אמנות ליוותה את מסע האדם לחלל מתחילת דרכו, כחלק מחקר מהות האדם וגבולות הדמיון האנושי. אמנות מסמלת את הפנטזיה של האדם על החלל, על עתיד האנושות בחלל, בתנאים ייחודיים של היעדר כבידה.

משימת 'רקיע', במסגרתה ימריא האסטרונאוט איתן סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית כחבר צוות Ax-1 נועדה לעורר סקרנות ויצירתיות דרך מסע אנושי לחלל. היא מוקדשת להכרת הפוטנציאל הטמון בחקר היקום, העלאת המודעות לחשיבות השמירה על כדור הארץ, תוך העמקת שיתופי פעולה בינלאומיים וקידום תעשיית החלל. המשימה תעשיר את החינוך ותיחשף לתלמידים, מחנכים, חוקרים, אנשי הגות ותרבות ולציבור כולו, באמצעות עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות כחול לבן שיבוצעו בתחנה, דרך העברת תכנים חינוכיים לילדי ישראל מהחלל כמו גם יצירה והצגה של עבודות אמנות ישראלית. העבודות נבחרו בקפידה, רובן כרעיון קונספטואלי. שש יצירות מתוך ה-11 שנבחרו, נתמכות על ידי מפעל הפיס.

"מדובר באמנות קונספטואלית, יותר מאמנות פלסטית, והמטרה היא לייצר התבוננות וחשיבה על המשמעויות האנושיות של פריצת האדם את הגבולות ואת מסעו לחלל. מנגד, משלוח דברים לחלל זה עניין מאד יקר וחייב הגדרת הפרויקט בצורה ברורה וקשיחה מול האמנים. בהמשך, מה שייווצר עם העבודות בחלל, יחזור מתחנת החלל ויוצג כתערוכה בארץ", מסביר אודי אדלמן, מנהל ואוצר ראשי של המרכז לאמנות דיגיטלית – חולון, שאוצר גם את הפרויקט האמנותי של משימת רקיע.

אדלמן מספר שהזמין את האמנים לחשוב על החוויה האנושית של אדם בחלל, באמצעות היעדר הכבידה, מימדי היקום העצום שם בחוץ והכל בהקשר אמנותי ומבלי לדעת למה לצפות. "בכל עבודה שמאתגרת את הסביבה יש אי ידיעה על התוצאה בסופו של התהליך, לא כל שכן בעבודות העוסקות במימד שונה, של חוסר כבידה", הוא אומר.

בין המדיום לחלל

אדלמן גיבש עבודות במדיומים שונים – בחומר, בסאונד, באמנות מושגית ובפרפורמנס. "זו תהיה הזדמנות לחשוף מדיומים שונים של אמנות לציבור שאולי לא מכיר אותם עדיין", מספרת הדס גור אריה, רכזת הפרויקט האמנותי של משימת 'רקיע'  ובוגרת תואר שני באמנות מהאוניברסיטה העברית.

"העבודות שמשתתפות בפרויקט נאלצו מצד אחד להתחשב בתנאי שילוח מחמירים ומצד שני נהנות מהתנאים הפיזיקליים שקיימים רק בתחנת החלל" מסבירה גור אריה ומוסיפה, שכל תהליך העבודה הוא פרויקט מתגלגל והחשיבה היצירתית לא עוצרת לרגע.

"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמוצגות ונוצרות יצירות ישראליות בחלל, היו הרבה מגבלות שדרשו מאיתנו לערוך שינויים כל הזמן ועדיין, עד סיום המשימה והצפייה בתיעוד, לא נדע מהי התוצאה הסופית", אומרת גור אריה, "ההישג האמיתי יהיה הדהוד החוויה זמן רב אחרי המשימה והתקווה הכי גדולה שלי היא שהפרויקט האמנותי של משימת רקיע תהווה השראה עבור אמנים נוספים ופרויקטים דומים".

אהד פישוף - כלום בחלל

אחת העבודות הקונספטואליות שיטוסו עם סטיבה לחלל היא של היוצר הרב תחומי, אהד פישוף. "העבודה של פישוף הייתה הכי מאתגרת לגופים המאשרים בגלל שהיא נראית כה בזבזנית", אמר עליה אדלמן. מה בזבזני בכלום? 'כלום בחלל' היא עבודת מופע למצלמה. כדי לממש אותה, סטיבה יפסיק כל פעולה וכל עיסוק. הוא יהיה סטטי מול המצלמה ויתבונן אל תוך העדשה שלה.

"יש ציטוט מפורסם ומעט קלישאתי שמיוחס לפסקל בלז: 'כל בעיות האנושות נובעות מחוסר היכולת של האדם לשבת בשקט, לבדו בחדרו'", מסביר פישוף את הצורך להנכיח את הכלום במקום בו כל דקה שווה כל כך הרבה מאמץ וכסף. "זה חלק פחות לגיטימי בחיים העכשוויים, של עשייה, בעידן בו אנחנו הולכים ונקברים תחת שפע ועודפות, וגם מתקדמים אל סופנו בגלל אותו שפע ואותה עודפות, אומר פישוף ומוסיף: "העבודה מתאימה לחלל כי הזמן של האסטרונאוט איתן סטיבה בחלל כה יקר, שהעבודה משמעותית שם מאד".

פישוף מודה שהוא מוקסם מהחלל ומהעבודה בו וזה ניכר בחשיבה שהניעה אותו ליצירה. "כשהתחלתי לעבוד על 'כלום בחלל', התברר לי שהזמן והמרחב בחלל מתורגמים לכסף באופן אבסולוטי והתוצאה תמיד מאד יקרה". גם חוסר הכבידה מסקרן. "העדר הכבידה, לפחות בתאוריה, מאפשר לא לעשות כלום. אני לא יודע איך זה עובד בפועל אבל זה מסקרן ואוכל לשאול את סטיבה", הוא אומר.

פישוף רואה במסע לחלל הזדמנות להסתכל עד הדברים מנקודת מבט חדשה "יש משהו מאד צלול באפשרות הזו, בהתרחקות המוחלטת, כזו שכל האנשים הטרודים מייחלים לה. זה הכי רחוק שאדם יכול להתרחק אליו בשביל לקבל פרספקטיבה. שינוי פרספקטיבה מאפשר יציאה מהיומיומי ומאפשר להשתעשע, להשתנות ומאפשר לאמץ התנהגויות טקסיות חדשות ומודעות. לכן, אני חושב שיש משהו חזק בעבודה ואני מקווה שהיא גם תיצור סיפור טוב ודימוי טוב", הוא אומר.

אופיין הייחודי של העבודות בתחנת החלל מערבות בהן גם את סטיבה. במקרה הזה הוא גם הפרפורמר וגם נושאה של העבודה ופישוף מודע לכך לגמרי: "העבודה נוצרה עבורו ומתוך מחשבה עליו, כמבצע. כמובן שהיא תלויה לחלוטין בהסכמה שלו".

ליאת סגל וד"ר יסמין מרוז - אובייקט בלתי אפשרי

אחת משתי העבודות הפיזיות שישוגרו עם סטיבה תהיה שילוב של יצירת אמנות וניסוי מדעי, שתוצאותיו אינן ידועות מראש. העבודה היא שיתוף פעולה בין האמנית ליאת סגל וד"ר יסמין מרוז, פיזיקאית חוקרת התנהגויות של צמחים בפן הפיזיקלי, מאוניברסיטת ת"א.

משימת רקיע (צילום: ליאת סגל ויסמין מרוז)
הדמייה - אובייקט בלתי אפשרי | צילום: ליאת סגל ויסמין מרוז

השתיים הכירו במעבדה במהלך לימודיהן באוניברסיטת תל אביב. בעוד יסמין המשיכה באקדמיה, לדוקטורט ולפוסט דוקטורט, ליאת עבדה בהייטק, כחוקרת במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ואחר כך עברה לעסוק באמנות. "זה שיתוף פעולה שני שלנו והצגנו כבר יחד בגלריה האוניברסיטאית. אנחנו מדברות את אותה שפה", הן מספרות על העבודה יחד.

העבודה 'אובייקט בלתי אפשרי', היא פסל, הבנוי כשלד תלת מימדי של צינורות ומוטות, שישלח לתחנה ואליו יוזרמו שם מים. בהעדר כבידה, המים ייצרו סביב השלד מעטפת נוזלית שתשתנה ככל שיוזרמו עוד נוזלים.

"רצינו לייצר משהו מנוגד לנראות של תחנת החלל, שבאופן טבעי היא מאד טכנית ופחות אסתטית", אומרת סגל ואכן נראותו של הפסל העשוי מפליז מוזהב ומונח על פודיום יוצר ניגודיות ומעלה שאלות על אסתטיקה בחלל.

סגל ומרוז מודות שעבודה כזו, עם אובייקט כזה, לא יכולים להתקיים על כדור הארץ. "לא נוכל לראות העבודה בתחנת בזמן אמת, נאלץ לחכות לסיום המשימה ולחזרתו של הפסל עם התיעוד ולגלות איך זה נראה", הן אומרות.

ליאת (צילום: ויויאן ווילד)
צילום: ויויאן ווילד

להעביר עבודה פיזית זה באמת עניין לא פשוט מפני שהעבודה אינה רק הפסל עצמו אלא גם האופרציה של העברתו, הגודל, המשקל וגם התפעול של סטיבה. "הייתה מגבלת משקל של 250 גר' ומגבלת נפח וגודל מדויקת ומאד קשיחה", אומרת יסמין ומספרת שאפילו הזרמת המים לא תהיה פשוטה שכן המים יגיעו לפסל בשקית, כמו אלה שמשמשות לשתיית אסטרונאוטים וסטיבה יתפעל את הזרמת המים.

מלבד העבודות של פישוף, סגל ומרוז, משתתפות בפרויקט האמנתי של משימת רקיע עבודת אודיו של 'תנועה ציבורית', בהובלת דנה יהלומי אשר תתבסס על דיאלוגים שיתנהלו עם איתן בזמן השהות בתחנה, עבודת וידאו שיצרו האלה אבו פריח, רום אל קאדי, נסרה אזברגה, עולה אלקרינאוי, יוסרא אבו כף, קולקטיב אמניות, בוגרות בית הספר לאמנות של המכללה האקדמית ספיר, אשר עוסקת בכוח משיכה ופריצת גבולות, פסל גלי רדיו של נמרוד אסטרחן וינאי טויסטר, שישדרו גלי רדיו מכדור הארץ לתחנה ומשם לחלל, עבודת סאונד של מעין צדקה שתורכב מקטעים שיתועדו בתחנה, טבעת לתנאי מיקרו כבידה שעוצבה על ידי שחר פרדי כסלו, ציורים של יזהר כהן אשר יתבססו על התכתבות עם איתן בזמן המשימה, עבודה במציאות רבודה של יעל פרנק אשר תבחן את ההתנהלות האנושית בתחנת החלל ומופע לייב של עופרי כנעני שיבוסס על התכתבות עם איתן סטיבה וישודר במהלך המשימה. 6 מתוך כלל היצירות שלוקחות חלק בפרויקט נתמכות על ידי מועצת מפעל הפיס.

המפגשים המקדימים של איתן עם האמנים, מולידים שינויים בעבודה, שימשכו כנראה עד השיגור ואולי אף מעבר לו, אל החלל עצמו.

 

יסמין (צילום: נעמי מרוז)
צילום: נעמי מרוז

 

לכל הסרטונים מוזמנים להיכנס ללינק ליוטיוב של משימת 'רקיע' לחצו כאן >

 

היכנסו עכשיו למגזין המלא של Xtra רקיע