מ"רחמו" עד "באבט": סיבוב קניות מיתולוגי בירושלים

איך תפתחו עסק מצליח?

נעלי כליפא לא היה מסובך למצוא עסקים מיתולוגים בעיר הכי מיתולוגית בישראל. אם מדובר בחנות הנעליים המפורסמת בעיר, במסעדה שכל אחד מאיתנו מכיר, במקום המפגש לכל מי שרוצה לאכול ואפל וגם בבית עסק אחד שאמנם סוגר רק עשור, אבל הפך למותג בקרב זוגות אוהבים. יצאנו לסיבוב קניות מיתולוגי

נעלי כליפא
תחום: נעליים
כתובת: יפו 44
בעל העסק: ג'קי כליפא

הסיפור מאחורי העסק: "לאח של אבא שלי הייתה חנות עוד בעיר העתיקה, של נעליים, ומשם האהבה המשפחתית לתחום. העסק הוא עסק משפחתי, לעומת חנויות נעליים רבות אחרות שם רק שכירים עובדים. רמת השירות והמקצועיות שלנו גבוהים. אנחנו יודעים מה למכור ומוכרים נעליים איכותיות. עד לפני חצי שנה היינו שלושה דורות בעסק, עד שאבי ז"ל נפטר".

איך הוא קם: "העסק שלנו הוא בעל מספר גלגולים. בגלגול הראשון משנת 1935 הייתה לאבי חנות של נעליים במעלה רחוב יפו ואת הנעליים הוא היה מייבא מסוריה ומלבנון. בשנת 54' כשהייתי בן ארבע, נלכדתי בחדר בוער והבית נשרף לנו. הייתי בבית חולים והשותף של אבי החליט שבאותו יום היה הזמן להיפרד מאבי. אז אבי שכר את  החנות בדמי מפתח בסכום עתק. עד היום הרחוב שייך לשלוש משפחות בירושלים, ומאז החנות היא רק שלנו".

הפיקנטריה: "העסק שלנו ידוע בכל העולם, לא רק בישראל. ב-2008 גילינו שבספר המטיילים הכי גדול בעולם פרסמו את נעלי כליפא בירושלים כחנות המומלצת היחידה בעיר. את זה גם פרסמו ב-New York times. הגענו עד לשם עם חנות הנעליים הנפלאה שלנו. יש לנו הרבה תיירים קליינטים".

קטע מיוחד עם לקוחות: "אנו עובדים הרבה מאוד עם לקוחות קבועים. בשנת 2002-2003 כשהיו הפיגועים, גילינו שההשקעה הכי גדולה שעשינו הייתה בלקוחות. לקוחות באו שעה אחרי פיגוע ואמרו שעכשיו הם באו לקנות אצלנו. אספנו את הלקוחות הכי טובים בעיר. אנו ממש גאים בלקוחות שלנו. הם מזמן לא לקוחות, אלה חברים, אנשים שאתה שמח לראות אותם גם אם הם לא באים לקנות באותו רגע".

הטבה: 5% הנחה למביאי הכתבה המודפסת באותו יום.

גלידת מוסלין גלידת מוסלין

תחום: גלידריות
כתובת: האשכול 6, שוק מחנה יהודה
בעל העסק: אורית ורדי

הסיפור מאחורי העסק: "אנחנו אוהבי אוכל טוב במשפחה. למדתי לבד קונדיטוריה והלכתי לקורס גלידה בצרפת. אחר כך גם עשיתי קורס שוקולד וממתקים. בהתחלה פתחנו בשכונה שלנו בקטמון ואחר כך עברנו לשוק".

איך הוא קם: "עבדתי בהיי טק ורציתי להיות עצמאית. החלטתי לעשות משהו שאני אוהבת. מ-2003 התחלתי למכור לחנויות ולאחר מכן פתחתי גם לקהל הרחב".

הפיקנטריה: "יש הרי את כל הקבוצות מטיילים בשוק, עם מדריכים שעוברים ומספרים סיפורי שוק. לא כל כך מכירים אותי, כי אני אוהבת להיות אנונימית ולא רואים אותי הרבה. יום אחד הגעתי לחנות. המדריכים עומדים שם עם החבר'ה בחוץ ומספרים על אורית שעזבה את ההיי טק והלכה לעשות מה שהיא אוהבת. אני עומדת להם מול הפרצוף. סוחבת, מנקה, מקרצפת. הרבה פעמים אני מגיעה, אנשים רואים אותי עם הסמרטוט ושואלים אותי אם אני המנקה".

קטע מיוחד עם לקוחות: "החנות הראשונה שלי הייתה בשכונה, והיה איזה זוג דתי שפעם סיפר לי שהיה להם בליינד דייט אצלי. הדייט הצליח והזוג התחתן והביא לעולם ילדים. עד היום הם זוכרים אותי לטובה כי הם קנו אצלי גלידה בדייט הראשון. הם אוהבים אוכל טוב וקשורים לתחום קצת. לחשוב שהמקום הקטן שלי שהשקעתי בו את הנשמה היה נקודת מפגש לחבר'ה דתיים. הסורבה שלי פותר להם את בעיית הקינוח בערב שבת. יש ביטוי בקרב הדתיים, יש 'מוסלין' לקינוח".

הטבה: כדור גלידה נוסף חינם.

באבט באבט

תחום: מתוקים
כתובת: שמאי 16
בעל העסק: יש כיום שותפות של ארבעה חבר'ה

הסיפור מאחורי העסק: ישר-אל רוזנצוויג, מנהל המקום: "מי שפתחה אותו נקראה נילי מירון. היא לקחה את השם מהסרט 'החגיגה של באבט'. הייחודיות כאן היא שהכול מוכן בבית. הרטבים, הבצק. לא משהו שנקנה בסופר. מהבלילה עצמה מקמח וביצים ועד לשוקולד בלגי איכותי. הכול זה רק מהחומרים הטובים ביותר שיש. הייחודיות היא שזה רק ואפל בלגי ושוקו חם מאוד מוצלח".

איך הוא קם: " המקום נפתח לפני 20 שנה במושבה הגרמנית ונילי מכרה בו רק ואפל בלגי. לאט לאט המקום צבר תאוצה ועבר למרכז העיר. במרכז העיר הוא קיים 12 שנה. הקונספט של המקום נשאר אותו דבר, עדיין רק ואפל בלגי. לא גלשנו לשום דבר אחר".

הפיקנטריה: "המון מפורסמים מגיעים לפה. שחקני כדורסל, תיירים מחו"ל, ויש הרבה סיפורים מצחיקים. במקום תמיד יש אווירה טובה. מישהי באה לפה לא מזמן עם שמלת כלה לפני החתונה שלה. היא רצתה ואפל בלגי וקיבלה אותו. יש אפילו תמונה בדף הפייסבוק שלנו".

קטע מיוחד עם לקוחות: "המון אנשים יוצאים לפה לדייטים ראשונים ואז באים ואומרים שפה הכרנו. המקום תמיד תורם לקהילה, אם זה לעלם או למקומות אחרים. כמעט לכל עמותה אנחנו מנסים לעזור בתרומה".

הטבה: צ'ייסר שוקו או תוספת חינם בקנייה של וואפל.

האומן 17 האומן 17

תחום: חיי לילה
כתובת: האומן 17
בעל העסק: מספר שותפים

הסיפור מאחורי העסק: "פתחנו את המקום כדי לפתח את תחום המסיבות. לאט לאט אנשים התחברו אלינו ונהיינו ייחודיים. דבר נוסף שעשינו, שינינו את תרבות הבילוי בירושלים ויום חמישי נהיה יום ליציאות. בהמשך חברנו לשירזי מת"א והתחלנו לעשות את מסיבות האפטר פארטי המפורסמות שהתחילו בשש בבוקר עם מיטב הדיג'יים הטובים בעולם. האומן תפס שם תאוצה בארץ ובעולם ונהיה שם דבר".

איך הוא קם: "האומן 17 הוקם בשנת 1995 בהנגר ענק שהיה לפני זה מפעל שיש. הסיבה שפתחנו את המקום שם הייתה שאזור התעשייה תלפיות היה אזור די מבודד ושקט ויכולנו לבנות שם מקום מבלי בעיות של רעש ושכנים. המקום היה גדול והייחודיות שלו הייתה גם בגובה ההיסטרי - 18 מטר. את המועדון הקימו שישה שותפים שבאו מתחום המסיבות בירושלים: הראשון היה ראובן לובלין שהיה מבעלי מועדון 'הבראתון' המפורסם באוניברסיטה העברית; רונן מן ואני מבעלי 'אינקוגניטו' הצטרפנו; ויחד אתנו הגיעה שלישיית יחצנים צעירים ונמרצים: אייל כץ, אלון פרידלנדר וערן פפר. ההתחלה לא הייתה פשוטה החלטנו מלבד המקום המדהים לחנך את הקהל הירושלמי למוסיקה שונה מוסיקת  house".

הפיקנטריה: "יש המון סיפורים, אבל סיפור אחד הוא שפעם אחד החברים שלנו שתה קצת יותר מדי ושכחנו אותו במתחם ה-VIP. מקרה אחר הוא של זוג שקיים יחסים ובטעות נשען על דלת הבטיחות ונפל כך שכל מי שעמד בכניסה יכול היה לראות אותו".

קטע מיוחד עם לקוחות: "יש גם לקוחות שמגיעים לכאן עוד מהפתיחה של המקום. יש אימא שמגיעה עם הבת שלה למסיבות".

רחמו (זה שבשוק) רחמו

תחום: מסעדה
כתובת: האשכול 5
בעל העסק: יצחק גיל

הסיפור מאחורי העסק: "כשדב יוסף (כונה "שר הצנע", י.נ) החליט שעושים צנע בארץ ונותנים מנות לכל משפחה לפי הכמות שלה אורז, סוכר, חלב ואבקת ביצים, חמי החליט שהוא מפסיק לעבוד בתחנת מוניות כסדרן ורוצה להגיש תה וקפה לסיטונאים שבשוק. כל צעיר רוצה להתפתח, להקים עסק, לעלות על הגל ולהפסיק להיות שכיר. עברו שבועיים מאז שהתחיל לעבוד במכירת תה לסיטונאים ונוא ראה שהוא לא מכניס את המחיר של הכוסות שנשברו. בא לרבקה אשתו, ואמר לה שהוא מחזיר את הכלים.

"בימים ההם לא היה מה לאכול לכל עם ישראל. לכולם לא היה לא סוכר או קמח. הייתה מדינה בהתהוות ותמיד הכול היה חסר. רבקה המשיכה בעסק והפכה אותו למקום של בישול. אנשים היו מביאים לה מצרכים. אם הביאו לה שמן עם ביצים, היא הייתה עושה חביתות וביציות. לימים העסק התחיל לשגשג ומישהו ביקש ממנה לעשות חומוס. היא לא הבינה מה הוא רוצה. שאלה את השכנות, אמרו לה תעשי כך וכך וכך. יצא לה מרק חומוס. ממרק החומוס הזה התפתחה מסעדת רחמו".

איך הוא קם: "המסעדה נפתחה בשנת 1954 והסיפור ממשיך עד היום ועומד כמו שצריך. המקום נבנה בחסד של אדם מאוד מיוחד שתרם בלי סוף. זהו איש שהיה למעשה לשכה סוציאלית של ירושלים בשנות ה50".

הפיקנטריה: "בשנות ה-60' המסעדה כבר הייתה מאוד מפורסמת, וכל שועי הארץ היו באים אליה על מנת להיפגש. אחרי מלחמת ששת הימים כל המטכ"ל היה פה במסעדה ופה חגגו את החגיגה של הניצחון. נשיאים, שועי הארץ, רמטכ"לים, אלופים היו מגיעים אלינו בהמוניהם. למרות הכול אין לנו תמונה אחת מהימים ההם, כי אז לא היה נהוג שמצטלמים עם אנשים מפורסמים.

"כיום אנחנו כל יום שישי תורמים אוכל למרכז שמחזיק ושומר על אנשים בני 70 ומעלה. הם מקבלים ארוחות שלמות ואנו מקווים שנמשיך עם זה עוד הרבה שנים. המקום נשמר כמו שהוא מאוד אותנטי. מאז השיפוץ האחרון שהיה לפני 50 וכמה שנים דבר לא השתנה. החזות כמעט לא השתנתה. המקום הוא מותג. כל מי שמגיע למחנה יהודה צריך לעבור דרך המסעדה".

קטע מיוחד עם לקוחות: "מי שנשאר בחיים ומגיע אומר שהוא היה פה סטודנט לפני 40 שנה. אנשים באים ואומרים: למדתי באוניברסיטה והיום אני פרופסור, דוקטור, מיליונר. אני בא לפה באופן מיוחד כדי לחוש את התקופה ההיא".

הטבה: לימונעדה לכל מי שיבוא עם הכתבה.

>> סיבוב קניות בחיפה

>> סיבוב קניות בתל אביב