אחד התחומים המרתקים והמסעירים ביותר בחכמת הקבלה עוסק רובו ככולו בסוד אותיות השפה העברית. אך לא פעם עולה התמיהה האם נכון לייחס כוחות רוחניים לצורות גרפיות אשר בסך הכל משמשות כלים לתקשורת מילולית וכתובה? הייתכן כי הן אוצרות בתוכן שפע מטפיסי ואנרגיות שונות ומהו כוחן? בטורים הקודמים עסקנו באותיות א'-ד', והפעם נדבר על האותיות ח'-כ'.
לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?
האות ח'
מסמלת את המימד העל טבעי, את עולם הנסתר ואת תחום המיסטיקה. מייצגת את כוח ההתרוממות ואת מסוגלותו של האדם להתעלות מעל לרובד הגשמי. מחד גיסא, מסמלת את החטא ואת היבט השליליות. מאידך גיסא, מסמלת את כוח החיטוי הרוחני הקורא לאדם לבחון את עצמו ואת מעשיו. צורתה הגרפית: בנויה מפעמיים האות "ז" (בית יוסף) ומעין גג הקושר ביניהן. לפי שיטת האר"י, היא בנויה מהאות "ו" והאות "ז" . ערכה המספרי הוא 8 - אשר לו שמור מקום של כבוד ביהדות. לדוגמא: ברית מילה, שמחת תורה, שמונה פתילים בציצית ומעולם הניסים – המילה "אז" (בגימטריה 8) הפותחת את "שירת הים". הנושא אות "ח" בשמו יהיה לרוב אהוב ובעל חן על סביבתו. אדם היודע להוציא מהכוח אל הפועל. באם האות "ח" תופיע בתחילת השם יורה הדבר על דחף לחומריות ורצון להישגים גשמיים. אך אם תופיע במקום אחר בתיבת השם יורה הדבר על נטייה לרוחניות, למיסטיקה ולדת.
עוד כתבות בערוץ הרוח:
האות ט'
אות זו מופיעה לראשונה במקרא במילה "טוב" (בראשית א', ד') ולכן רומזת למושג "הטוב השלם והמוחלט" הבא לידי ביטוי בבריאות טובה, פרנסה טובה, חיים טובים ועוד. אך ראוי שנדע כי כל הטוב שבעולם הוא בסך הכל ספק ועלול להיות בר חלוף שהרי תפיסת האנושות את המושג "טוב" הינה אישית סובייקטיבית שלעיתים קרובות עומדת בסתירה "לטוב" האובייקטיבי האמיתי והנכון, ככתוב: "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". בצורתה נראית ככלי פתוח למחצה המקבל לתוכו שפע וברכה. מידת הברכה תתעצם ותתרבה רק אם ישכיל האדם להשתית את הנהגותיו על פי מידת החסד, הנתינה והצדקה. חכמי הקבלה לימדו כי הרואה אות "ט" בחלומו סימן יפה לו. הנושא אות "ט" בשמו יהיה בעל תכונה לראות את הצד החיובי בכל סיטואציה. אופטימיות מהווה חלק נכבד באופיו אך עליו להיזהר מאופטימיות יתרה כזו המובילה לאוטופיה ולשאננות.
האות י'
ללא ספק מדובר באות הרוחנית ביותר ובעלת העוצמה הרבה ביותר בשפה העברית, ולכן, לא לחינם היא פותחת את השם המפורש. מהווה את היסוד המאחד את כל הכוחות הפועלים בבריאה ונחשבת לאות הראשונה שבקעה בשרשרת האותיות אשר יצרו את העולם. חכמי הקבלה אמרו: "מאן דאיהו זעיר איהו רב". קרי, מי שהוא קטן הוא באמת גדול ובעל עצמה. כזכור, נוכחנו לראות כי האות "א" רומזת לאחדותו של הבורא ולחכמה האינסופית, ובשונה ממנה האות "י" היא בבחינת מקור ההתחלות והבאר ממנו נשאבת החכמה. האות "י" מייצגת בכתיבתה המצומצמת והקטנה את מינימום החומר הבא לבטא מקסימום של רוח ולפיכך נקשרת על מידת הצניעות ומשויכת לעולם העל אנושי והמטפיסי. הנושא אות "י" בתחילת שמו יהיה בעל אישיות חזקה לצד חוש הומור מפותח. באם תופיע פעמיים הרי זו הדגשה חיובית של מעלותיה.
האות כ'
אות הכתר, הכוח, העשייה והגשמת המטרות. רומזת למילה "כף" (כמו כף יד) האחראית על הביצוע והוצאת הדברים מהכוח אל הפועל. מייצגת את רעיון "הכתר" הראוי למי שעמל והשיג מטרותיו בדרך ראויה וניצב במעלה רמה, שהרי בגימטריה האות "כ" ערכה 20 והמילה "עשרים" בגימטריה זה 620, ממש כמו המילה "כתר" שאף ערכה 620. נראית דומה לאות "ב" המבטאת את הבינה (רעיונית) ולוקחת אותה צעד אחד קדימה לעבר יישום הרעיון התיאורטי. אות שסגולתה לקבל, ככתוב: "פותח את ידך.." ובמוצאי שבת קודש נוהגים לפתוח ולסגור את כף היד אל מול להבת הנר, מנהג המייצג את הנכונות לשוב אל עולם המעשה לאחר מנוחת השבת. הנושא אות "כ" בשמו יהיה מחד בעל פוטנציאל להדריך, להנהיג ויעניק לסביבתו תחושת ביטחון שהכל נמצא בשליטה. מאידך עליו להיזהר משתלטנות, כוחניות ועריצות.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"