איפה נולדתם? תל אביב, קריית מלאכי או אולי מגדל העמק? זוהי שאלה בסיסית שכל ילד ידע לענות עליה, אבל מסתבר שלתשובה עליה יש משמעות הרת גורל. מפתיע אבל זה המצב: אי השוויון במדינת ישראל כה מובהק, עד שניתן לנבא בסבירות גבוהה כבר ברגע הלידה את עתידו החברתי והכלכלי של כל ילד –על סמך מקום מגוריו והרקע ממנו הגיע.
הפערים מתחילים כבר עם היוולד התינוק וממשיכים כל הדרך לאקדמיה ולשוק העבודה ולמעשה, גורמים לחוסר יכולת של אנשים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לשבור את המעגל ולשפר את מצבם.
היעדר מוביליות חברתית בישראל מתבטאות בשני תחומים: הראשון – אובדן הכנסות ופגיעה בפריון ובצמיחה כתוצאה מאי טיפוח הון אנושי. השני – הוצאות יתר על שירותי רווחה וקצבאות עבור אלו שלא הצליחו לשפר את מצבם. מצב זה פוגע הן במי שחווה אותו כחלק משגרת חייו, והן למשק כולו- שנאלץ להשקיע כספים מרובים כדי לשפר את המצב.
"כדי לפתור בעיה, צריך קודם כל להכיר בקיומה"
הרעיון מאחורי קידום מוביליות חברתית הוא לאפשר לכל ילד הזדמנות שווה בחיים ללא קשר לרקע ממנו הוא מגיע. קרן רש"י, הקרן הפילנתרופית הגדולה בישראל, מנסה לעשות בדיוק את זה. בימים אלה, החלה הקרן במהלך ציבורי רחב – "תכנית הקפיצה החברתית" – במסגרתו, יוגש לממשלה שתורכב לאחר הבחירות מתווה לגיבוש מדיניות לאומית, שיקדם את המוביליות החברתית בישראל.
המטרה של התכנית פשוטה – להוביל לשינוי המציאות בישראל ולגרום לממשלה החדשה לקבוע מדיניות ברורה בנושא. המתווה שגובש כולל מספר המלצות לשינוי המציאות החברתית בישראל ולקידום נושא שוויון ההזדמנויות, והוא מתבסס על מחקרים ומומחים מובילים מהארץ ומחו"ל.
"כדי לפתור בעיה, צריך קודם כל להכיר בקיומה ולקרוא לה בשמה", מסבירים בקרן רש"י ומדגישים כי כבר היום פועלים בממשלה לעידוד שוויון ההזדמנויות, אבל הפעולות אינן מאוגדות למדיניות לאומית כוללת.
מוביליות חברתית חשובה במיוחד עבור אנשים מרקע חברתי- כלכלי נמוך, והיא מבטאת את היכולת שלהם לשבור את מעגל העוני הבין – דורי ולשפר את מיקומם בסולם החברתי – כלכלי, ללא קשר לרקע ממנו באו, ליישוב בו גדלו, או לקבוצה האתנית אליה הם משתייכים.
הכל עניין של סדרי עדיפויות
"יש להציב את קידום המוביליות כיעד לאומי ובמסגרתו לבנות תכנית לאומית ארוכת טווח, בה תקבע מדיניות ברורה בנושא. רק כך, נביא לניפוץ המשוואה לפיה גורלם של ילדים נקבע לפי המקום בו הם נולדו, או רמת ההשכלה וההכנסה של הוריהם", מדגישה מנכ"לית קרן רש"י ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך הגב' מיכל כהן. "תכנית הקפיצה החברתית אומרת דבר פשוט: לכל הילדים מגיעה הזדמנות שווה בחיים".
מהמתווה עולה כי בעיית המוביליות החברתית קיימת במדינות רבות בעולם. "מדינות שהשכילו להתמודד עמה בחרו להציבה בראש סדר העדיפויות הלאומי ולהקצות משאבים ייעודיים לשם כך, תוך כוונה לייצר מנופי מוביליות לאורך חייו של הפרט מלידה ועד לתעסוקה." מוסיפה כהן.
שלושת הצעדים הראשונים עימם יש להתחיל כבסיס להתמודדות עם בעיית היעדר המוביליות בישראל לפי המתווה הינם: לקיחת אחריות של המדינה על ילדים מגיל לידה, הובלת מהפכה בחלוקת המשאבים לפריפריה והקמת רשות לאומית לשוויון הזדמנויות.
מתווה המדיניות כולל רשימת המלצות אופרטיביות על פני הרצף הגילאי של הפרט הנחלקות ל-8 נושאים עיקריים: המלצות תשתיתיות; תקצוב דיפרנציאלי בכל השירותים לאזרח; חיזוק הרשות המקומית במתן שירותים חברתיים; הרחבת אחריות המדינה לחינוך בגיל הרך; יצירת מערכת מקדמת מוביליות חברתית; חינוך בלתי פורמאלי בקרב אוכלוסיות מוחלשות; מכינות ושנת י"ג התנדבותית; השכלה גבוהה.
ראשי המפלגות מתחייבים
חשוב להדגיש שלא מדובר בנבואת זעם וניתן לשנות את המציאות בה אנחנו חיים היום. במהלך השבועות האחרונים קיימה מנכ"לית קרן רש"י מיכל כהן פגישות עם ראשי המפלגות בישראל, לטובת רתימתם למהלך והתחייבותם לקידום נושא שוויון ההזדמנויות לילדי ישראל ולשילוב צעדים קונקרטיים לשינוי המציאות בקווי היסוד של הקואליציה, בעת הרכבת הממשלה החדשה. בין ראשי המפלגות שתומכים במהלך וחתמו על האמנה לקידום מוביליות חברתית בישראל: בני גנץ, נפתלי בנט, משה כחלון, אבי גבאי, תמר זנדברג, אורלי לוי-אבקסיס, יעקב ליצמן, אריה דרעי ועוד.
"אנו מציגים לציבור תכנית הכוללת צעדים ברורים לקידום שוויון הזדמנויות ולשינוי המציאות במדינת ישראל. במהלך השבועות האחרונים נפגשתי עם ראשי הסיעות, המתמודדים בבחירות הנוכחיות לכנסת, על מנת לגייס אותם למשימה חברתית-לאומית חשובה זאת. לשמחתי, ראשי המפלגות עימם נפגשתי הביעו התחייבות ליצירת הזדמנות שווה לכל הילדים בישראל ואני מקווה, כי הדבר יבוא לידי ביטוי בצעדים קונקרטיים בקווי היסוד של הממשלה הבאה".
מוביליות חברתית - מדוע ישראל נשארת מאחור?
לפי נתוני ארגון ה־OECD, המוביליות בישראל נמצאת בירידה מתמדת. השינויים בהרכב הדמוגרפי של מדינת ישראל הגדילו את את אי השוויון בצורה משמעותית כך שכיום, לילדים יש פחות שוויון הזדמנויות מבעבר. הפערים החברתיים אינם נובעים מהבדלים גנטיים או אינדיבידואליים, אלא לרוב נוצרים על ידי מנגנונים חברתיים שמעמיקים את אי השוויון, למשל: הכנסת ההורים והעברת נכסים בן דורית; השכלת הורים; חשיפה לחוויות וחינוך בגיל הרך; הקשר שבין משפחות חד הוריות לבין מוביליות נמוכה והשפעה גיאוגרפית - ליישוב בו האדם גדל השפעה על מגוון ההזדמנויות שלרשותו.
המתווה של קרן רש"י, מציג חמישה חסמים מובנים המקשים על סיכויי אזרחי ישראל למוביליות חברתית: מציאות המשלבת חיי הישרדות בעוני, חוסר שוויון בהכנסות בין רשויות, לימודי ליבה לחרדים, איכות מערכת החינוך בחברה הערבית ונגישות ותחבורה בפריפריה.
לפי דו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר, המוביליות הנמוכה בקרב חרדים וערבים למשל, משפיעה על המשק כולו. במוסדות החינוך החרדיים בוחרים שלא ללמד מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית, החיוניים להשתלבות בשוק העבודה. לצד זאת, קיימים פערים עצומים במערכת החינוך הערבית, הנובעים בין היתר, מהשקעה כלכלית נמוכה פר תלמיד ובהקצאת פחות שעות לימוד. המשמעות היא שהאוכלוסיות בעלות הפריון הגבוה ביותר מקבלות הכי פחות בחינוך, מבחינת התאמתו לשוק התעסוקה העתידי.
חסם מרכזי נוסף שצוין הוא היכולת להתנייד ולהגיע למקומות עבודה, למרכזי ההשכלה ולערים. מגבלות התחבורה הציבורית – היעדר נגישות, פריסה גיאוגרפית מצומצמת ושעות פעילות מוגבלות, הופכות קריטיות במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות, משום שהן משפיעות על אפשרויות התעסוקה, הנגישות לשירותים חברתיים ואף על יכולת ההגעה למרכזי פנאי. הנתונים מראים כי הגדלה של אחוז אחד בשימוש בתחבורה ציבורית שוות ערך לחיסכון של כ־40 מיליון שקל למשק בשנה.
המתווה שמציעה קרן רש"י, מציג המלצות ראשוניות בתחום החינוך, הרווחה והחברה אך חשוב להבין שבעיית המוביליות החברתית היא בעיה רב מימדית הנוגעת לכל תחומי החיים.