כידוע, בתורת הקבלה מייחסים משמעות עמוקה ועוצמה אדירה לשם האדם - ככל שהשם איכותי יותר כך תהיה השפעתו חיובית על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה. על פי חכמת הקבלה, האותיות המרכיבות את השם מחברות בין העולם הגשמי לרוחני, בדרך כתיבת השם, בדרך שבה הוגים אותו ובסוד הצליל וסימני הניקוד המופיעים בו. לכן, הנה לפניכם כללי ברזל בבואכם לקרוא בשם חדש לילד או למבוגר המבקש לשנות את שמו.
* שם לילד חייב להתקבל בהסכמת ההורים. אנא מכם, אל תשתפו אדם אחר ואל תבקשו עצתו בתהליך בחירת השם. בני משפחה, דודים והורים כבודם במקומם מונח, אך יחד עם זאת אין להם בעלות על השם ובוודאי לא שמורה להם הזכות להיפגע באם לילד לא ניתן שם כרצונם. יש הנוהגים במידת הכבוד להורים וקוראים לילד על שם אחד מהם - בעדות המזרח נהוג לעשות כך כשההורה עודו בחיים ובעדות אשכנז כשההורה נפטר.
* לא מומלץ לקרוא על שם אדם שנהרג, התאבד או היו לו חיים רצופי קשיים. אין לקרוא על שם אדם שהסתלק מן העולם באופן טרגי כמו ממחלה קשה, תאונה, ובכל דרך שיש בה קיצור ימים ושנים כתוצאה מאסון. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח חס וחלילה, ונולד לו כעת נכד – ניתן לקרוא לו כך בתוספת שם, למשל: חי, חיים, יחיאל.
* להיזהר בשם שמכיל אותיות קודש. מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הבורא רק אם הוא מופיע בתנ"ך, אך יש להמנע מלקרוא בשם כזה באם אינו מופיע בכתובים, למשל שמות כמו אוראל, בת-אל, שי-אל מתנאל וכדומה. על אף המשמעות החיובית, הם אינם מובאים בשורשי השמות ולכן דווקא בשל ההקשר הרעיוני המיוחד, תוספת המילה "אל", הם עלולים להפעיל כוחות רוחניים של מעלה אשר עלולים להקשות ולהכביד על האדם.
* לא לקרוא בשמות של מלאכים, אלא אם כן זה שם ידוע. אין שום איסור או חשש מלקרוא בשמות מלאכי ארגמ"ן (אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל). אבל בשום מקרה אין לקרוא בשמות מלאכים אחרים, מחשש ששימוש לא ראוי בשמות קדושים המסוגלים לעורר כוחות אדירים שיש להמנע מהם.
* מומלץ שם בעל שלוש אותיות לפחות. חכמי הקבלה מלמדים כי לפני בריאת כל העולמות יצר הבורא את האותיות וטמן בכל אות כוח רוחני אנרגטי המייחד אותה. האותיות הן כלים לאורו של הבורא, והעיסוק הרוחני בהן (אם בקריאה ואם באמצעות התבוננות) עשויים למשוך שפע על האדם. לכן כדאי לקשר את האדם עם שם המכיל לפחות שלוש אותיות. יחד עם זאת אין להגזים ולהרבות אותיות בתיבת השם משום חוסר תועלת.
* קיים איסור על גריעה או הוספה של שמות תנ"כיים. את השמות המובאים במקרא תיקנו אנשים בעלי רוח הקודש שהיו בקיאים בעולם הנסתרות והכירו היטב את הדינמיקה בכל שם, עד כי ידעו לעמוד במדוייק על טבעו, אופיו ומהותו הפנימית של האדם. לפיכך אין להוסיף אות או להחסיר אות משם המופיע בתנ"ך. יחד עם זאת, לא כל שם המופיע בתנ"ך הוא אכן ראוי. לכן, לא מומלץ לקרוא "מתן" שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. לא טוב לקרוא בשמות כמו "לילי" או "נמרוד" שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי. אולם, אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע, כמו ישמעאל (רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה מראשי הדור הראשון של התנאים), מותר לקרוא בו ולכוון לצדיק.
* הענקת שם שני לילד. יש הנוהגים לתת לילד שם שני, אך אין צורך בדבר. מותר לקרוא בשני שמות למרות שמלכתחילה אין בכוונת ההורים להשתמש בשם השני, אך אין לראות בכך המלצה, הואיל ובסיכומו של עניין נתינת שני שמות הוא ראוי רק אם קוראים בשניהם.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה