ראשית בבואכם לבחור שם לילדיכם אל תריבו ביניכם. שלום הבית יקר מאוד! חשוב לדעת כי השם לילד חייב להתקבל בהסכמת שני הצדדים. אנא מכם, אל תשתפו אדם אחר ואל תבקשו עצתו בתהליך בחירת השם. בני משפחה, דודים והורים כבודם במקומם מונח אך יחד עם זאת אין להם בעלות על השם ובוודאי לא שמורה להם הזכות להיפגע באם לילד לא ניתן שם כרצונם .
אמרו חז"ל במסכת ברכות כי 'שמא גרים', כלומר - שֵם האדם משפיע על מהותו ותכונותיו של האדם. קרי, המקובלים מלמדים כי שמו של אדם אינו כינוי בעלמא, אלא מבטא מהותו בעולם, ורבותינו הקפידו בקריאת שמות שיהיו על שמם של אנשים חיוביים ולא על שם רשעים.
ומה אם הוא נפטר בגיל צעיר?
בימי קדם נהגו לתת שם לנולדים בעקבות מאורע שקרה למשפחה, אחר כך השתנה המנהג ונוהגים לקרוא בשם גדולי תורה ואחר האבות והאמהות במקרא . מנהג ישראל לדורותיו הוא לקרוא לילדים על שם אבותיהם שנפטרו. ולעניין זה שורשים עתיקים. עוד ובתקופת בית המקדש השני היו נוהגים לקרוא את הילדים בשמות הסבים. אמנם בשנים קדמוניות נהגו לקרוא שם הילד על פי המאורע כגון: נח, יצחק, יעקב ובניו, אפרים ומנשה משה ועוד. אך בתקופה מאוחרת התחילו לקרוא את בניהם על שם אבותיהם.
התנאים נחלקו בעניין זה ככתוב על ר' יוסי שאומר שאבותינו ,שהיו בעלי רוח הקודש, ידעו לבחור שם ולהנציח מאורע שקרה להם אך אנו ,שאין אנו בעלי רוח הקודש, קוראים על שם אבותינו הקדושים. כאמור, ישנם אלה שנהגו לקרוא לילדיהם על שם קרובים שנפטרו והלכו לעולמם ויש רמז לדבר בברכת יעקב לבנו יוסף ונכדיו: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי" (בראשית פרק מח, טז). יש שנימקו מנהג זה, בקריאת שם אבות, כבעל סגולה, כדי שלילד הנולד תהיינה כל המידות הטובות שהיו באבות והאמהות המנוחים. הרי, על ידי קריאת השם, עושים נחת רוח לנפטר ואף מקיימים מצוות כיבוד הורים במותם.
בגלל חשיבות קריאת השם, נהגו להקפיד שלא לקרוא שם אחרי מי שנפטר בגיל צעיר, והסבירו הטעם משום שהורע מזלו של הנפטר. שהרי כל מוות בגיל צעיר הוא טראגי ויש בו קיצור ימים וחוששים שלא יתלווה מזל רע זה גם לתינוק שנולד. אולם, לדוגמה אם הפטירה של האדם הייתה בגיל מבוגר, גם אם ממחלה, נראה שאין מקום להקפיד, וניתן לקרוא על שמו, כל זמן שנשא אישה ,הוליד ילדים וחייו התנהלו בנחת.
לעומת זאת יש לציין, שהרבה צדיקים לא הקפידו כלל על עניין זה, כל זמן שהשם שיינתן הוא בעל משמעות חיובית. לדוגמא ניתן לקרוא על שם אדם שנפטר בגיל צעיר ושמו היה "שלמה" וניתן לכוון על שם שלמה המלך. כך שסומכים על הכלל האומר, שהדיוט שאינו מקפיד בעניינים סגוליים, הנשגבים מבינתו ושאינו נכנס לתוכם ,כמו בחירת שם, אין מקפידים עמו מן השמיים.
כאמור לעיל, יש הנוהגים במידת הכבוד להורים וקוראים לילד על שם אחד מהם. בעדות המזרח נהוג לעשות כך כשההורה עודו בחיים ובעדות אשכנז כשההורה נפטר. בכתבי האר"י בשער הגלגולים מובא שכאשר האדם נולד, ואביו ואמו קוראים לו בשם, השם העולה בדעתם אינו אקראי, אלא הוא בבחינת נבואה היוצאת מפיהם היודעת לכוון לשרש נשמת הנולד. אף הבן איש חי הוסיף "על מקומך יושיבוך ובשמך יקראוך" כלומר בנתינת השם, השמור להורים בלבד מצויים סודות טמירים ונשגבים מאוד.
הורים יקרים, דעו כי בחירת שם לילדיכם ,היא החלטה גורלית אשר תשפיע מהותית על איכות חייו. משום כך ההחלטה חייבת להיות שלכם בלבד. לפי חכמת הקבלה הנשמה בוחרת מתי לרדת לעולם לצורך תיקון כך שבאותו שבוע שבו נולד התינוק יש לעיין בפרשה ולשאוב מתוכה רמזים . יתירה מזאת , בתהליך בחירת השם קיימת חשיבות רבה לתאריך הלידה,לשעת הלידה ולשם האם שכן הוא בבחינת שורש נשמת האדם . לכן רק לאחר שההורים סיכמו ביניהם על שם לילד, מומלץ לפנות לאיש קבלה או לתלמיד חכם שיבחן את השם לעומק, יחווה דעתו וייתן את ברכתו .
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"