מתי: לפי הדעה הרווחת, אברהם נולד בעיר אור כשדים שבדרום ארם נהריים בשנת א' תתקמ"ח לבריאת העולם (1812 לפני הספירה). המדרש מספר כי כבר בהיותו בן שלוש העמיק בנפלאות הבריאה, והבין כי לא ייתכן שהעולם מתפקד ללא בורא. עם הזמן החל בהפצת גילויו לאנשי האזור. בגיל 25 נשא את שרה לאישה, בגיל 75 עזב את חרן לטובת הארץ המובטחת לאחר הציווי המפורסם "לך לך מארץ", כשהיה בן 86 נולד בנו ישמעאל. בגיל 99 מל את עצמו בהוראת האל, בגיל 100 זכה לבנו יצחק, ובסופו של דבר נפטר בגיל 175.
שושלת: מהאדם הראשון ועד אברהם אבינו חלפו 20 דורות. אברהם נולד לזוג הורים שאת שמם לא הייתם מנחשים בחידון טריוויה לעולם: תרח בן נחור (שהיה מעין מומחה לעבודה זרה) ואמתלאי בת כרנבו. לאברהם היו שני אחים - נחור והרן. הרן הוליד את לוט, מילכה ויסכה (שהיא למעשה שרה אמנו). משהגיע לגיל נישואין, לקח לאישה את שרה, ולאחר מותה את קטורה (יש אומרים שהייתה זו למעשה שפחתו הגר שחזרה אליו). בניו המוכרים הם יצחק וישמעאל, שמהם יצאו היהודים (בני יצחק ויעקב) והערבים (ישמעאל).
בעזרת השם: אברהם נולד תחת השם "אברם". האות ה' התווספה לשמו מאוחר יותר על ידי אלוקים בכבודו ובעצמו, כאשר ביקש לשנות את מזלו ולתת לו את יצחק בנו. גם אשתו שרה, אשר נולדה עם השם שרי, נתבקשה להחליף את שמה מאותה סיבה. הוספת האות ה' לשמם סימלה את הימצאותו של בורא עולם בחייהם מעתה והלאה. כינויו, "אברהם העברי", ניתן לו מהסיבה שבאותה תקופה כל בני הדור היו מן העבר האחד (עבדו לאלילים) ואברהם עמד מן העבר השני, והאמין בקיומו של אל אחד.
בזכות וגם בחסד
כבר כשאברם היה צעיר גילו חכמי נמרוד, המלך הרשע ששלט באותה עת, את שעתיד לצאת מאברהם. הם סיפרו לו כי בלילה בו נולד אברהם, ראו שכוכב גדול עולה ממזרח לרקיע, ובולע ארבעה כוכבים מארבע רוחות העולם. עקב כך הם הבינו כי הבן שנולד לתרח הוא האדם שעתיד "לכפור" ולהמריד את האנשים נגדו. ואכן, אברהם היה גדול המחזירים בתשובה בכל הזמנים. כפי שלומד רש"י מהפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן", אברהם היה מגייר את הגברים ושרה את הנשים, וכך הפיצו שניהם בעולם את תודעת האמונה באל אחד.
כדי לבדוק את עצמת אמונתו של אברהם, בחן אותו הבורא בעשרה ניסיונות, ביניהם כבשן האש, ברית בין הבתרים, לך לך מארצך, רעב בארץ המובטחת, הצלת לוט, ברית מילה וכמובן עקידת יצחק המפורסמת. ניסיונות אלו נחשבים לשורשי כל סוגי הניסיונות שקיימים בעולם, ובזכות עמידתו בהם השריש אברהם בצאצאיו את היכולת לעמוד בכל ניסיונות החיים. כנגד עשרה ניסיונות אלה נתן ה' לבני ישראל את עשרת ימי תשובה, עשרה ניסים לישראל במצרים, עשר מכות על המצרים וכמובן את עשרת הדיברות.
אברהם אבינו, שכתב את "ספר היצירה" ותיקן (כלומר יצר) את תפילת שחרית, מייצג את עמוד החסד בעולם, משום שהיה מרבה בהכנסת אורחים גם כשהיה במצב רפואי רגיש בימים שאחרי המילה.
מעבר ליצחק וישמעאל, לאברהם היו עוד ששה בנים מהאישה אותה נשא לאחר מות שרה, קטורה: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח.
בשנת ב' קכ"ג הלך אברהם לעולמו, זקן ושבע ימים (ישנה מחלוקת בגמרא - מסכת ראש השנה דף י' - לגבי תאריך פטירתו המדויק. לדעת רבי אליעזר נפטר אברהם בא' תשרי, ולדעת רבי יהושע נפטר בא' ניסן). לאחר פטירתו נקבר אבי האומה במערת המכפלה על ידי בניו, יצחק וישמעאל, בסמוך לקברה של שרה.