נראה כי ככל שהזמנים משתנים, האגו תופח, התאוות מתרבות והרדיפה התובענית אחר סיפוקים ותענוגות זמניים, אשר מעידים על רצונות מתחלפים לזכות בניצוצות של אושר מציינים, בראש ובראשונה, על אובדן דרך והתרחקות חד צדדית של האדם מבוראו - מקור האור.
ארבעה אופנים לתורה
הכמיהה והחיפוש אחר החיבור עם הבורא בתוך מבוך החיים, הרצון להיכלל בו ושהוא יכול בנו באופן מורגש וברור - הינו הכח המניע את האנושות כולה. אם כן, מהי הדרך המובילה לחיבור זה? מהי המסילה העולה בית אל? האם יש גשר המחבר בין רוח לחומר בין שמים לארץ ובין אש למים? התשובה לכל אלה נעוצה עמוק בתורת ישראל.
התורה היא מסמך כתוב שהתקבל על ידי משה רבנו במעמד הר סיני לפני יותר מ-3300 שנה. התורה היא גם המסורת שנלוותה בעל פה לאותו מסמך שכללה הנחיות כיצד להבין את משמעויות היסוד של התורה וכיצד לקיים את מצוותיה. כאן המקום לציין שהתורה הכתובה היא טקסט קצר ביותר, המקפל בתוכו שפע אדיר של ידיעות, ולפיכך אומר הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. התורה שבעל פה משתלבת בתורה הכתובה בארבעה אופנים: פשט, רמז, דרש וסוד. ארבעת האופנים הללו מרכיבים ראשי תיבות: פרד"ס, כאשר הקוד הקבלי למילה פרד"ס הינו עולם עליון.
מהן המשמעויות של אותם אופנים? פשט – המשמעות הפשוטה של הכתובים; רמז – רמזים על ידי גימטריות, חילופי אותיות, ראשי תיבות, סופי תיבות (נוטריקון); דרש - משמעות מדרשית; סוד - משמעות נסתרת, קבלה. ארבעת אופני הלימוד הללו הם ארבעת המפתחות לדלתות התורה שבעזרתם היא נפתחת וחושפת בפנינו את סודותיה. אך לא רק את סודותיה התורה חושפת בפנינו אלא גם את סודות היקום כולו, סודות החומר, סודות ההיסטוריה והעתיד, סודות האדם ונבכי נשמתו. כמו שאמרו חז"ל: "הפוך בה והפוך בה וכוליה בה".
טיול בפרד"ס
על פי חז"ל, התורה הכתובה היוותה מעין תכנית אדריכלית לבריאת העולם וכי המחשבה האלוקית נמצאת בתורה והיא הגשר המגשר בינינו לבין בוראנו. בבואנו "לטייל בפרד"ס" עלינו להשתמש במפתחות המצוינים לעיל (פשט, רמז, דרש וסוד) בצורה הנכונה ומפי מורה דרך מנוסה שידע להוביל בבטחה את הלומד. כלומר, כשאדם עוסק בפשט רמז ודרש, הרי שהוא אוחז לכאורה בבחינה של נגלה, מה שנראה לעין שהוא גלוי וידוע. אך כאשר הוא נכנס לסוד, ללימוד מעמיק של תורת הקבלה, אזי בלימוד מסוג זה משלים האדם את קומת ההשגה ומתברר לו שכל הפרד"ס הוא בעצם סוד. כמו שנרמז על ידי דוד המלך בתהילים ל"ב פסוק ט': "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין...". סוס – סוד ורק סוד, פרד- פשט, רמז, דרש.
מאז ומעולם הרצון האנושי הוא לחקור ולחפש בנעלם במעשה בראשית דרכו יהיה ניתן להכיר טוב יותר את הבורא. אמנם חכמת הקבלה עוסקת רבות בידיעת האדם את בוראו, אך עם זאת, בכדי שהאדם יידע את בוראו, עליו לידע תחילה את עצמו, ומתוך ידיעת עצמו יבוא לידיעת בוראו, ככתוב "מבשרי אחזה אלוק" (איוב י"ט כו). לכן, כאשר אנו הוגים, לומדים, ומעיינים בין השורות בתורה נגלה לפנינו עולם עשיר ונפלא של סיפורת יהודית מחד, ומאידך אנו מוצאים בכתובים את עצמנו, לומדים משם על כוחות נפשנו ותיעולם למקומות הנכונים על מנת להשגת איזון ושלמות נפש.
חכמת הקבלה מלמדת כי חיים חווייתיים ומלאים יכולים לצמוח מתוך לימוד השיטה לגילוי הבורא והרצון להידמות לו בבחינת ילד הרוצה להידמות לאביו. הבורא, כמו כל אבא טוב, אוהב אותנו כל כך, ומצהיר זאת בכמה מקומות בתורה, עד שהוא מונה אותנו כל רגע. לכן ראוי לשאול האם יש קרקע בריאה יותר לאדם הרוצה להשתית את הנהגותיו, על פי ההוראות השמימיות מפי עליון מאשר הידיעה שהנותן אותם אוהב אותו באשר הוא? חכמת הקבלה פותחת דלת לכל מי שרוצה באמת ובתמים לשנות ולהיטיב את מזלו וגורלו, ומלמדת את האדם מהם החוקים והשבילים המוליכים לחיי שפע רוחני וגשמי כאחד.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"