אומה ואומה ואילו בשמיני עצרת הוא ייחד זמן מיוחד רק עם עם ישראל, מתוקף אהבתו אליהם. זהו זמן שרק עם ישראל מקריב לו קורבנות. השמחה הרביעית היא שמחת תורה, והיא הגדולה מכולן. בדרך כלל, לפי ההלכה, ביום טוב אסור למחוא כפיים, ואולם בשמחת תורה התירו, אפילו אם חל בשבת. זאת למה? כי ביום הזה אנחנו מציינים גם את השמחה של שמיני עצרת וגם את שמחת תורה. אנחנו שמחים שזכינו בתורה הקדושה, שמכוונת אותנו בכל צעד בחיים שלנו, היא מעין ספר הוראות יצרן, שאלוקים הואיל בטובו מתוקף אהבתו אלינו לתת לנו, ושמי שמספיק חכם – משקיע את חייו ללמוד את הספר הזה ולקיים אותו. בכל מקרה, על כל יהודי לשמוח ביום הזה. גם מי שעדיין לא זוכה ללמוד תורה ולקיים אותה. כי התורה טבועה בנשמתו, והולכת איתו תמיד.
עוד כתבות בערוץ הרוח:
חג מתן תורה? זה ביום אחר
מה ההבדל בין שבועות, חג מתן תורה לשמחת תורה? הרב מנשה ישראלי מסביר: "ארבעים יום לאחר עליית משה להר סיני הוא הוריד את הלוחות, אך בגלל חטא העגל שבר אותם. לאחריהם עלה לעוד ארבעים יום, קיבל את מחילת הקב"ה לעם ישראל, ירד ועלה שנית לארבעים יום נוספים - וביום הכיפורים ירד עם הלוחות השניים, הם הלוחות שנשארו בידינו. שמחת תורה הוא יום חג שנעשה לגומרה של תורה. במהלך שבתות השנה קוראים את התורה בשבתות בבית הכנסת, ובשמחת תורה מגיעים לסיום הקריאה וההתחלה מחדש של הקריאה בספר התורה, וזאת בניגוד לשבועות, שאז התגלה ה' לעם ישראל בסיני, במעמד הר סיני, ואז אנחנו שמחים שקיבלנו את התורה".
סגולות לשמחת תורה
ככל שאדם שמח יותר עם התורה - כך יושפע עליו שפע רב יותר של ישועות, בדמות פרנסה, בנים, שמחה, זיווג, נחת וברכה לכל השנה. בנוסף, הגאון ר' חיים פלאג'י זצ"ל כותב שמאוד חשוב להיזהר בתפילות שמיני עצרת – שמחת תורה, "כי אין בכל אלו הימים יום רצון לה', לשמוע ה' תפילתו בכל מה דבעי כיום הזה". בנוסף, גם רבי מרדכי מנדבורנא כותב שחשוב מאוד לסיים ספר תהילים ביום הזה, והבעל שם טוב הקדוש מוסיף שמי שיכוון בתפילתו היום הזה – תפילתו תהיה בכוונה כל השנה.
זמני כניסת ויציאת חג שמחת תורה
לא חג מהתורה
אולי תתפלאו לגלות, אבל חג שמחת תורה הוא לא חג מהתורה, מנביאים או חג שנזכר באיזושהי צורה בתנ"ך. למעשה, זה חג שנקבע רק מאוחר יותר על ידי דרבנן. הרב משה גרילק, מסביר את מהות השמחה ביום הזה באתר הידברות, בכך שלומדי תורה יודעים שהתורה עבורם היא לא רק ספר חוקים, ספר הוראות או ספר היסטורי. עבורם היא ספר חיים של ממש. בלעדיה, אין להם חיות. היא מהווה תזכורת לאמיתות התורה, שלמרות שעם ישראל עבר כל כך הרבה גלויות והתורה עברה כל כך הרבה ידיים, בכל מיני מקומות שונים – החל מאתיופיה ועד תימן ורוסיה, ולמרות כל תהפוכות הזמן והדורות, המרחקים והשוני בין התרבויות השונות, כלום לא שינה את התורה. ובכל מקום אליו היא מגיעה – היא מולידה בליבותיהם של היהודים אהבה. זה מה שהיא, ספר של אהבה, בין עם ישראל לבין האלוקים.
על שום מה מקיפים?
בשעת ההקפות, שעושים בזמן שמחת תורה, מקיפים את הבימה שבע פעמים, יחד עם ארבעת המינים וספר התורה שמוציאים במיוחד מההיכל, תוך שמחה גדולה, ריקודים ושירה. ההקפות הן שבע במספר, זכר לבני ישראל שהקיפו את חומת יריחו שבע פעמים, ואז מבלי שלחמו או הפעילו כל כח פיזי – החומות פשוט נפלו.
חג תורה שמח!