כשיצירתיות פוגשת תשוקה, וכשנועזות משתלבת עם אמנות, נולדת חוויה כמו ה-House of Senses של גלנפידיך – מותג הסינגל מאלט וויסקי היוקרתי. יצירתיות תמיד אפיינה את המזקקה שהוקמה לפני 137 שנים ומאז מתפקדת כמזקקת סינגל מאלט סקוטית וכעסק משפחתי של משפחת גרנט. השבוע התקיימה סדרת המופעים הראשונה בפרויקט אותו מוביל מותג הסינגל מאלט יחד עם הבמאי תומר יפרח והמפיק יאיר בקייר. המופע הבטיח "לטשטש את הגבולות בין הבמה לקהל עם חוויה המשלבת אמנות, משחק, תנועה, קולינריה ומוזיקה" – וקיים את ההבטחה במלואה.
המופעים התקיימו במוזיאון תל אביב לאומנות, כשבכל יום התקיימו שלושה סייקלים שונים בהם השתתפו כ-30 אנשים בכל סבב. כבר בכניסה למתחם המוזיאון בביתן איל עופר ניתן היה להבין שמדובר בערב ייחודי. הסמארטפונים נאספו מהקהל כדי לאפשר התמסרות מלאה לחוויה, ואז הובלנו לחלל שבו התרחש המופע.
בחלק הראשון עמדנו בחדר עם מוזיקת אמביינט, כשהאורות התכתבו בהרמוניה מושלמת עם הצלילים. האווירה הייתה מסתורית ומהפנטת, עד שלפתע נכנסו השחקנים והרקדנים - שהגישו לנו את הקוקטייל הראשון והמפתיע, שהציע שילוב מדויק של וויסקי גלנפידיך עם נגיעות קקאו עדינות.
בהמשך, הכרנו את האייל, שמככב בגאווה על בקבוקי הוויסקי של גלנפידיך. החיה, המסמלת את משמעות השם בגאלית - "עמק האיילים", מדגישה את הקשר העמוק של המזקקה לטבע בספייסייד שבסקוטלנד ואת הערכים המובהקים של המותג: אצילות, עוצמה ואלגנטיות. אבל לא רק, אלא גם נגישות ושקיפות. גלנפידיך הייתה המזקקה הראשונה בסקוטלנד שפתחה מרכז מבקרים ואפשרה לחובביה להציץ לקרביה ולראות אותו מבפנים. יש באקט הזה של פתיחות משהו עוצמתי, אבל גם חשוף – קרה ב 1969.
האייל עמד במרכזו של מופע מחול מודרני קצר וסוחף, שבו השחקנים והרקדנים יצרו רגע קסום. אפילו אני, שאינני חובב מחול מושבע, מצאתי את עצמי נהנה מאוד. המופע הסתיים בניסיון של צלם ללכוד תמונה מושלמת של הצבי, שנכשל שוב ושוב – מה שהוביל אותנו לשלב הבא בחוויה. הצטרפנו ל"צייד" בניסיון משעשע ליצור מחדש את התמונה האבודה. בסופו של דבר, כולנו השתתפנו בצילום משותף, שדימה פיקניק בעמק האיילים – רגע קסום ומצחיק במיוחד.
אחר כך, הגיע את אחד החלקים המיוחדים ביותר בערב: השחקנים עטו על פנינו מסכות שחסמו את חושי הראייה והריח, והובילו אותנו לכיסאות במעגל. הרגעים הללו, שבהם שני חושים נשללו, היו מאתגרים, אך הדגישו את האופי הרב-חושי של House of Senses. מולנו, על השולחן, חיכתה מנת ביס יוקרתית מבית היוצר של השף גיא גמזו, יחד עם קוקטייל נוסף (מרענן יותר ומוצלח לא פחות), בעוד זמרת ביצעה את I Put a Spell on You האלמותי של סקרימינג ג'יי הוקינס.
הערב הגיע לשיאו עם מונולוגים של השחקנים על אהבה בצורותיה השונות – אהבה רומנטית, אהבה לחופש, אהבה להורים, ואהבה לתנועה. המונולוגים, שנכתבו ובוצעו בכישרון רב, הצליחו להימנע מקלישאות ולעורר רגש אמיתי. במיוחד המונולוג על אהבה לריקוד, שתיאר בעוצמה את התשוקה לתנועה והותיר רושם עמוק.
כשמונולוג הריקוד הסתים, נכנס דיג'יי והחל לנגן מוזיקה אלקטרונית. הקהל, כולל אני, לא הצליח להישאר אדיש, ורקדנו בהתלהבות עד שהמופע הסתיים. ביציאה קיבלנו פרלין מעשה ידיה של איקה כהן, שוקולטיירית מובילה בישראל. הפרלין היה טעים, אלגנטי ומהנה מאוד וסגר ערב אדיר שהציע תמורה נפלאה למחיר (שעמד על 180 שקלים) – והשאיר טעם של עוד לקראת סדרות המופעים הבאות.
אזהרה: צריכה מופרזת של אלכוהול מסכנת חיים ומזיקה לבריאות!