לטראומה נפשית ולהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) עלולות כידוע להיות השפעות משמעותיות על מצבנו הרגשי, החברתי ואפילו הכלכלי – אך מתברר שגם על בריאותנו הפיזית. לטראומה יש כידוע השלכות היקפיות אף שהקשר המדויק בינה לבין מחלות ספציפיות נחשב למורכב ומשתנה – בהתאם לגורמים אינדיבידואליים כמו גנטיקה, מנגנוני התמודדות וחומרת הטראומה שנחוותה.
לחץ נפשי חריג ומצבי סטרס קיצוניים עלולים לפגוע במערכת החיסונית שלנו. החשיפה לטראומה עלולה להוביל לרצף של שינויים ביולוגיים – כמו שינויים בתפקוד המערכת הלימבית (חלק ממערכת העצבים) ושינויים בפעילות ציר ה-HPA (מערכת הדחק העיקרית בגוף) – ולגרום להתפתחות מחלות כרוניות.
מהן ההשפעות הפוטנציאליות של טראומה על הבריאות שלנו?
בין המחלות השכיחות והבולטות שעשויות להיות מושפעות לרעה מטראומה ניתן לציין את הסוכרת, הפסוריאזיס ומחלות הלב – הנקשרות כולן להתפתחות דלקות כרוניות ולאורח חיים לא בריא – חלק מסממני המתח הנפשי.
כיצד באות השפעות אלו לידי ביטוי והאם אתם מזהים אותן בעצמכם?
סוכרת
גיל וגנטיקה אינם הגורמים היחידים להתפתחות סוכרת מסוג 2. מבלי שתמיד נעשה את החיבור, טראומה עלולה להעלות את הסיכון להתפתחות המחלה השכיחה בשל ההשפעה שלה על עליית הורמוני לחץ, על התפתחות דלקת ועל שינויים לרעה באורח החיים.
מצבים של מתח כרוני עלולים להוביל להפרשה של קורטיזול ברמות גבוהות יחסית בגוף – הורמון הלחץ. הדבר עלול לשבש את הרגישות לאינסולין ואת חילוף החומרים של הגלוקוז, ולהגביר את הסיכון ל"סוכרת מבוגרים".
בנוסף, טראומה עלולה לגרום גם לדלקת כרונית, גורם סיכון ידוע לסוכרת. דלקת זו עלולה לפגוע בתאי בטא בלבלב, האחראים לייצור אינסולין.
עוד השפעה מוכרת של טראומה היא על אורח החיים. מצבים נפשיים מורכבים מובילים אותנו לעיתים להפעיל מנגנוני התמודדות לא בריאים כמו תזונה מזיקה, עישון וצריכת יתר של אלכוהול – כולם מגבירים את הסיכון להתפתחות סוכרת.
פסוריאזיס
פסוריאזיס, או בעברית סַפַּחַת, היא מחלת עור שנגרמת עקב דלקת כרונית – תוצאה של פעילות יתר של מערכת החיסון. לטראומה נפשית ולמתח פסיכולוגי יש לעיתים השפעה ניכרת על תפקוד אותה מערכת חיסון ואפילו על רגישות העור, ולכן הם עלולים להחמיר מצב קיים של פסוריאזיס ואף לעורר אותו. איך זה קורה?
חוסר ויסות של מערכת החיסון בעקבות טראומה עלול להוביל לתגובה דלקתית שעשויה להחמיר את תסמיני הפסוריאזיס. מעבר לכך, מתח כרוני יכול להפעיל את ציר ה-HPA ולהביא לשחרור של קורטיזול, אותו הורמון לחץ שהזכרנו – מה שעשוי להחמיר את תסמיני הפסוריאזיס או לעורר את הופעתו הראשונית.
מתח פסיכולוגי כרוני יכול גם לסכן את מחסום העור, מה שהופך אותו רגיש יותר לגירוי ודלקות, שהם סימני ההיכר של פסוריאזיס.
התקף לב
עדויות שעלו ממחקרים קליניים ואפידמיולוגיים מצביעות על כך שלאנשים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) עשוי להיות סיכון מוגבר למחלת לב איסכמית (שעלולה להוביל להתקף לב) ולשבץ טרומבואמבולי. הסיבה לכך קשורה כנראה לסיכון המוגבר של מטופלי פוסט-טראומה לפתח יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם והשמנת יתר – כולם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
מתח כרוני כתוצאה מטראומה עלול להוביל לעלייה כרונית בלחץ הדם ובקצב הלב. בנוסף, בדומה לסוכרת, דלקת כרונית הנגרמת מטראומה עלולה לפגוע בכלי הדם ולהגביר את הסיכון למחלות לב. גם במקרה הזה אורח חיים לא בריא הנגרם ממתח נפשי עלול אף הוא לתרום לפגיעה בתפקודו התקין של הלב.
***
ההשפעה של טראומה עלולה להיות עקיפה, ערמומית אך הרסנית. אם חוויתם טראומה ואתם חוששים מההשלכות הבריאותיות האפשריות שלה או חושדים שמצבכם הבריאותי הורע עקב מתח נפשי, מומלץ מאוד לפנות לעזרה מקצועית ולברר את זכויותיכם. הכרה בהשפעה של טראומה על מצבכם הבריאותי עשויה לזכות אתכם בתגמולים שונים, בקצבה חודשית ובהטבות אחרות.