שלח לי מלאך
חז"ל גרסו כי המלאכים הם ישויות ממשיות ויש להם נוכחות ותנועה, והם מעורבים בחיי היומיום של כל אדם. בזוהר הקדוש צוין כי לכל מלאך יש ייעוד ותפקיד מוגדרים: "אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה ושומר אותו שמכה אותו ואומר לו גדל" (בראשית, א' רנא). הזוהר מוסיף ואומר בפרשת במדבר כי ארבעה מלאכים מלווים את האדם בחייו: "מיכאל מימינא, גבריאל משמלא, אוריאל לקדמייהו, רפאל לאחורייהו, שכינתא עלייהו". האר"י הקדוש לימד כי מיכאל וגבריאל הם בעלי משנה תוקף. מיכאל, שנמצא בימינו של האדם (ספירת החסד), מלמד עליו זכות ומכריז עליו חסד, וגבריאל, שנמצא בשמאלו (ספירת הגבורה), מלמד זכות על אף מעשיו הרעים של האדם (חסד שבדין). בשעת לילה עולים שניהם יחד עם נשמת האדם ומלווין אותה (פרי עץ חיים).
במרוצת הדורות נערמה ספרות קבלית רבה מאוד העוסקת במציאות רוחנית מקבילה שבה מתקיימים כוחות רוחניים מלאי פעילות. חכמי הקבלה הכירו בקיומם של מלאכים ככוחות פועלים בבריאה, ידעו את שמם המפורש, את תפקידם הייחודי והמוגדר ואף ידעו היטב כיצד לרתום אותם לעשות את רצונם כרצונם (קבלה מעשית). אדגיש כי מניין המלאכים הינו עצום ורב ולכל מלאך תפקיד אחד בלבד. בדברים הבאים אציג מספר מצומצם של מלאכים וייעודם:
מיכאל
"ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול" (דניאל, י"ב). המלאך מיכאל הוא שר גדול, מהווה כוח של חסדים ומשמש סניגור על ישראל. נמנה על אחד מארבעת מלאכי השרת. הוא המלאך שבישר לשרה על הולדת בנה יצחק. מקום הימצאו ברקיע הרביעי ומלבושו כעין "מים-וקרח" המבטאים את מידת החסד. משמעות שמו היא "מי-כאל", כלומר האדרת שמו של האל וייחודו.
גבריאל
בתיאולוגיה היהודית גבריאל נמנה על אחד מארבעת מלאכי השרת. נקשר עם מידת הגבורה (דין) ומהווה כוח חיובי המחייב את האדם בעבודת התיקון האישי, הוא תיקון המידות. גבריאל מופיע כשר של פורענות וכוח אימתני. הוא זה שמחריב את סדום והוא זה שבימי יהושע ניצב לימינו להילחם את מלחמת ישראל, ככתוב "מלאך שר צבא ה' ללחום מלחמתם, הוא גבריאל הנלחם להם וחרבו שלופה בידו" (רמב"ן שמות כ"ג). כמו כן נכתב עליו "בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל, נעץ קנה בים והעלה שרטון, ועליו נבנה כרך גדול שברומי" (סנהדרין כא ע"ב) . קרי, רומי, אויבתם המרה של ישראל, קמה כעונש על נישואי שלמה עם בת פרעה.
רפאל
מלאך ההריון
הוא המלאך הממונה על הריון ועל פקידות עקרות. במסכת נידה כתוב "אותו מלאך הממונה על הריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבש"ע, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני?" (טז, ע"ב). ובאוצר המדרשים מובא: "ולמה נקרא שמו לילה כי אין אומנתו אלא בלילה". קרי, לילה הוא המלאך דרכו נקבע גורלו ומזלו של האדם.
מלאכי חבלה
נקראים גם כרובים. מתוארים כחיות בעלות ארבע כנפיים ותפקידם לשאת את המרכבה האלוקית. הופקדו לשמור על מבואות גן עדן ולמנוע מהאדם להיכנס. ככתוב: "מקדם לגן עדן, במזרחו של גן עדן מחוץ לגן, שם את הכרובים, מלאכי חבלה ובידיהם החרב המתהפכת ולה להט לאיים עליו מלהיכנס עוד לגן" (רש"י, בראשית ג', כ"ד). הם בעלי יכולת אימתנית להזיק לאדם ההולך יחידי בדרך, בעיקר ביום שישי בשעות ערב. הרמב"ן (בספר שמות פרק ז') מציין: "מעשי כשפים על ידי מלאכי חבלה הם נעשים". קרי, כל המאגיה השחורה ומעשי הכשפים מבוצעים באמצעות השבעת מלאכי חבלה.
לסיכום, על דעת חכמי הקבלה ישויות רוחניות קיימות באופן ממשי מאז ומעולם. אף על פי שלא ניתן לראותם בעין בשר אין הדבר מוכיח את חוסר קיומם שהרי ידוע כי רב הנסתר על הגלוי. כאמור, מניין המלאכים הינו עצום ורב ואין אדם שבסתר ליבו, ברגעי חסד נדירים, אין בו כמיהה נפשית פשוטה ונצחית המבקשת - שלח לי מלאך.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"