סיפור ההגדה מכיל בתוכו את ארבעת הבנים שמככבים, כל אחד בתורו, ומזמינים את הקוראים להכיר אותם מקרוב. לדברי המקובלים ארבעת הבנים מייצגים ארבעה צדדים וכוחות פנימיים בנפש. לפיכך, חשוב להכיר בכך שארבע הדמויות המוזכרות בהגדה משקפות שלבים שונים של חיפוש רוחני, ולפעמים האדם חייב לעבור דרך כל אחת מהן.
חכם
בשונה משאר הבנים, החכם חוזר ומעמיק באותן שאלות למדניות ומחפש לראות את הדברים בעיניים אחרות. אם כן, מהיכן נובעת המוכנות לחזור ולשאול בשנית? החכם יודע כי המציאות מורכבת וברצונו לקבל תשובות והסברים על אופן התנהלות העולם. הציפייה לקבל מענה הולם לשאלות היא אינה בגדר תמימות או אשליה אלא הכרה ברורה במוגבלות הידיעות בשל עומקם של הדברים ואין לראות בחוסר מענה מספק סיבה להתנשאות מעל למשיבים. החכם מסיק כי על אף שהמבוגרים ממנו ובכללם הוריו אינם יודעים הכול אין בכך כדי להעיד על חוסר ידיעותיהם כלל. ככתוב בתהילים: "מכל מלמדי השכלתי" קרי, חכם הוא מי שיודע שהוא לא יודע הכול.
הבן החכם נקרא כך לא בזכות תשובותיו אלא דווקא בשל יכולתו לשאול את השאלות הראויות. הוא מתבונן בעיניים סקרניות בעולם שהנסתר בו עולה על הנגלה ומבין כי כל יום מזמן חיפוש ולימוד חדשים. הבן החכם, הוא מי שיודע לשאול את השאלות מחד ולהאזין לתשובות מאידך. בסבלנות מחכה להזדמנויות ויודע לזהותן. הוא אינו פסיבי כמו מי שאינו יודע לשאול, נתפס לדברי ריק כתם או מלגלג ומיוסר כרשע, המפספס אפשרות להתפתחות. ליל הסדר מאפשר לנו להיות הבן החכם ולהתבונן באומץ פנימה לתוכנו ולשאול את עצמנו את כל אותן שאלות נוקבות שנמנענו מלהתמודד איתן. יש אנשים שכל חייהם "יושבים על הגדר" וימיהם חולפים לידם. הם מחכים לאהבה שתגיע מאליה, ממתינים להצלחה ולמיצוי ייעודם אך הדברים מאחרים להגיע. למען האמת מי שנמצא במצב פסיבי ונמנע באופן מודע מלשנס מותניים ולהתחיל לפעול לעולם יישאר בנקודת המוצא ויחמיץ את כל אותן הזדמנויות שהחיים מזמנים. לכן, חכם הוא מי שמסוגל לזהות את השער הנפתח ולהיכנס בו בצעדים בטוחים. החכם שייך לספירת היסוד, שמזוהה בקבלה עם דמותו של יוסף הצדיק, דוגמא מובהקת לאח קטן המשגיח על אחיו הגדולים.
עוד כתבות בערוץ הרוח:
פסח 2014: זמני כניסת ויציאת החג
קטניות: כשר או לא כשר לפסח?
עוגיות פפושדו: כשרות לפסח או לא?
רשע
מטרת השאלה היא התרסה גרידא ושורש הכפירה היא יציאה מהשיח שבין אדם לחברו. אך אפילו אם הן הרשע נלחם בנו הוא לפחות מעורר שאלות חדשות. הוא חושב, ערני ופיכח ואם נצליח להחזירו למוטב הוא יוכל להפוך בנקל לבן החכם. זהו התהליך שעובר עלינו כל יום. בכל אדם מקונן לו רשע קטן שמחכה להזדמנות שניפול לידיו. הוא יעשה הכול כדי לערער את האמון שבנינו ויתפוס כל החמצה וכישלון כדבר שאין לו תיקון. הבן הרשע ממוקם כנגד ספירת הגבורה, הנקראת גם ספירת הדין שהיא תקיפה ועלולה להוליד מתוכה מעשים שליליים. ספירה זו מזוהה עם יצחק אבינו, כאשר במקרה זה הרשע מסמל את בחינת עשו שביצחק - הבן הרשע שיצא ממנו.
תם
הבן התם נתפס לעיתים קרובות כטיפש וחסר הגיון. אך לאמיתו של דבר תם, מלשון תם ונשלם, הוא לא נאיבי אלא שלם עם ידיעותיו המוגבלות ודי לו בכך. הוא אינו מבקש תשובות מוחצות לשאלותיו ויחיה על פי אמות מידה מוסריות ופשוטות שאינן תובעות מענה אינטלקטואלי לשאלותיו. התם יודע לשאול אך מסתפק בתשובות לקוניות העלולות לנבוע הן מרדידות המשיב והן ממגבלות השואל. משכך, התם אינו מתמודד עם הקושיות לעומקן ודוגל באמרה: "מרבה חכמה מרבה מכאוב". מסיבה זו הוא חי בעולם פרטי מסודר ומארגן כראות עיניו ואין לו צורך בשינויים מרחיקי לכת. למען האמת זהו מצב ילדותי הגובל באשליה הואיל ובמבט ראשון חייו שלווים ורגועים אך המציאות מזמנת קשיים והתמודדויות שספק אם ידיעותיו המוגבלות יעמדו לו בשעת מבחן או משבר. יגיע יום שבו התם יזדקק ליותר מפשטות ויאלץ לגייס תובנות חדשות.
לעיתים התם שרוי אצל כל אדם. ידוע כי האדם הוא יצור עצל המחפש לעצמו קיצורי דרך ונמנע מלהשקיע מאמצים. עצלות תתבע מחיר לעתיד ומי שלא יכין עצמו ליום המחר עלול להגיע לצומת משמעותי שבו להפתעתו הוא יצטער על עצלותו. שייך לספירת התפארת, המאזנת בין החסד והגבורה. התם מתגלה כאן כלשון מאזניים בין החכם והרשע ובא לאזן ביניהם .ספירה זו מזוהה עם דמותו של יעקב אבינו, עליו נאמר "ויעקב איש תם יֹשב אהלים".
שאינו יודע לשאול
האמת היא, שבכל אחד ואחת מאיתנו חיים ארבעת הבנים. במרוצת החיים כולנו מחפשים משמעות ותוכן, חוקרים ושואלים כמו 'החכם'. לעתים אנו רואים בחיים בדיחה, מזלזלים ומורדים, כמו 'הרשע'. פעמים זקוקים לאירוע מטלטל שיעורר אותנו, כמו למשמע מצוקת הזולת וסבלו ,דבר שבא לגרום לנו לחשוב ולהשתנות כמו "התם", ולעיתים אנו מהלכים בין ההמון בעיניים מכוסות בצעיף של אדישות כמו "שאינו יודע לשאול".
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"