הנה נתון מפתיע: 74 אחוז מהצעירים בישראל מעוניינים להמשיך לגור בעיר בה הם חיים. ולא, לא מדובר רק על תל אביב: העיר המובילה בפרמטר זה היא דווקא נתניה. במחשבה שנייה, אולי לא מדובר בנתון כל כך מפתיע. בסופו של דבר, אנשים אוהבים לחיות בקהילה שמספקת להם תחושת שייכות. הם מעדיפים לחיות את חייהם בתוך מסגרת של קבוצה גיאוגרפית, חברתית, דתית או מקצועית שגורמת להם להרגיש חלק ממנה.
מספר תופעות חברתית ותרבותיות הפכו בשנים האחרונות את הצורך בשייכות לקהילה לחשוב מתמיד. ראשית, החברה הכללית מתפרקת לתתי-קבוצות המבקשות לבנות את עצמן כקהילה עם זהות, ערכים ואינטרסים דומים. היום, רוב האנשים כבר לא רוצים לגור בסביבה מעורבת - אלא בסביבה עם אנשים ששותפים לתפיסות ולערכים שלהם. פרופ' מרטין ברבר, יועצם של נשיאי ארה"ב, הולך צעד אחד קדימה וטוען כי בעוד ראשי מדינות מייצרים הפרדה, ראשי הערים מחברים בין אנשים.
גם המעורבות החברתית שלנו עוברת מרמת "המדינה" לרמת "הקהילה" - בין אם מדובר בעיר, בשכונה, בקהילת העסקים או בקהילת ההייטק. המעורבות בענייני הקהילה מוכיחה את עצמה במרבית המקרים כאפקטיבית: אנחנו יכולים לצאת לרחוב בנושא יוקר המחיה ודבר לא ישתנה, אבל שיח על איכות הצהרונים בשכונה או מחירי הקייטנות בעיר יגרמו לראש העיר לעצור הכל, ולתת דין וחשבון לתושבי העיר.
מציאות תחרותית קשה מאוד
לב הקהילה שלנו, ברוב המקרים, נמצאים עסקים קטנים – אותה חנות פרחים, מכולת, מספרה או פיצרייה שהילדים שלנו זוללים בה כשהם חוזרים מהצופים. ברמה המקומית, אותם עסקים קטנים מהווים בדרך כלל את הלב הפועם של הפעילות הכלכלית בקהילה; ברמה הלאומית, הם מהווים חלק חשוב ומרכזי בצמיחתה של הכלכלה הישראלית. המספרים מדהימים: 99 אחוז מהעסקים בישראל מוגדרים כעסקים קטנים, והם מספקים כ-50 אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי.
אלא שעסקים קטנים נאלצים להתמודד במציאות תחרותית קשה, לעתים אכזרית: כתוצאה מכך, רק כ-70 אחוז מהם שורדים את השנה הראשונה לפעילותם, ורק כ-50 אחוז שורדים לאורך שלוש שנים.
למה זה קורה? הסיבות המרכזיות נעוצות בכך שאותם עסקים קטנים חסרים את ההבנה והליווי המקצועי הנכון, שיסייע להם לבנות תוכנית עסקית ותוכנית שיווקית, למפות צרכים בקהילה, לחשוב על חדשנות מוצרית ושיווקית, לנהל צמיחה וכיו"ב.
מעט מאד בעלי עסקים עצרו לרגע, לפני שפתחו את הדלתות לעסק החדש שבנו, ושאלו את עצמם: "איזה עסק חסר לתושבים בשכונה בה אני עומד לפתוח? האם לעסק שלי ולשירות שאני מציע יש צורך אמיתי באותה עיר או שכונה?". שאלה פשוטה זו הייתה יכולה לעזור משמעותית לאותם עסקים לקבל החלטה עסקית נכונה. היא הייתה יכולה לעזור לעסק לזקק את הצעת הערך או, לחילופין, לפתוח את העסק בשכונה אחרת, בה הביקוש לשירות הוא גדול יותר.
אז איזה עסק חסר לכם בשכונה?
מתוך התובנה הזאת, בנק הפועלים משיק כעת פרויקט ייחודי למען עסקים קטנים, במסגרת מחויבותו ארוכת השנים לסייע למגזר חשוב זה לשגשג ולפרוח. המהלך שמשיק הבנק כעת נועד לשפר את השרידות הכלכלית של עסקים קטנים, ולעשות זאת באמצעות חיבור הקהילות והשכונות ברחבי הארץ לטובת מטרה זו.
רעיון פשוט: בנק הפועלים יקרא לתושבים בשכונות שונות ברחבי הארץ לענות על שאלה אחת פשוטה: איזה עסק חסר לכם בשכונה? את המידע, שיצטבר באתר אינטרנט ייעודי אותו מקים הבנק למטרה זו, נעביר באופן מסודר למגוון עסקים קטנים ברחבי הארץ. כך, כל הצדדים ירוויחו: העסקים הקטנים יוכלו להיעזר במידע כדי לקבל החלטה מושכלת ומנומקת לגבי מיקום הסניף שלהם, והתושבים יוכלו לקבל את סוג העסק הרצוי להם בקהילה בה הם חיים.
התוצאה, כך אנחנו מקווים, תהיה חיבור נכון, עמוק ומתגמל בין תושבים לעסקים קטנים, שיוכלו ליצור ביחד קהילות חזקות ומשגשגות.
מהלך זה מושק, לא בכדי, בסמיכות ליום העסקים הקטנים שיצוין ב- 12.5.17. שכן מהלך זה הינו צעד אחד נוסף במחויבות ארוכת השנים של בנק הפועלים לעסקים הקטנים בישראל. שהרי צמיחה של העסקים הקטנים הינה צמיחה של המשק כולו.