מתי: רבי ישראל אבוחצירא, שזכה לכינוי "הבבא סאלי", נולד בשנת תר"ן (1890) במרוקו ונפטר בשנת תשמ"ד (1984) בישראל. הוא נקבר בנתיבות, ועד היום מגיעים המונים אל קברו, בפרט ביום ההילולה השנתית שלו, בתאריך ד' בשבט.
שושלת: אביו היה רבי מסעוד אבוחצירא, בנו הבכור של רבי יעקב אבוחצירא, שכונה ה"אביר יעקב". אמו הייתה הרבנית עישה. מדובר במשפחה מפורסמת מאוד, שנודעה במעשי הניסים המפורסמים שלה. הבבא סאלי היה אחיהם של הרב דוד אבוחצירא ושל הרב יצחק אבוחצירא (המכונה "בבא חאקי").
בעזרת השם: "בבא סאלי" פירושו "האבא המתפלל".
מרוב לימוד תורה היה שוכח לאכול
דמותו של הבבא סאלי הייתה מיתית עוד משחר ילדותו. כבר אז הוא השקיע רבות בתורה - ליתר דיוק 18 שעות ביממה. הסיפורים אומרים שלעתים היה שוכח לאכול, נהג לצום בימי חול, ובכל מקרה נמנע מאכילת בשר ודגים מלבד בשבתות וחגים. בנוסף ללימודי התורה הוא למד כתיבת סת"ם, שחיטה ומילה. בהמשך למד גם קבלה, בעיקר מתורתו של האר"י.
כבר בגיל 13 נשא הבבא סאלי את אשתו הראשונה, פרחה, שהייתה בת אחותו. אך לא עברו שנים רבות עד שהיא חלתה ונפטרה. למרות פטירתה בגיל צעיר הביאה פרחה שלושה ילדים - מאיר, שרה ומחצ'י. שלוש שנים לאחר נישואיו הראשונים נשא ר' ישראל את מרים לבית אמסלם, איתה הביא ארבעה ילדים - אביגיל, ברוך (שנודע בכינוי "הבבא ברוך"), פנינה ועליזה.
כשהיה בן 18 בלבד נפטר אביו, רבי מסעוד, ורבי ישראל אבוחצירא החליף אותו בתפקידו כראש הישיבה המקומית במרוקו, שנקראה "אביר יעקב" על שם אביו. הוא כיהן בתפקיד במשך 13 שנים, ובגיל 30 התמנה לתפקיד רב מחוז תאפיללת במרוקו.
בשנת 1922 עלה הבבא סאלי לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. כעבור שנה חזר למרוקו. באותן שנים סבלו היהודים מרדיפות, ואשתו ובנו מאיר אף נאסרו בעקבות עלילות שונות. הבבא סאלי הגיע שוב לארץ, התיישב בטבריה ובמקומות שונים בגליל, למד בישיבת פורת יוסף בירושלים, אך שוב חזר למרוקו בשל המצב הרוחני הקשה בקהילות היהודיות. בהמשך הגיע לגיחה שלישית לארץ ישראל.
בקבוקי עראק עם ברכה
בסופו של דבר, בשנת 1970 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בנתיבות. תוך זמן קצר הפך ביתו של הבבא סאלי למוקד עלייה לרגל עבור המונים מיוצאי מרוקו - אבל לא רק. הוא התפרסם ביכולתו לחולל ניסים, ותפילותיו שנענות ומסייעות בריפוי חולים, פקידת עקרות וכו'. הוא נהג לחלק קמעות (שכתבו רבנים אחרים שקיבלו הסכמה), בקבוקי מים או עראק שעליהם בירך וכמובן ברכות לרוב. במהלך השנים, לפני ואחרי מותו, ראו אור מספר ספרים שבהם קובצו כל תיעודי הניסים המיוחסים לו. האהבה כלפיו הייתה עצומה, עד כדי כך שעד היום בבתים רבים (בעיקר של יוצאי עדות המזרח) תלויה תמונתו הקלאסית, שבה הוא סומך את ידו במקביל לפניו.
בגיל 65, לאחר שהתאלמן מאשתו מרים, נשא הבבא סאלי את הרבנית סימי, החיה עד היום בנתיבות וידועה בשם "ללה סימי". לשניים בת משותפת בשם אסתר.
אחת מתלמידיו המובהקים של הבבא סאלי היה הרב מרדכי אליהו. שנים ספורות לפני פטירתו הוא העניק לרב אליהו שני שעונים, ואמר לו שהמשיח יבוא כאשר הם יורו על השעה 12. בסרטון הבא, בדקה 1:05, ניתן לראות כתבה על אותם שעונים. סרטון מעניין נוסף הוא על דמותו של הבבא סאלי, שלפני מספר שנים נגלתה על קיר אחד הבתים ברכסים כתוצאה מהדלקת נרות. בלינק זה ניתן לצפות בכתבה ששודרה בחדשות 2, וכן בדבריו של הרב זמיר כהן על המקרה המעניין.
בשנת 1983 נפטר בנו הבכור מאיר, שהיה אמור להיות היורש וממשיך הדרך. שנה בלבד לאחר מכן, בעודו בן 94, ולאחר שמצב בריאותו הידרדר עד כדי כך שנאלץ להתיר את נדרו על אכילת הבשר, הבבא סאלי נפטר ונקבר בנתיבות. מאז ועד היום נערכת במקום ביום מותו הילולה, אליה מגיעים אלפים מחסידיו. כיום בנו, הרב ברוך אבוחצירא, מנהל את המרכז בנתיבות, ואילו שניים מהנכדים ממשיכים אף הם את דרך הבבא סאלי באזורים שונים בארץ - רבי דוד אבוחצירא (בנהריה שבצפון) ורבי אלעזר אבוחצירא (בבאר שבע שבדרום). על פי הערכות שונות, כרבע מיליון איש מבקרים מדי שנה במתחם הקבר שבנתיבות.