אחד התחומים המרתקים והמסעירים ביותר בחכמת הקבלה עוסק רובו ככולו בסוד אותיות השפה העברית. אך לא פעם עולה התמיהה האם נכון לייחס כוחות רוחניים לצורות גרפיות אשר בסך הכל משמשות כלים לתקשורת מילולית וכתובה? הייתכן כי הן אוצרות בתוכן שפע מטפיסי ואנרגיות שונות ומהו כוחן? בטורים הקודמים עסקנו באותיות ע'-ק', והפעם נעסוק באותיות ר'-ת'.
לעמוד הפייסבוק mako רוח עשיתם לייק?
האות ר'
מייצגת את הדינאמיקה, התנועתיות והזרימה. לאות ר' שני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. מהצד החיובי היא מביעה את המושגים "ראשון" ו-"ראש" המבטאים את הפריצה קדימה, את ההנהגה ואת המיצוב הגבוה בסולם. לעומת זאת, מהצד השלילי, היא מביעה את המושג "רש", המבטא דלות, עוני והימצאות במדרגה תחתונה. ככתוב: "ולרש אין כל" ( שמואל ב' , י"ב).
כאמור תורת הקבלה רואה באות ר' סמל לשני מונחים סותרים אלו. לפיכך, מי שמשתית את הנהגותיו על בסיס ערכים מוסריים ורוחניים כאחד נחשב כמי שעובד עם הראש וחזקה עליו שיוכל לזכות בשפע ברכה והצלחה ממרומים. עם זאת, אם האדם נותר שבוי בעבותותיו הגשמיים וברצונותיו האגואיסטיים, השפעת השפע תחדל ובנקל הוא עלול ליפול לתהומות חשוכים של מרירות ועוני ארצי ורוחני גם יחד. אדם הנושא אות ר' בתחילת שמו יהיה בעל השפעה מרכזית בכל מקום שימצא שם ולפיכך יוכל לעודד להמריץ ולעורר כל עניין, לגלגל אותו הלאה וליישמו. יש בו חן רב והוא מהלך קסם על כל רואיו ולכן הוא ניחן בתקשורת טובה הפותחת לבבות גם מול אלה המתקשים לפתוח את צוהר ליבם. לעומת זאת, עליו להיזהר שלא ליפול למידה המגונה, היא מידת הכעס והתפרצות הזעם.
עוד כתבות בערוץ הרוח:האות ש'
שייכת ליסוד האש ומבטאת את האנרגיה המתפרצת. למתבונן היטב תיראה האות "ש" בעלת שלושה קווים מאונכים היוצאים מבסיסה כלהבות אש המיתמרות מעלה ויש הרואים שני ידיים מונפות (קווים ימני ושמאלי) והראש (קו האמצע) נמצא בתווך. חיבור שלושת הקווים מבטא היטב את מכלול שלמות האדם - גוף, רוח ונשמה. לאות ש' שני היבטים האחד מייצגת את מידת השקר והשחיתות כמובא בזוהר - כיצד פונה האות ש' לבורא ומבקשת להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה ומשיב לה הבורא: "שכנייך ר' וק' ימשכו אותך לקשור קשר ולטעת שקר עלי אדמות". ובמילים אחרות, על אף שהאות ש' ניצבת אחרי האותיות ק' ור', היא מופיעה בראש המלה "שקר". שהרי כל שקר קטן כגדול, מדמה, מסווה ומתבל את עצמו בקורטוב של אמת כדי שיתקבל על לב שומעיו.
האותיות ק' ור' נותרות במקומן הנכון ויוצרות אמת מדומה, ורק האות ש' לבדה עוברת ממקומה האמיתי לראש המלה. לכן האות ש', המסמלת בהופיעה לבדה ערך חיובי, עומדת בראש מלה זו. שקר שאין בו קורטוב של אמת, יידחה מיידית כדבר חסר בסיס. לעומת זאת לאות ש' היבט חיובי מאד. היא בעלת פנים מאירות ומעמד של כבוד בעולמה של תורה שהרי איתה נפתח "שיר השירים". היא מבטאת חכמה, חקירה, שקדנות ואת אנרגיית החיים הקיימת בעולם. הנושא אות ש' בשמו יהיה אדם רגיש בעל עצמה נפשית אדירה הניחן בקסם רב. בעל רצון לחיי תענוגות ולנהנתנות. בשל עוצמתה הרבה כך גם הסכנה הטמונה בה - כעסים, מרדנות, הוללות וחוסר נאמנות.
האות ת'
מביעה אמת, שלמות ואחדות כוללת. על אף סמיכותה לאות ש' הניצבת לפניה, קיים ביניהן שוני מהותי כרחוק מזרח ממערב. בעוד שהאות ש' מורה בין השאר על מידת השקר, האות ת' מייצגת את האמת המוחלטת. התלמוד במסכת שבת דן במילה 'אמת' ושואל: "מאי טעמא שקר מקרבן מיליה, אמת מרחקא מיליה, שיקרא-שכיח". כלומר, מפני מה אותיות המילה "שקר" סמוכות אחת לשנייה והאותיות המרכיבות את המלה "אמת" קוטביות, פרט לאות מ' החוצצת ביניהן ועומדת בתווך? בעוד שהשקר מצוי מאד האמת נדירה נצחית, אין סופית ובלתי מתפשרת. סמל לכך ניתן כאמור לראות במילה "אמת". היא פותחת באות א' שהיא תחילת הכול ומסתיימת באות ת' החותמת את הכול והאות מ', האמצעית בשפה העברית המונה 26 אותיות( כולל אותיות סופיות), מחברת ביניהן.
כאמור האות ת' היא מסמלת סוף אך כמו שכל התחלה היא סיום כך האות "ת" חוזרת ומתחברת במעגל האותיות לאות "א" הראשונה ומתחילה מחדש את מחזוריות החיים. לפיכך ניתן לראות בה ביטוי להשלמה ולתכלית הכול. הנושא אות ת' בשמו יהיה בעל מסוגלות להתבוננות עמוקה עם יכולת ניכרת לניתוח מצבים. לעיתים יימשך לדת ולעולם העל חושי. לא כולם יזהו מיד את האיכויות הקיימות בו אך עם הזמן תתגלה עוצמות, חכמתו וצדקתו.