אהבה הייתה מאז ומתמיד מצרך מבוקש. רובינו מחפשים את הצורך הזה בקרבה, במגע ובחברות. אלא שמה שטוב לנו בגיל צעיר, לא בהכרח מתאים לנו בגיל מבוגר יותר. בעוד שבגיל צעיר הרצון לאהוב מגיע בעסקת חבילה ביחד עם השאיפה להתאהבות, לתחושת משיכה ולהתרגשות, בגיל מבוגר הסיפור שונה.
לפי מחקר שנערך באוניברסיטת אירלנד, נמצא כי כנות למשל, הייתה בין חמשת המאפיינים הבולטים אותם ציינו נבדקי קבוצת הגיל השלישי כשנשאלו מהו הדבר שהכי חשוב להם בזוגיות. לעומת זאת, בראש סדר העדיפויות של הצעירים שנשאלו את אותה השאלה, עמדו התאהבות ומשיכה מינית. אם כן, ניתן להסיק כי בגיל השלישי הצורך באינטימיות הופך בעצם לצורך בקרבה, בשותפות אמיתית ובחברות עמוקה וכנה.
"בד"כ כשמדברים על זוגיות בגיל השלישי, לא מדברים ניצוצות ופרפרים בבטן", מסכימה חגית פינטו, מנכ"לית "אחוזת צהלה", בית דיור מוגן הממוקם בשכונת המשתלה, בצפון השקט תל אביב. "אני רואה אצלנו באחוזה יחסים בוגרים שנרקמים כתוצאה מרצון בחברות, בהפגת הבדידות וביצירת חוויות חדשות. יש בזה משהו מקסים בעיני – הקשר לרוב לא בנוי על משיכה מינית אלא יותר על הערכה אישית ועל תחומי עניין משותפים".
פינטו מספרת על זוגות שמכירים במהלך השהות באחוזה או מחוצה לה. "לא מזמן הגיע לאחוזה דייר חדש שחיפש פרטנרית לטיול. הוא פגש מישהי מקסימה שהצטרפה אליו וכך נוצר ביניהם קשר זוגי. למרות הקרבה החדשה שנוצרה, כל אחד מהם החליט להישאר לגור בדירה שלו. הדבר מוכיח שבעצם בגיל כזה יש פחות כללים. לא בטוח שמי ששהה לצד בן זוג כל חייו מעוניין לחוות בדיוק את אותה רמת האינטימיות גם בגיל מבוגר, וזה בסדר לחלוטין. כל עוד הזוגות שלמים עם הבחירות שלהם וטוב להם זה נפלא לדעתי".
"מי שמצליח זוכה"
למרות האמור, כידוע זוגיות היא עניין מורכב – גם בגיל צעיר ואף יותר כשמדובר בגיל השלישי: היכן אפשר להכיר בעידן שבו אפליקציות ההיכרויות ברשת שולטות וזמינות בעיקר לצעירים ששוחים בשפת המדיה?; איך מתחילים קשר חדש אחרי שנים רבות של יחסים עם אותו פרטנר מוכר ועם אותם הרגלים שכבר הפכו להיות חלק מהדי.אן.איי שלנו? תוסיפו לכל אלה את העניין הבריאותי שעלול להוות מכשול בגיל כזה – בקיצור, מורכב, כבר אמרנו?
אבל מורכב זה כידוע לא בלתי אפשרי. "לא כולם מצליחים להכיר בגיל מבוגר, אבל מי שמצליח זוכה", מצהיר מנחם אלעד, בן 90, אב לשניים, סבא לשישה נכדים ולארבעה נינים ולאה הובר, 88, סבתא לשישה נכדים משלה ולשישה נינים. השניים נמצאים בזוגיות שניה כבר 25 שנה ומוכיחים שגם כשהעניינים מורכבים, זה לפעמים מצליח – ובגדול.
מנחם ולאה הכירו לפני שנים, הם השתייכו לחבורת משפחות שהייתה יוצאת יחד לטיולים, וליוו אחד את השנייה בכל תחנות החיים. לשניהם היו בני זוג אחרים, אך לאחר שבעלה של לאה נפטר, ומאוחר יותר גם אשתו של מנחם, עלתה המחשבה על זוגיות חדשה. "אני חייבת להודות שזה היה מוזר בהתחלה", מודה לאה. "מנחם היה חבר טוב של בעלי ואני הייתי חברה של אשתו. במשך שנים היה בינינו קשר חברי. היינו צריכים להתרגל למעבר הזה. אבל בגיל שלנו הרבה יותר קל והגיוני ללכת עם מישהו שמכירים מאשר מישהו זר".
איך זה קרה בעצם - הייתה התאהבות?
מנחם: "תראי, בלי רגש זה לא הולך. לפני כן לא חשבנו על זה".
לאה: "אני לא יודעת אם לקרא לזה התאהבות. זה היה יותר בכיוון של חיבה ועם הזמן הפך ליותר. ידעתי איזה אדם טוב הוא, איזה בעל טוב הוא היה לאשתו. במחשבה לאחור אני מבינה כמה אנחנו בני מזל, כי היום אנחנו יחד. יש לכל אחד מאיתנו אוזן קשבת, אחד עוזר לשנייה, ומעבר לכך גם המשפחות שלנו זכו וכולם בקשרים טובים. בגיל השלישי הקשר אחר. זה קשר שמבוסס יותר על חברות, יש הרבה יותר כנות, ישנה חיבה גדולה, אנחנו מטפלים ודואגים זה לזו ואנחנו בעיקר לא לבד".
לפני ארבע שנים השניים עברו לדיור מוגן באחוזת צהלה. הם מספרים שלפני המעבר הם היו נוסעים הרבה לחו"ל, היו פעילים בחוג ברידג' והמשיכו לטייל. המעבר לדיור המוגן היה טבעי עבורם. הוא הגיע עם הגיל ואפשר להם זמן זוגי שקט. "רוב האנשים שנמצאים בדיור המוגן מגיעים לכאן בודדים ומחפשים את החברה. אנחנו פחות מתערים, יש לנו אחד את השנייה, אנחנו הרבה יחד, קוראים, פותרים תשבצים, אבל כמובן שאנחנו בקשר טוב עם כולם".
"האשימו אותי שמצאתי מהר זוגיות אחרי שבעלי נפטר"
גם עודד נועם, 84, ופלי רוזנבלט, 78, חוגגים אהבה חדשה. הם כמעט שנתיים ביחד והאהבה שלהם מעוררת השראה, ואולי אפילו קנאה. פלי מצחקקת, מרעיפה עליו מילים טובות ועודד מכנה אותה "הילדונת בחבורה", בכל זאת, היא אפילו לא בת 80.
הם הכירו כשעודד עבר לאחוזת צהלה לפני ארבע שנים, שם מתגוררת פלי כבר קרוב לעשור. "כשעברתי לדיור המוגן הייתי צעירה, בת 67. בדיוק יצאתי לפנסיה, ובעלי, שהיה חולה אז ונזקק להשגחה רפואית 24 שעות ביממה, שכנע אותי שזה יהיה נכון עבורנו. אחרי שהוא נפטר חוויתי תקופה קשה, בקושי יצאתי. בסוף, השכנה שלי שכנעה אותי להצטרף לחוג התעמלות, שם פגשתי את עודד לראשונה. מנומס, שקט, עיניים טובות".
הקשר שלהם נבנה בהדרגה, "האהבה בגיל שלנו הגיעה לאט", מיטיבה לתאר זאת פלי. ההחלטה להיכנס לזוגיות התקבלה אחרי שטסו יחד לאינדונזיה – כן, שמעתם נכון. "מכיוון שבעלי היה חולה, לא יכולנו לטוס יחד למקומות רחוקים. אחרי שהוא נפטר הילדים שלי עודדו אותי לטוס, התחלתי לטוס לבד וזה לא היה נחמד. אחר כך טסתי עם מישהי מפה וזה כבר היה הרבה יותר טוב, אבל אז ראיתי שעודד פרסם שהוא רוצה לטוס לאינדונזיה. הוא שאל אותי אם אני רוצה להצטרף והסכמתי. זה היה טיול לא קל, עשינו רפטינג, סוסים, עלינו להר געש, טיול אתגרי. עודד אמר שזה לא בשבילו", היא צוחקת. "כשחזרנו, הבנו שהיה לנו כיף יחד. הגענו למסקנה שאנחנו מתאימים ופשוט המשכנו".
כשהקשר שלהם הלך והתהדק, גם התגובות מהסביבה לא איחרו להגיע. הילדים שלהם שמחו ובירכו על הזוגיות שלהם וכך גם הסביבה. אולם לצד התגובות החיוביות והמפרגנות, היו גם צקצוקים. "היו כאלה שהאשימו אותי שמצאתי זוגיות מהר מדי אחרי שבעלי נפטר, או שבגללי עודד סיים את הקשר עם החברה שלו אחרי 15 שנה, מה שכמובן לא היה נכון. עם הגיל לומדים לנטרל את הקולות האלה, מתרכזים במה שחשוב, במה שעושה לנו טוב".
אגב, הסוד שלהם לזוגיות נהדרת טמון בהקפדה על מגורים נפרדים. "בגיל שלנו כל אחד רוצה את הפינה שלו, לכל אחד יש את ההרגלים שלו. זה לא פשוט להתרגל לאדם חדש בחיים בגיל שלנו. זה שאנחנו גרים באותו מקום אך לא באותה דירה זה פתרון מושלם עבורנו". ההפרדה התבררה כנכונה עוד יותר עכשיו בימי הקורונה, שלא פסחה גם עליהם. עודד ניאלץ להיכנס לבידוד ובמשך שבועיים התבודד בדירתו, כשפלי הייתה בדירתה. "זה היה מאד קשה, כי רצינו להיות יחד. ספרנו את השעות מתי ניפגש", היא צוחקת.
פלי, מה את אומרת למי שמתלבט אם להיכנס לזוגיות בגיל כזה?
"אני ממליצה להתקדם לאט, להבין שזו לא ההתאהבות המוכרת מהגיל הצעיר. כל יום האהבה באה יותר. אנשים שמכירים אותי כאן אומרים שאני נראית צעירה יותר. זה כמו בנייה, כמו לגו. בכל פעם אנחנו יותר רוצים להיות יחד. אני מאחלת לכולם למצוא אהבה, אבל לא לצפות מההתחלה לדבר גדול, לא תמיד זה יתאים לכל אחד".