"מה שקורה בישראל בתחום הוויסקי זו מהפכה שאין שנייה לה בכל העולם. הישראלים עשו קפיצה ענקית בשנים האחרונות", מעיד עומר (עומף) גנור, השגריר הרשמי של גלנפידיך ובלוויני בשיחה עם mako. "בישראל, בניגוד למקומות כמו גרמניה, יש תרבות אלכוהול מאוד צעירה ולכן מה שקרה כאן הוא יוצא דופן. הצרכן הישראלי, תוך שנים בודדות, הפך להיות פתוח וסקרן. כזה שרוצה לטעום, לנסות, לבדוק ולהשוות. יש כאן קהילות וויסקי שוקקות בכל מיני פלטפורמות של אנשים שחולקים מידע ומשתפים ושואלים שאלות. זו ממש התבגרות של פלח בשוק האלכוהול שלא רואים בדברים אחרים כמו וודקה או ג׳ין. שותים פה כיום ליטרים על גבי ליטרים של וויסקי מדי חודש - אז השינוי הוא גם בכמות וגם באיכות".

מה עוד מאפיין את השוק הישראלי?
"ביחס לכמות האלכוהול שאנחנו צורכים - כמות האפשרויות היא מטורפת, הרבה יותר משווקים אחרים. אתה יכול לראות מדינות ששותים בהן פי 3 בירה מפה - ואין שם גיוון בשוק. בוויסקי ספציפית, הגיוון הזה נתמך גם בצריכה ואתה רואה את זה בחנויות אלכוהול, במסעדות ובכל מקום. בשבילי לעבוד עם הישראלים זה פשוט תענוג כי אנשים מצד אחד סקרנים ורוצים לדעת, ומצד שני חלקם כבר מגיעים עם ידע וזה הופך לדיון כי אלה אנשים שבאים עם דעה מבוססת כי הם עשו סיור מזקקות, טסו וטעמו".

עומף עומד מאחורי הפודקאסט "חוזק חבית", שעוסק, איך לא, בוויסקי. בפרקים השונים הוא עובר על ההיסטוריה של מזקקות שונות, טועם וויסקי ומעדכן בחדשות החמות בתחום. שלל הדברים האלה הובילו אותו לתפקיד הנחשק. "לקח יותר מחצי שנה מהרגע שהמילה ׳שגריר׳ נאמרה עד שזה יצא לפועל - אבל זה קרה והפכתי להיות השגריר של וויליאם גרנט & סאנס".

מה בדיוק עושה שגריר וויסקי?
"אני איש המקצוע של המזקקות בארץ. זה משהו שמאגד תחתיו כמה דברים: קודם כל להיות מקור הידע. אם למישהו יש שאלה, אני צריך להיות זה שעונה עליה - בין אם זה שאלה טכנית, היסטורית או שאלות על מוצר ספציפי. בנוסף, אני צריך להיות האדם שמשגרר את המוצרים החוצה, שזה למשל לשגרר ולספר על מוצרים חדשים. בקרוב מגיע אלינו גלנפידיך 31 החדש - מה זה? מה מיוחד בו? למה קוראים לו גרנד שאטו? אני זה שצריך להסביר את הדברים האלה".

"בנוסף לזה יש כמובן את עניין הסדנאות. אני פוגש קהל - גם חובב וגם מקצועי - שרוצה להבין ולעבור חוויה מקצועית, מלמדת ומהנה", הוא מספר. "בשבוע הבא למשל אני הולך למסעדה שכבר מוכרת גלנפידיך ובלוויני - אבל אני רוצה שיעשו את זה יותר טוב דרך הביטויים השונים ואיך להציג את הדברים ללקוח. אני מאוד נזהר מלומר את המילה למכור, כי התפקיד שלי הוא לא למכור. התפקיד שלי הוא להסביר מה המוצר, להסביר למה אני חושב שהוא טוב יותר מכל מוצר אחר בקטגוריה שלנו ולגרום לאנשים להתחבר לזה גם מבחינת הטעמים וגם מבחינה רגשית. העבודה הזו גורמת לכך שאני מקבל כל יום הודעות ממספרים שאני לא מכיר של אנשים שמבקשים המלצות ושואלים איזה וויסקי לקנות אבל זה חלק מהעבודה. אני מקבל את זה בשמחה ואהבה".

ספר קצת חוויות מעבודתך כשגריר, דברים מיוחדים שאתה זוכר?
"קודם כל הביקור במזקקות עצמן זו חוויה מדהימה. בפעם האחרונה הגעתי לשם כבר בתור שגריר. זו חוויה אחרת לגמרי כי באמת חשוב להם שתדע על מה אתה מדבר. בגלל שזה כל כך חשוב להם אתה עובר חוויה הוליסטית של 360 מעלות שכוללות המון דברים שאורח מהשורה לא יקבל שם".

כמו מה למשל?
"ברוב המקרים אנחנו טועמים וויסקי בסוף תהליך הייצור, אבל כשגריר אני מסתובב בכל תחנות הייצור וטועם בכל השלבים השונים את את מה שנקרא "ווש" (נוזל שעבר תסיסה ונמצא לפני שלב הזיקוק) - זה משהו שלא כל אחד מקבל. ישבתי גם לארוחת ערב עם דניס מקביין - שעובד בחברה מ-1958 כחרש נחושת. אתה יושב ליד חתיכת היסטוריה. אכלתי לו את הראש שעה וחצי ולא הפסקתי לשאול אותו ואת איאן מקדנולנד, החבתן הראשי שעובד בחברה מ-1969, שאלות".

עומר (אומף) גנור (יח''צ: אמיר יעקובי)
עומר (אומף) גנור | יח''צ: אמיר יעקובי

בנוסף, זוכה עומף להעביר סדנאות ל"וויסקי לייב", פסטיבל הוויסקי הגדול בישראל, אליו הוא מקבל בקבוקים מיוחדים מהמזקקות השונות שלא ניתן להשיג בארץ. "האתגר הגדול ביותר שלי הוא לקחת את המזקקה הכי מצליחה וגדולה בסקוטלנד שהיא גם הכי טובה, ולהפוך אותה בעיני האנשים שאני פוגש לעוד יותר טובה. זה אתגר גדול. גלנפידיך זה השם הכי מוכר שיש בתעשייה ואני צריך לקחת אנשים שחושבים שהם מכירים את המותג - ולהכיר אותו שוב, או לקחת אנשים שעברו למשהו אחר ולהחזיר אותם הביתה. זו לא עבודה פשוטה". 

מה לדעתך הופך את המזקקה של גלנפידיך לכל כך ייחודית?
"אני חושב שזו הניגודיות הזו של מסורת מול חדשנות, שמאפיינת בכללי את וויליאם גרנט & סאנס - שמצד אחד שומרים על שיטות עבודה מסורתיות אבל גם מצליחים להיות חדשניים. יוצא עכשיו גלנפידיך בן 65 - שנכנס לחבית בשנת 1959. ברוב המזקקות אין קשר בין מי שהכניס את זה לחבית ובין מי שהוציא. שניהם שכירים שעובדים בתאגיד. פה זה משפחה: הסבא זיקק והנכד מבקבק. זו המזקקה הכי גדולה, שמוכרת הכי הרבה, אבל היא עדיין משפחתית". 

ואיפה באה לביטוי החדשנות?
"זה בא לידי ביטוי לא רק בוויסקי אלא באיך הם רואים את עצמם כעסק סקוטי. כשמייצרים וויסקי, מקבלים שני סוגים של פסולת - דגנים שהוציאו מהם את הסוכר שנמכר לחקלאים כי זה אוכל מעולה לבקר, והדבר השני זה מה שנשאר בדודי הזיקוק זה נוזל שאריתי (Pot Ale) - שזה רעל. ב-2021 גלנפידיך הצליחה לקחת את הנוזל הזה, לייצר ממנו גז ולהפוך את כל המשאיות של וויליאם גרנט & סאנס למשאיות ירוקות שזה הגז שלהן. להיות פורץ דרך זה לא רק במוצר שהלקוח מקבל, אלא גם במה שעומד מאחורי המוצר".

ואיך צפויה להיראות 2025 בכל מה שקשור לוויסקי בישראל?
"אנחנו נראה כאן את המהדורה החדשה של גלנפידיך מסדרת הגרנד שהיא הגרנד שאטו", מצהיר עומף. "זו סדרה שכוללת וויסקי בגילאים מבוגרים, אבל מצד שני לא מפחדים לקחת אותו וליישן אותו בעוד סוגים של חביות. בנוסף אנחנו נקבל לראשונה מהדורה מקולקשן שנקרא Archive Collection, שבה לוקחים חביות מבוגרות, שמכל אחד ממנה יוצאים מספר בקבוקים מצומצם של וויסקי בחוזק הטבעי של החבית. צריך להבין שישראל נמצאת במקום מעולה, יש מהדורה מיוחדת לשוק הישראלי - משהו שיש רק לסין, צרפת וישראל. זה לא מובן מאליו שלשוק הישראלי יש מהדורה בלעדית שלו".

עומר (אומף) גנור (יח''צ: אמיר יעקובי)
עומר (אומף) גנור | יח''צ: אמיר יעקובי

"לצד זה, נראה יותר אירועים ודרכים שבהם נרצה להנגיש את הוויסקי", מסביר עומף. "אירוע כמו האוס אוף סנסס, שבהם אנחנו רוצים לבוא ולקחת את גלנפידיך או בלוויני ולתת איתם חוויה שהיא על פניו לא קשורה על וויסקי אבל מבחינתנו הכי קשורה לוויסקי, כי מה זה וויסקי אם לא חושים? המטרה היא לתת חוויה שמעבירה את הערכים של גלנפידיך".

לסיום, אומר עומף: "וויסקי זה כיף. לא צריך לעבוד בזה אלא ליהנות מזה. אם מישהו רוצה לשתות עם קרח, או קולה, או לעשות קוקטייל מגלנפידיך 23 - תעשה. לא צריך להפוך את זה לטרחנות ולא צריך לחנך אנשים. בסוף זה רק וויסקי. תשתו באחריות - אבל תהנו ותשתו איך שאתם רוצים".