האופניים החשמליים נחשבים כיום כלי תחבורה פופולרי, צעיר ויעיל, במיוחד בתוך מרחבים אורבניים. בארצות רבות, דוגמת הולנד, בשל עומסי תנועה בערים הגדולות יש מעבר משמעותי משימוש במכוניות פרטיות לשימוש באופניים בכלל ולאופניים חשמליים בפרט. הסיבות ברורות: אופניים אלו מהירים באופן משמעותי ועם זאת אינם דורשים רישיון נהיגה; אפשר להגיע ממקום למקום בזריזות בעת עומסי תנועה; ולא דורשים את שלב חיפוש החנייה המתיש.
ומה בעניין החוק?
אך האם השימוש בכלי תחבורה זה כפוף לחוקים מסוימים? התשובה היא בהחלט כן. אופניים חשמליים עונים על ההגדרה של "אופניים בעלי מנוע עזר". כלומר ברור לכול, כי מדובר בכלי רכב דומה במראהו לאופניים הקלאסיים, ואולם ההבדל העקרוני הוא מנוע העזר המסוגל להגביר באופן מהותי את יכולת הנסיעה. אמנם גם בישראל כמו ברוב מדינות העולם למעשה אין כל צורך ברישיון נהיגה על מנת לרכוב על אופניים אלו, ועדיין חשוב מאוד להבין, כי רכיבה עליהם חייבת להיות תחת הקפדה של תקנון משרד התחבורה ושמירה על חוקים אלו באופן מוקפד ביותר. החוק הישראלי מאפשר רכיבה על אופניים חשמליים שעומדים בדרישת תו תקן שנחקק על ידי רשויות החוק והאכיפה. חשוב לזכור, כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, ולפיכך ראוי, כי כל מי שמתכוון לרכוב באופניים חשמליים – יכיר את כל התקנות החלות עליהם ויפעל לפיהן.
חוקים ותקנות, זהירות ובטיחות
ההגדרה הרשמית של האופניים החשמליים מושתתת על מהירות והספק מנוע. אחד המרכיבים הבולטים ביותר בקרב הבעיות שעולות בהקשר לאופניים אלו הוא היכולת בדרך קלה יחסית לשנות את יכולות המהירות והכוח שלהם. לכן, חשוב לדעת, כי על פי החוק הנהוג בישראל, ההספק המקסימלי של אופניים אלו תלוי במתח המערכת. המתח המקובל יכול להגיע עד 48-24 וולט (ככל שמתח המערכת יעלה – כך ישתפרו ביצועי הנסיעה של האופניים, אבל גם פגיעתם תהפוך להיות עוצמתית הרבה יותר), מנוע חשמלי בעל הספק מקסימלי של 250 וואט והמהירות המרבית היא 25 קמ"ש.
גם משקלם של האופניים הוגדר על פי חוק, והמשקל המותר הוא בין 30-20 ק"ג. אופניים מעל משקל זה אסורים ברכיבה במדינת ישראל. כל שינוי באחד המרכיבים האלו עשוי להוביל לקנס כספי מוגדל ולעמידה למשפט. מיותר לציין, שכל אדם שמחליט לבצע שינויים שאסורים על פי חוק עשוי להיות מעורב בתאונה שתוצאותיה יהיו קטלניות בהרבה.
השפעת הגיל
אחת הבעיות המרכזיות שעולות עם התרחבות השימוש באופניים חשמליים קשורה לגיל הרוכב. במקרים רבים בשל עלות זולה יחסית של האופניים ובשל נוחות שימושית, רבים מרוכבי האופניים הם בני נוער או צעירים. כיוון שהם אינם נדרשים ברישיון – הרי שרובם רוכבים על האופניים החשמליים בלי לדעת את החוקים והתקנות. זאת בניגוד להוראה החד משמעית שכל חוקי התנועה חלים על רוכבי האופניים. בישראל, כמו ברבות ממדינות העולם, הגיל המותר לרכיבה הוא מעל 16. כלומר בהחלט ניתן לראות מספר גדול של רוכבי אופניים חשמליים בעלי מנוע עזר חשמלי בגיל העשרה. נערות ונערים אלו, לדאבון הלב, עדיין לא מודעים בהכרח לסכנות ואינם מבינים תמיד את החשיבות של ציות לחוקי התנועה ונהיגה רק תחת הבנה של כל התקנות המיועדות לבסס ביטחון לצד נוחות, ביצועים לצד זהירות. אחד הפיתויים הגדולים שעומדים מול אותם צעירים הוא רכישת אופניים לא תקניים ושדרוגם באמצעות תוספות אסורות. על מנת לוודא את תקינות האופניים החשמליים ובחינה שהם מותקנים ומורכבים רק על פי התקנות המורשות (ובמיוחד הדבר משמעותי בעת פגיעה) כל אופניים מסוג זה חייבים על פי חוק, לשאת מדבקה במקום גלוי לעין על גבי השלדה. במדבקה זו יופיעו כל פרטי הזיהוי של האופניים: דגם מדויק, יצרן, כתובת יצרן, שם יבואן וכתובת יבואן.
האחריות ללמוד את תקנות הרכיבה ואת חוקי התנועה חלות על הרוכב, ועדיין לצערנו כולנו עדים לעברות קשות שנעשות בידי רוכבי האופניים: אי ציות לתמרורים ולרמזורים, אי מתן זכות במעברי חצייה, נהיגה נגד כיוון התנועה, נהיגה במהירות מופרזת ועוד ועוד. על מנת להבין עד כמה המרכיב החוקי משמעותי דווקא בדיון על כלי רכב זה – חשוב להכיר שני נתונים מבהילים בהחלט: כ- 25% מכלל תושבי ישראל נפגעו או מכירים מישהו שנפגע מאופניים חשמליים – לעתים הפגיעות קלות, אך במקרים מסוימים הנזקים היו חמורים והגיעו אפילו לכדי מוות. בנוסף, למעלה מ-70% מהאוכלוסייה בטוחים שאופניים חשמליים הם כלי תחבורה מסוכן מאוד.