_i.jpg "מארינה מקסימיליאן, אלבום זהב (צילום: אילנית כהן)")
1. עדי אולמנסקי – Was it You
המוזיקה והפרסונה של עדי אולמנסקי מתרחקים מהמקומי. היא והביטים שלה אופנתיים ומעודכנים, והמאמץ לאמץ צליל ומראה בינלאומיים עובד לה בהצלחה. הבמאי גל מוג'ה והצלם איתן חתוכה, שאחראים לרוב הקליפים שאתם רואים ואומרים עליהם "וואו", עושים שימוש מבריק באפקטים מיוחדים.
הגאונות היא בהתאמה לתוכן המוזיקלי ולאישיות הבימתית של המבצע: אם הקליפ "Wayak" לדודו טסה מלפני שנתיים עושה טייק-אוף מבריק על האוריינטלי, ב"Was it You" תל אביב מצטלמת ממש כמו הייתה לונדון או ברלין.
2. "לא כוחות" ומארינה מקסימיליאן - נדל"ן
בכל שנה יש קליפ ישראלי שמגיע מהתפר שבין המרכז לשוליים והופך לקונצנזוס. השילוב בין הקצב של גלעד כהנא ותמיר מוסקט לרוסית של מארינה עובד פה גם בלי הויזואליה, אבל זו מעצימה את האפקט - דחוסים בתוך חלל נדל"ני צר הם מצליחים לייצר חוויה שיש בה גם לחץ, גם יושן, גם רוסיות וגם סקסיות.
ומר יוסף, שצילם, ביים וערך, מוציא אותם מהחלל הצר (שנראה קצת כמו ארגז של משאית הובלות) לרקע של בולי עץ, עד שמגיע החלק האחרון, כששלושתם מופיעים יחד, ואז גם חוגגים אפקטים ממוחשבים שרק מגדילים את התחושה שהאנשים הקטנים הם בובות משחק. באמת לא כוחות.
3. Red Axes – Papa Sooma
על ידי שימוש במצלמה המותקנת על מסוק הצליחו יוצרי הקליפ רואי שור וארי פינס לצלם את ים המלח באופן שלעיתים נראה חללי ואינסופי, וברגעים אחרים כמו צילום של אמבות דרך עדשת מיקרוסקופ, וכך קיבלנו את הקליפ אולי הכי מרגש ברשימה.
המתח בין הסטטיות של האדם הצף לבין התמונה המסתחררת בוואן שוט החותם את הקליפ, מתכתב עם העבודה של המפורסמת של סיגלית לנדאו "DeadSee", והוא אכן בעל איכויות של עבודת אומנות.
4. לוקץ' – המחסל, שיר אהבה
ההברקה האמיתית של הבמאי אדם רובסון בקליפ לשיר האהבה הקורע מצחוק "המחסל" היא השימוש בחומרים Ready Made - וידאו ותמונות שכבר קיימים ברשת - והשתלתם באופן מתוחכם על ידי שימוש בגרין סקרין ואפטר אפקט.
קשה לחשוב על פתרון אחר שהיה מצליח לתת ייצוג ויזואלי הולם לטקסט כמו "לא נתיבי איילון, לא נחל איילון, לא קניון איילון, לא יעקב אילון". קליפ ששווה לצפות בו שוב ושוב ובכל פעם לגלות עוד הקשרים מצחיקים.
5. שלומי שבן - איקאה
כמו גברים רבים אחרים, גם שלומי מוצא אהבה ונחמה בזוגיות המבוססת שלו, ועם זאת חרד מהשגרה ומהבורגנות ובעיקר מהתור לקופה באיקאה. הקליפ של הבמאים יונתן דקל ואסף זכאר מצליח להעביר את החרדות הללו היטב.
המכונית נוסעת לה בכביש הישר, הארגזים הצהובים שעל הגגון מספרים שהיה יום קניות לא קטן - אלא שאז המכונית סוטה מדרך הישר לדרך עפר צדדית. שלומי יוצא מהמכונית וצועד לבד ואז נעצר. האם ישוב אל בת זוגו שמחכה לו במכונית? האם היא תצטרף אליו? האם ימשיכו כל אחד לדרכו? את כל השאלות האלה הקליפ מצליח לתלות באוויר בשוט אחד בלבד.
6. אורי מרק - "סיגלית לנדאו"
הזמר והיוצר אורי מרק הוציא ממש לאחרונה את הקליפ "סיגלית לנדאו", הנושא את שמה של אמנית המיצגים הישראלית המצליחה. הקליפ עושה שימוש במיצגים ועבודות של לנדאו, ביניהם מיצג "DeadSee" (האבטיחים בים) המפורסם, שמוצג במוזיאון ישראל, וחושף קטע נסתר ממנו, שטרם התגלה עד היום.
7. ויתרתי – בעתיד אנשים לא בהווה
במופע החשפנות של חברי ויתרתי מקבלים סיפוק מצפייה באישה לבושה לגמרי שמטעינה את האייפון שלה, דוחפים אצבעות להארדיסקים ומקבלים אורגזמות מלייקים בפייסבוק. הדימויים החזותיים של הבמאי ירמי שיק בלום מצליחים להדביק את האינטנסיביות של מילות השיר.
ואם אתם כמונו, מאלה שאוהבים לשמוע את ויתרתי בהופעות כי המוזיקה שלהם עובדת יותר טוב כשהם בתחפושת של אשכים - הקליפ בהחלט מספק תחושה דומה.
8. UBK – I Got You
מדבר, גבר מזוקן, נשים יפות בתלבושות שבטיות וריקודים טקסיים– מה שעובד שנה אחר שנה בפסטיבל הברנינג מן בנבאדה עובד גם בקליפ I got you של UBK, גם אם הוא צולם בחממות בערבה ולא בערבות טקסס.
גיא בולנדי ביים קליפ מרהיב ויזואלית עם סטיילינג מרשים ומושקע מאוד של עודי סנש ואלון שסטל.
9. Garden City Movement – Move On
נשים יפות שמתנשקות זה משהו שתמיד עובד, אבל להצליח ליצור את האינטימיות ותחושת הריחוף כפי שעשו יוצרי הקליפ, מיכאל מושונוב ולאל אוטניק, זה כבר לא כזה פשוט. הליהוק מושלם: שתי הנערות - ירדן תוסיה כהן וגלוריה בס - יפות ומסקרנות, והכימיה ביניהן נעה בין אהבת נעורים שטותית לחיבור בשל ועמוק.
הצילום ועבודת הארט מצליחים להעביר תחושה של רכות מבלי לחטוא בקיטש, והעריכה לפעמים נצמדת לקצב של השיר וברגעים אחרים מתעלמת ממנו ונותנת לשוטים להימרח. לא סתם הקליפ מתקרב ל-300 אלף צפיות ביוטיוב והופיע בבלוגים מרכזיים של מוזיקה אלטרנטיבית בעולם ובמגזין הנחשב פיצ'פורק.
10. כהן – רק אני
מיכאל כהן עושה מוזיקה אחרת. היפ הופ גרובי, לא אלים, לא מתלהם, כזה שכיף לשמוע, אבל בהחלט לא נונסנס. הקליפ ל"רק אני" משתלב נהדר עם המוזיקה של כהן.
הוא אינטליגנטי אבל לא כבד, והקרנת הדימויים של נטע-לי פלדסמן הנהדרת, נעשית באופן אלגנטי ולא שחוק, המצליחה להעביר את חווית העישון שהשיר מתייחס אליה - שיוט חצי מודע, מעט מבלבל, אבל כיפי ומחרמן. (גילוי נאות: מיכאל הוא חבר נאמן במערכת mako).