רבי נחמן מברסלב חי באוקראינה בשלהי המאה השמונה עשרה. הוא היה חדשן גדול ומסכת חייו הקצרה - רק 37 שנים עלי אדמות – מהווה מקור אדיר להשראה רוחנית לרבבות. אבל אחד הדברים היותר מעניינים בקשר אליו הוא שבימי חייו, רבי נחמן לא היה פופולרי כלל וכלל. הוא הצליח להרגיז לא רק את המתנגדים לחסידות אלא גם את החסידים עצמם, שראו בו צעיר פוחז, וכמות האנשים שהבינו את גדולתו הייתה קטנה יחסית. רבי נחמן, אגב, ידע שגם אם זה לא נראה כך על פני השטח – הוא כבר ניצח את הקרב. "ניצחתי ואנצח!" היה אחד הפתגמים המפורסמים שלו. אמירה אחרת, שכיום נשמעת הגיונית אבל אז נשמעה וודאי מופרכת: "האש שלי תבער עד ביאת משיח".
יחד עם זאת, ובנוסף לרדיפות השונות ולמחלת השחפת שממנה נפטר, חייו של הרבי מברסלב היו מלאי ייסורים. פרופסור ארט גרין, שכתב את הביוגרפיה אודותיו, כינה אותו בתואר "בעל הייסורים". חלק מילדיו ומנכדיו נפטרו ממחלות עוד בימי חייו, וכך גם אשתו הראשונה. הוא היה, ללא ספק, אחד מגדולי המקובלים ואנשי הרוח שידעה היהדות מימיה, אבל הוא לא היה עשיר כמו רבנים אחרים, שהייתה להם חצר גדולה ומבוססת, וחייו לא היו התגשמות החלום האמריקאי. הוא לא הפך לעשיר יותר ולא נהיה בריא יותר או חי חיים ארוכים יותר בזכות היותו "קבליסט".
אני כותב את הדברים הללו משום הזילות המרובה שבה נמכרת הקבלה כיום בראש חוצות (ואני מאוד בעד הפצת הקבלה לרבים – כל עוד זה נעשה ביושר, בנאמנות ובעומק הראוי). מכונים ומרכזים ידועים מוכרים כל מה שניתן למכור בכסף עם תווית של "Kabbala" , כאילו מי שיודע קבלה קרוב יותר להגשמת החלום האמריקאי: קרוב יותר להיות עשיר, צעיר לנצח, בריא ונוצץ.
הקבלה מעולם (!) לא הבטיחה לאף אחד שיש בה כדי לעשות את חייו למוצלחים במובן החומרי של המלה. היא בהחלט יכולה להביא אותנו לחיות חיים מלאי משמעות, חיים פתוחים לאלוהים, חיים של אהבה ויראת כבוד לבורא ולבריאה. חיים טובים מאוד, אכן, אבל רק בעיניים רוחניות.
אינני יודע אם מישהו מכוכבי הוליווד היה רוצה להתחלף עם רבי נחמן, אבל הוא כשלעצמו לא חפץ בחיים אחרים. זה בדיוק מה שהתאים לו. הוא חי חיים קצרים, מלאי משמעות ואינטנסיביים עד מאוד. הוא חי עם אלוהים עד למקום שבו לא יכול יותר לחיות בתוך הגוף, לדבריו, והיה חייב כבר להמשיך את דרכו הרוחנית ללא גוף. ובדיוק כמו שחזה, האש שלו בוערת כיום בלבבות של רבבות.
לכתבה המלאה: אתר מהות החיים