אם גם אתם חשבתם שהציבור מאבד את האמון במערכת המשפטית בארץ, כדאי שתחשבו שנית. לפי נתוני מרכז גוטמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר מפרסם מדי שנה את "מדד הדמוקרטיה הישראלית", עולה כי בעשור האחרון למעשה לא חלו שינויים משמעותיים במידת האמון של הציבור הישראלי בבית המשפט העליון. לפני עשור קצת יותר ממחצית הציבור הישראלי ציינו כי יש להם אמון בבית המשפט העליון (54% מהיהודים ו- 27% מהערבים), ובשנת 2019, 55% מהיהודים ו- 56% מהערבים ציינו כי יש להם אמון בבית המשפט העליון.
בשנת 2012 עלה אמנם האמון בבית המשפט לרמה של 72%, אך מיד בשנים שלאחר מכן התייצב על כ-60% ובשנים האחרונות הוא יציב סביב 55%. אחוז זה הוא יחסית מרשים, בהתחשב בכך שבית המשפט נמצא בעשור זה תחת התקפה מצד השלטון בה הוא מוצג כ"עויין את העם".
המצב החריף ביותר הוא חוסר האמון בבית המשפט בקרב המגזר החרדי
יש לציין כי מידת האמון בבית המשפט העליון גבוהה כמעט פי שניים מהאמון בכנסת ובממשלה. למרות שהאמון בכללותו יציב, הפערים בין המחנות הפוליטיים החריפו בשנים האחרונות. בעוד שבמחנות השמאל והמרכז האמון בבית המשפט העליון השנה גבוה ב-15% ממידת האמון לפני עשור (בשמאל- 88% ובמרכז- 72%), הרי שבקרב מחנה הימין חלה ירידה משמעותית בשיעור המביעים אמון בבית המשפט העליון: לפני עשור כמחצית מהימין ציינו כי יש להם אמון במוסד זה עד לכדי 30% בשנת 2019, כאשר המצב החריף ביותר הוא חוסר האמון בבית המשפט בקרב המגזר החרדי. זו אכן מגמה מדאיגה. האשמה במידה רבה קשורה בפוליטיקאים מימין שהצליחו לשכנע חלק גדול מהמחנה שלהם לקעקע את מעמדה של מערכת המשפט.
גם ההצעות השונות לפגוע בכוחו של בית המשפט, ובעיקר ההצעה לפגוע בעצמאות המינויים לבית המשפט העליון (כך שיהפכו למינויים פוליטיים), שנועדו לטענת המציעים להגביר את האמון בבית המשפט, אינן מבוססות. בוודאי על רקע העובדה שהאמון בגופים הפוליטיים הנבחרים נמוך משמעותית מאשר בגופים מקצועיים כגון בית המשפט או הצבא. בייחוד בשיטה הישראלית, בה בית המשפט העליון אינו בוחר בפינצטה את תיקיו (כמו למשל בית המשפט העליון האמריקאי המטפל ב-100-150 תיקים בשנה) אלא מטפל באלפי תיקים, ביניהם רבים כערכאת ערעור ראשונה, שהם תיקים פליליים או אזרחיים שאין בהם משמעות חוקתית כלשהי.
הטענה כי הציבור הישראלי ייחס יותר אמון לבית משפט שממונה על סמך דעות פוליטיות ולא על סמך כישורים מקצועיים, כאשר לכל אדם כמעט, או ליקיריו, יש מגע עם בית המשפט העליון בנקודה כלשהי בחייו בתיק שדורש עשיית משפט מקצועית, איננה משכנעת. חשוב לזכור שבית המשפט בישראל הוא בין המוסדות היחידים שיכולים לאזן את כוחו של הרוב הפוליטי, השולט בכנסת ובממשלה אשר ביניהן אין הפרדה אמיתית. בשורה התחתונה - נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2019 הם מקור לגאווה ולשפיות, ובעיקר עדות לכך שהציבור מעריך את המוסד החשוב ביותר לשמירה על שלטון החוק בישראל.
*הכותבים הם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה.