כבר עשיתם תוכניות לוולנטיינ'ס דיי הקרוב? אם התשובה היא "טרם", סביר להניח שגם אתם כבר הספקתם לגלות שבית הקפה השכונתי שלכם כבר מציע "ארוחה רומנטית" במאות שקלים, שבחנויות הפרחים אזלו הורדים האדומים ושהצימר האהוב שלכם הוזמן לפני חודשיים. אז מה עושים? מכבים את האורות, מכינים קערה זוגית של פופקורן ומתכרבלים מתחת לשמיכה מול סרט רומנטי. איזה סרט? אל דאגה, עשינו בשבילכם את התחקיר הקשה.
החדש: אולי בכל זאת
הקומדיה הרומנטית החדשה בכיכובם של דניאל רדקליף וזואי קאזאן היא כנראה הדבר הכי רומנטי שיוצא השבוע לאקרנים – סיפור על זוג צעירים שמכירים, הופכים לידידים טובים ומנסים לנהל קשר אפלטוני כשלשניהם ברור שמתחת לפני השטח מפעפעת התשוקה. ואם גם האהבה שלכם נחנקת מתחת לכירבולית ומשוועת לקצת גיוון, זה הזמן להתלבש יפה וללכת לצפות בסרט רומנטי כמו שצריך – בקולנוע.
סוחט הדמעות: היומן
יש שיאמרו שהוא קיטשי, מופרך וחסר כל קשר למציאות, אבל מדובר כמובן באנשים חסרי לב שצריכים להתבייש בעצמם. רק רובוט יצליח להישאר אדיש לסיפור האהבה הבלתי אפשרי בין נואה (ריאן גוסלינג) ואלי (רייצ'ל מקאדמס), שמתגברים במהלך עשרות שנים על הפרשי מעמדות, מלחמה וסכסוכים משפחתיים. ואם אי פעם המתנתם בצד השני של הווטסאפ בציפייה שהצד השני יסיים להקליד, תארו לעצמכם מה זה להמתין במשך שבע שנים למכתב.
האלמותי: חלף עם הרוח
יש לכם ארבע שעות לבלות עם בן הזוג שלכם? למה שלא תקדישו אותן לאפוס התקופתי על הרומן בין סקרלט אוהרה (ויויאן לי) ורט באטלר (קלארק גייבל). בזמן הזה השניים מספיקים לשנוא, לחזר, להתאהב, להתחתן ולהיפרד – לאו דווקא בסדר הזה, כשברקע מתחוללת מלחמת האזרחים בארה"ב. ואם בסוף לא תמצאו את עצמכם מפנטזים על מחוכים וקרינולינות – לא נורא, אחרי הכל, מחר יום חדש.
היציאה: רומיאו וג'ולייט
את המחזה של וויליאם שייקספיר על שני הנאהבים חסרי המזל כולנו מכירים, אבל הגרסה הקולנועית של באז לורמן – בכיכובם של ליאונרדו דיקפריו וקלייר דיינס – היא סיפור אחר לגמרי. זו גם הזדמנות לראות את סיפור האהבה הקלאסי הזה עוטה תחפושות ניינטיזיות מרהיבות על רקע פסקול בלתי נשכח, וגם להיזכר איך ליאו היה נראה הרבה לפני שהפך לילד הבצק של "פילסברי".
הכיפי: ריקוד מושחת
עם כל הכבוד לשייקספיר ולסקרלט אוהרה, יש סרט אחד שעומד במבחן הזמן כבר כמעט שלושים שנה. אולי זה השירים שתמיד מצליחים לסחוף אותנו לקריוקי ספונטני, או הגוף השרירי של ג'וני (פטריק סווייזי המנוח) אוחז בגופה הגרום של בייבי (ג'ניפר גריי), אבל דבר אחד בטוח – אם הצלחת לשכנע את בן הזוג הסטרייט שלך לצפות בו יחד איתך ביום האהבה, הוא האחד בשבילך.
הטינאייג'רי: 10 דברים שאני שונאת אצלך
ואם כבר מדברים על כוכבים לוהטים שנפרדו מהעולם בטרם עת, הנה הסרט שבאמת הפך את הית' לדג'ר לכוכב. הרבה לפני שהפך לג'וקר ונשנש את ג'ייק ג'ילנהול על פסגת הר, לדג'ר היה תיכוניסט לוהט שהצליח לחדור דרך חומות לבה המסוגר של ג'וליה סטיילס ולאלף את הסוררת, רק כדי לגלות שהוא התאהב בה בעצמו. תקראו לנו ילדותיים, אבל לא צריך להיות בתיכון כדי לאהוב את הסרט המושלם הזה.
האותנטי: יומנה של ברידג'ט ג'ונס
בסרטים, סיפורי האהבה תמיד נראים סטריליים ופוטוגניים – אף אחד לא נתפס עם שיער במקומות בלתי רצויים, אף אחד לא סובל מעודף משקל ואף אחד לא נכנס למיטה עם תחתוני סבתא. ואז הגיעה ברידג'ט, וגילינו שבעצם יש קומדיות רומנטיות שלא מפחדות להסתכל לאמת בעיניים ולדבר על כל מה שבאמת קורה בין גבר, אישה והאקס הדושבאג שלה. זה אולי לא רומיאו וג'ולייט, אבל היי – לפחות לא תרגישו רע על כך שבחרתם לבלות את יום האהבה בטרנינג האהוב עליכם.
הבלתי אפשרי: נוטינג היל
בניגוד לברידג'ט ג'ונס, הקומדיה הרומנטית הזו של יו גרנט היא ככל הנראה ההיפך המוחלט מכל מה שאי פעם יקרה לכם, לסובבים אתכם או לאנשים שאתם מכירים. מעשה בכוכבת הוליוודית שמתאהבת בבעל חנות ספרים קטנה בלונדון, וכנגד כל הסיכויים פותחת בפניו את לבה ומודה שהיא בסך הכל נערה שעומדת לפני נער ומבקשת ממנו שיאהב אותה. פחחחחח. ועדיין, הקסם של "נוטינג היל" מפיל אותנו בפח בכל פעם מחדש וגורם לנו להאמין בבלתי אפשרי – שיו גרנט הוא בחור טוב.
המצוטט: קזבלנקה
"תמיד תישאר לנו פריז", "זו תחילתה של ידידות נפלאה", "מכל הברים בכל העולם, היא היתה חייבת להיכנס לשלי", "נשק אותי כאילו זו הפעם האחרונה" – זה כנראה הסרט שבו תכירו כל שורה ושורה גם אם לא צפיתם בו מעולם. אז אם אתם אכן סובלים מחור בהשכלה, אין זמן טוב יותר למלא אותו מאשר החג הזה. אחרת אתם עלולים להצטער על זה – אולי לא היום או מחר, אבל בקרוב ולשארית ימי חייכם.
הגילטי פלז'ר: פיץ' פרפקט
הוא הגיח לחיינו לפני כשנתיים וכבר הפך לקאלט, שזו מילה נרדפת למשהו שאמור להיות רע אבל אי אפשר שלא להתאהב בו. על פניו, "פיץ' פרפקט" הוא סיפור על להקת א-קאפלה נשית שמנסה לזכות בתחרות, למרות ערב-רב של זמרות לא ממש מקצועיות ולהקה גברית מצליחה שמאפילה עליה. למעשה, מדובר בסיפור אהבה בין סטודנטית עם אטיטיוד לבחור שמת על פסקולים, על רקע כמה מהביצועים המגניבים ביותר שתשמעו ל"אייס אוף בייס". את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק.