לפי תורת הקבלה, יש לעולם שלנו בורא והוא נשגב מבינתנו. הוא יצר מערכת תקשורת ואנרגיה ויוצר איתנו אינטראקציה בצורות ובדרכים שונות, אבל אף פעם לא מלאה. יש דרך לתקשר עם הבורא, אבל עם אספקט אחר שלו בכל פעם, ואף פעם לא בכללותו כי הוא מורכב מדי. הבורא מתגלה לאדם באופן חלקי, חלק אחד בכל פעם, ולכן כשאנחנו מתייחסים לבורא, אפשר לדבר רק על חלקים מסוימים ממנו שנתפסים במוח האנושי.
לכל אחד מהחלקים האלה יש שם אחר, מה שמסביר את הכינויים הרבים שאנו מיחסים לבורא - "ה'", "יהווה", "אדוני", "הקדוש ברוך הוא", "אל צבאות" וכו'. כל שמות הבורא בתנ"ך מתארים פן אחר שלו, שמתבטא בקריאה דרך מערכת הספירות. הספירות הן הדבר היחיד שאנו יכולים לתקשר איתו, אבל אין לראות בספירות את הבורא ויש להיזהר מעבודה זרה – להתבלבל בין הספירות לבורא ולהתחיל לעבוד אותן. חשוב, אם כך, לזכור שהספירות הן בסך הכל כלי תקשורת ולא הבורא בעצמו.
השם שמתאר את הבורא כולו הוא אחד הסודות הכי כמוסים ביהדות. הוא מכיל לא פחות מ-216 אותיות, ורק הכהן הגדול, בימים בהם עוד היה כהן גדול, ידע את שמו המלא. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהכהן נהג לבטא את שמו המלא של הבורא פעם אחת בלבד מדי יום הכיפורים. הכהן היה נכנס לחדר הקדוש מכל ומתפלל למען העם. אם עם ישראל היה נקי מחטא, מספרים, הכהן היה יוצא משם חי. אם העם חוטא – הוא לא היה יוצא כלל.