למה ככל שאנחנו מתבגרים איכות השמיעה שלנו יורדת? הגיע הזמן להכיר את ההסבר לתופעה הזו אחת ולתמיד. ד"ר קרן בנאי, מאוניברסיטת חיפה, מסבירה:
"היכולת שלנו לשמוע ולפענח את מה ששמענו תלויה בגורמים רבים. באוזן הפנימית ישנם תאי שערה המתמירים גירויים בסביבתנו (למשל צלילי דיבור) לקוד עצבי שהמוח יכול לעבד. כל תא שערה רגיש במיוחד לגירויים בתדר מסוים, 'התדר האופייני'. פגיעה בתאי השערה תפגע ברגישות לגירויים בתדרים האופייניים לתאים שנפגעו.
"ככל שאנו מתבגרים ומזדקנים, אנו מאבדים בהדרגה חלק מתאי השערה. לרוב ניזוקים תחילה התאים הרגישים לתדרים גבוהים, ובהמשך נפגעת הרגישות שלנו גם לתדרים נמוכים יותר. תאי השערה הם חלק מהמסילה השמיעתית, ולכן לפגיעה בהם נלווית בדרל כלל פגיעה משנית גם בתפקוד מבנים נוספים במסילה השמיעתית (למשל בעצב השמיעה). תפקודם של מבנים שונים במסילה השמיעתית יכול להידרדר במשך השנים גם מסיבות אחרות כגון חשיפה לרעש. לכן בגילאים המבוגרים, חלק ניכר מהאוכלוסייה סובל מירידה בתפקוד השמיעתי הפוגעת בעיבוד יעיל של גירויים שחשובים לנו בחיי היום יום כגון דיבור ומוסיקה.
"על אף שאיננו יודעים לעצור את הידרדרות השמיעה עם הגיל, ניתן למתן ולהאט אותה בדרכים שונות כגון הגנה על האוזניים בעת חשיפה לגירויים בעוצמה גבוהה (למשל במופעי מוסיקה) והימנעות משימוש רב בתרופות הידועות כפוגעות בשמיעה. גורמים נוספים רבים, בהם ידע לשוני, זיכרון וידע כללי מאפשרים לנו להמשיך ולעבד גירויי דיבור בצורה סבירה גם אחרי פגיעה בתאי השערה ו/או במסילה השמיעתית.
"בשל כך, ובשל האופי ההדרגתי של הידרדרות השמיעה, אנשים אינם מודעים בדרך כלל לכך ששמיעתם נפגעה עד אשר נפגעת היכולת שלהם לתקשר עם סביבתם ביעילות. לכן עלולות לחלוף שנים רבות עד שייפנו לבדיקת שמיעה או ישקלו להשתמש בעזרי שמיעה. בפרק זמן זה, המוח מסתגל להאזנה לגירויים שקודדו באופן לא תקין, וייתכן שזו אחת הסיבות לכך שרבים מהמשתמשים במכשירי שמיעה מרגישים שהמכשירים אינם יעילים מספיק. חוקרי שמיעה סבורים לכן ששיקום מוקדם (באמצעות מכשירי שמיעה) רצוי משום שהוא עשוי למנוע או למתן את הנזקים המשניים למסילה השמיעתית ואף לשפר את העיבוד השמיעתי. עמיתיי בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה ואני עורכים מחקרים שמטרתם לבדוק האם ניתן לשפר את השיקום השמיעתי בעזרת אימון ממוקד שמטרתו להרגיל את מערכת השמיעה לגירויים שמועברים דרך מכשירי השמיעה וכך לשפר התפקוד השמיעתי והתקשורתי".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן