כל מה שרציתם לדעת על חלב וחלב נטול לקטוז – ומה הקשר שלהם לגובה של ילדים

כולם יודעים שחלב מהווה מקור מצוין לסידן ורכיבי תזונה נוספים שנחוצים לבריאות הכללית.  מלבד הסידן, יש בחלב חלבון מלא ואיכותי שמכיל את כל חומצות האמינו החיוניות, ויטמינים מקבוצת B, אבץ, מגנזיום, זרחן, ויטמיןA  ואפילו מעט יוד – מינרל שאחראי על תפקידים חיוניים בגוף.

החלב הוא מה שמכונה "מזון בעל צפיפות תזונתית גבוהה". כלומר, בכל יחידת צריכה שלו יש הרבה ויטמינים.

"כל המכלול של החלב עוזר לספיגת סידן", מסבירה רונית גלעדי, דיאטנית יועצת של טרה. "הספיגה קשורה לריכוז המומסים והמינרלים בחלב וכן ללקטוז. גם העובדה שאין בו ברזל, מינרל שמעכב את ספיגת הסידן, עוזרת".

ילדים ששותים חלב גבוהים יותר 

על פי גלעדי, ההשפעה הטובה של החלב על ספיגת הסידן עוזרת לבניית העצמות בגיל הצעיר ולהקטנת איבוד העצם בגיל המבוגר. "מחקרים מראים שצריכה מספקת של חלב בילדות ובגיל ההתבגרות תורמת לגדילה – גם לבריאות העצם וגם למסת השריר. מטא-אנליזה שסיכמה עשרות מחקרים, הראתה קשר חיובי בין צריכת חלב לצמיחה לגובה בקרב ילדים. הממצאים הוכיחו למעשה שצריכת כוס חלב אחת ביום תרמה לתוספת גובה של כחצי סנטימטר בקרב ילדים".

לדברי גלעדי, הממצאים אוששו גם במחקר ישראלי שבחן ילדים שנמנעים מחלב עקב אלרגיה לעומת ילדים שצורכים חלב. התוצאות היו לא פחות ממדהימות. "הילדים שלא צרכו חלב היו נמוכים בממוצע ב-4 סנטימטרים בהשוואה למי שצרכו חלב. יותר מזה, חלק מהילדים שלא צרכו חלב היו נמוכים בכ-10 סנטימטרים מהוריהם.

"זה לא מסתכם בזה, מחקר נוסף הראה שהימנעות לאורך זמן מחלב עלולה לפגוע בבריאות העצם ולצפיפות עצם נמוכה בבגרות. כלומר, מדובר על השפעות שאת חלקן ניתן לראות רק לאורך זמן. צפיפות עצם נמוכה מובילה לסיכון מוגבר לשברים ולאוסטאופורוזיס. חשוב לציין שילדים אלו קיבלו תחליפי סידן וצרכו מקורות צמחיים עשירים בסדין. אבל הבעיה בתחליפים היא לעיתים בספיגת הסידן. החלב מספק גם את הסידן וגם את הספיגה הטובה שלו".

רובנו רגישים ללקטוז אך לא חשים זאת

לקטוז הוא דו-סוכר (פחמימה) הנמצא רק במוצרי חלב. תפקידו לסייע לספיגת המינרלים: סידן, ברזל ומגנזיום. אי-סבילות ללקטוז או רגישות ללקטוז איננה תופעה חדשה. כולנו נולדים עם היכולת לפרק לקטוז, אך היא פוחתת ברגע שהתזונה שלנו לא מבוססת יותר על חלב אם ומוצרי חלב. מרבית אוכלוסיית העולם, כולל ישראל (כ-70 אחוז), רגישה ללקטוז. הרגישות קשורה לרקע אתני והחריגים בעניין זה הם בעיקר יוצאי צפון אירופה, להם יש מוטציה גנטית המספקת יכולת אופטימלית לפירוק לקטוז.

"אף שביחס לינקות, היכולת שלנו לפרק לקטוז כבוגרים פוחתת ב-90 אחוז, עדיין רובנו יכולים לצרוך כוס חלב ברצף בלי לסבול מתגובות של המעי", מבהירה גלעדי. "גבינת קוטג' וכן גבינות צהובות וקשות עוברות תהליך הבשלה והתססה ע"י חיידקים לקטובצילים אשר מפרקים לקטוז ולכן הצריכה שלהם איננה מעוררת תגובה בקרב הרגישים ללקטוז. אגב, את הטעם החמצמץ של היוגורט מקבלים מהחומצה הלקטית שנוצרת בזמן פירוק הלקטוז ע"י החיידקים הפרו-ביוטים שמצויים בו. באופן כללי, אם אוכלים ארוחה שמכילה יותר שומן, היא עשויה להקל על ספיגת הלקטוז". 

ההבדל בין חלב דל לקטוז לחלב נטול לקטוז

כדי לפרק את הלקטוז בחלב משתמשים באנזים לקטאז שהופך את הלקטוז לחד סוכר. כמות האנזים בו משתמשים מבדילה בין חלב דל לקטוז - כלומר כזה שיש בו מעט לקטוז, לחלב נטול לקטוז לחלוטין. פירוק הלקטוז הופך את טעם החלב למתקתק יותר, מבלי להוסיף לו סוכר.

מה מיוחד בחלב נטול לקטוז וכיצד הוא מאפשר ספיגת סידן ללא מרכיב הלקטוז?

"חלב נטול לקטוז מועשר בסידן ובוויטמין D. אם בחלב רגיל יש 100 מ"ל סידן בחלב נטול לקטוז יש 200 מ"ל. ההעשרה בוויטמין D מסייעת לספיגת הסידן. חשוב לציין שחלב ללא לקטוז לא משפיע באופן משמעותי על ספיגת הסידן היות והיא קשורה למכלול התזונתי בחלב והיחסים בין המרכיבים השונים בו, כולל הוויטמינים והמינרלים. הלקטוז הוא בגדר מיקרו-אלמנט מתוך המכלול".

אגב, הטכנולוגיה בה משתמשים לפירוק לקטוז מסייעת כיום גם להפחית את כמויות הסוכר במשקאות שונים - בהתאם לדרישה הגוברת של הצרכנים ומשרד הבריאות בשנים האחרונות. אחד מאותם משקאות הוא השוקו החביב על ילדים, שמצליח לשמור על אותה רמת מתיקות גם לאחר שתוספות הסוכר הוסרו ממנו. הסוד נמצא בפירוק הלקטוז שבשוקו והפיכתו לחד סוכר, שהוא כאמור מתקתק יותר. "כל השוקו של טרה הוא דל לקטוז", מבהירה גלעדי. "כך אנחנו מצליחים להמתיק אותו מבלי להוסיף לו סוכר".

תחליפי חלב לעומת חלב נטול לקטוז

חלב ומוצריו מכילים באופן טבעי את מה שתחליפי החלב הצמחיים מכילים באופן מלאכותי. ניתן לראות זאת בקלות אם קוראים את רשימת הרכיבים בגב האריזה.

"למעט 'חלב' סויה, ברוב תחליפי החלב הצמחיים אין חלבון עם יכולת ביולוגית טובה ואין את הרכב המינרלים והוויטמינים שיש בחלב באופן טבעי", מסבירה גלעדי. "למשל, בתחליף חלב שיבולת שועל יש 3 אחוז שיבולת שועל בלבד והשאר זה מים ותוספים. שיבולת השועל עוברת תהליכי עיבוד משמעותיים עד שלא נותר שום דבר מהבסיס שלה.

"גם תחליף החלב העשוי מסויה, שיש בו חלבון איכותי, עובר תהליכי עיבוד רבים. חלב הוא מזון לא מעובד. אם מפרקים ממנו לקטוז, מדובר בתהליך עיבוד בודד. לתחליפי החלב, לעומת זאת, מוסיפים חומרים שמסמיכים אותם ומעניקים להם מרקם חלק.  חשוב לציין שכל תהליכי העיבוד האלו של תחליפי החלב גורמים ליותר פסולת ופוגעים בסופו של דבר בכדור הארץ ובעקרון הקיימות.

"מוצרי החלב חיוניים לגדילה ומהווים חלק משמעותי מתזונה נכונה. לכן, עדיף למי שרגיש ללקטוז לא להימנע מצריכתם אלא לעבור לחלב נטול לקטוז או דל לקטוז".