אחת התכונות המייחדות את המין האנושי היא הייעוד והמטרה. כל אדם נושא בקרבו מאז שחר ילדותו את שאלת ייעודו בעולם הזה. הוא יציב ויגדיר לעצמו יעדים ומטרות, ובדרכו הייחודית יפעל על מנת להגשים את רצונותיו. משכך, תחושת המימוש העצמי תעמוד בסימן הצלחה או כישלון בהתאם ליישום היעדים. זהו מרכיב עיקרי הבונה את אישיות האדם ומגדיר אותו כאינדיבידואליסט – שאינו זהה לאדם אחר, ללא תחליף ומתקיים כפרט עצמאי ייחודי.
אולם במסע החיים של כל אחד ואחת עולה לעיתים התחושה האישית כי אבדה לנו הדרך ושהכול עומד במקום. אין התקדמות, תחושת קיבעון ועיכובים אופפים כערפל והמזל נראה מתרחק מאיתנו. נראה כי ככל שנרדוף אחריו יותר - כך יגדל המרחק. הפרנסה בדוחק על אף שהשקענו מאמצים, אין רווחים כלכליים, שלום הבית בסכנה, הזיווג המיוחל מתעכב, הקידום נעצר והרגשת ייאוש משתלטת על כל חלקה טובה. הרגשת התסכול מתגברת ככל שנעשים ניסיונות סרק להיחלץ מסבך הבעיות וכלום לא קורה.
מיד מתעוררת התחושה כי אין טעם לנסות להטות את הכף ולשנות את רוע הגזרה. האדם שוקע במרה שחורה מחכך בראשו ושואל למה זה קורה לי? האם פעלתי כשורה ובכל זאת משהו, מעין כוח נסתר ושלילי, אורב לי ומרע את מזלי? הייתכן כי עין רעה מצד אנשים חוסמת אותי?
התעוררות לשאלות אלו חשובה מאין כמוה ומהווה מצפן לגילוי הדרך הנכונה להצלחה. המציאות מוכיחה כי כאשר קורים לאדם דברים חיוביים לשביעות רצונו, לא עולה בו השאלה למה ואיך הדברים מסתדרים. אך כאשר הדברים נעשים למורת רוחו, חלה התנגשות בעוצמה עם רצונותיו, וכדי לשפר את מהלך העניינים עליו לחזור אחורנית בזמן ולנסות להבין מדוע לא קיבל את מבוקשו.
האדם לא תמיד מסוגל להבין בשכלו שמאחורי כל תופעה, מובנת או בלתי מובנת, ניצבים כוחות איתנים בלתי נראים לעין אשר פועלים עלינו בכל רגע והם אלה שיבטיחו הצלחה או כישלון.
כל אחד יכול לקנא בכם
חכמת הקבלה מלמדת כי לכל דבר גשמי קיימת מקבילה רוחנית, ובמילים אחרות, כל פעולה שנעשה נעוצה ומשרשת תחילה בכוחות רוחניים. מכאן נדע כי קיימת קורלציה בין עולם הרוח לעולם המעשה, והמזל המלווה אותנו חיוני להגשמת המטרות שהצבנו. כמאמר חז"ל: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך מלמעלה שמכה אותו ואמר לו גדל" (בראשית רבה, י', ו').
מרבית האנשים הטוענים לחסימה או עיכוב במזלם חשים בנפשם, באופן לא רציונלי, כי נפגעו מעין רעה. חלקם אף יודעים להצביע ממי נפגעו ומתי. עין רעה במושגי חז"ל היא תכונה נפשית המבטאת יחס עוין לסביבה, ובמונחים מודרניים עכשוויים ניתן לכנותה - צרות עין, חוסר פרגון וכדומה. הוגי היהדות לדורותיהם מסבירים שההשגחה העליונה משפיעה על מצבו של האדם בהתאם למעשיו ומעמדו המוסרי.
לרוב, כף הדין מוטה לצד החסד ודנים את האדם לכף זכות. אך כאשר אדם מקנא באדם אחר, הוא מעורר עליו את מידת הדין כאומר "מדוע שפר עליו מזלו ומגיע לו לזכות ביופי, עושר, חכמה וכדומה", וכך על ידי ביצוע של "משפט" עלול להיחרץ דינו של האדם הנשפט להיפגע ולהרעת מזל.
כלומר, המקנא שיכול להיות אדם קרוב-חבר, שכן, ואפילו בן משפחה, חומד בלבבו את הצלחת חברו ומעורר עליו עין רעה שגוררת אחריה מסכת ייסורים שתקשה על האדם להשתחרר מכבליה. לפיכך, פועל יוצא של השפעה שכזאת הינו נזק מהותי בפרנסה, בזיווג, בהצלחה ובבריאות.
הקבלה מלמדת את האדם שיעור חשוב כיצד עליו להישמר ולהתגונן מפני בעלי עין רעה עד כדי הימנעות מוחלטת ממנה. ככתוב: "אף על פי כן מי שנופל לשם, אפשר למצוא לו הצלה לצאת משם עד אשר בקצת ימים יחזור ויזרח לו אורו יתברך" (ל.מ. ס"ד). באם הנכם חשים עיכוב בלתי מוסבר במזלכם, דברים אינם זורמים כשורה, הרגשה כללית רעה מלווה אתכם, ישנן התחלות טובות ומיד אחריהן מגיעה נפילה כואבת. אל תרימו ידיים ותאמרו "אין לי מזל". אינני מקבל כלל את הקביעה הזאת כלל ועיקר. דעו כי בקבלה ישנן דרכים מוכחות לצאת מחושך לאור גדול ותיווכחו לראות במהרה שיאיר מזלכם, תזכו לכל הישועות ויתמלאו כל תאוות ליבכם לטובה.
אחד הכללים להימנעות מעין הרע הוא צניעות - אורח חיים צנוע ולא ראוותני מנמיך את הסיכויים להיפגע. כמו כן, טוב לקרוא בכל יום את פרק ל"א בתהילים ואת פיטום הקטורת. מלבד זאת, קיימות שיטות ודרכים נוספות המצויות בחכמת הנסתר שהן נועדו אך ורק למי שמומחה בקבלה.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"