בקרוב ימריא האסטרונאוט איתן סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית כחבר צוות Ax-1 ובמסגרת משימת 'רקיע'. השיגור מגיע אחרי חודשים ארוכים בהם עבר איתן אימונים אינטנסיביים לקראת הטיסה והשהייה בתחנת החלל הבינלאומית, במהלכה יבצע עשרות הדגמות טכנולוגיות, ניסויים מדעיים ופעילויות חינוכיות ותרבותיות.
מגוון הפעילויות נועדו לעורר סקרנות ויצירתיות דרך מסע אנושי לחלל. באמצעות הפעילויות יוכלו תלמידים, מחנכים, חוקרים, אנשי הגות ותרבות והציבור כולו להכיר את הפוטנציאל הטמון בחקר היקום וללמוד על חשיבות השמירה על כדור הארץ, כל זאת תוך העמקת שיתופי פעולה בינלאומיים וקידום תעשיית החלל הישראלית.
בשל רגישות וחשיבות המשימה, מתאמנת במקביל לאיתן גם ביתו, שיר סטיבה, כאסטרונאוטית גיבוי. תפקיד זה מחייב את שיר לעבור, יחד עם צוות הגיבוי, אימונים מקבילים לאלה של אביה.
"חברת אקסיום מפיקה את המסע הזה ואחראית על התיאומים מול NASA בכל הנוגע לתחנת החלל ומול SpaceX בנוגע לשיגור חללית הדרגון", מסבירה מלודי קורמן, רכזת משימת רקיע, שנמצאת ביוסטון ואחראית על כל האינטגרציה של רבדי הטיסה מול שותפי ההטמעה של הניסויים בתחנה וגם אחראית על לו"ז האימונים הפנימי של רקיע, שכולל את אימוניו של איתן לקראת ביצוע הניסויים המדעיים, התכנית החינוכית והפרויקט האמנותי.
קורמן מספרת, שבנוסף להכשרה העיקרית של NASA ביוסטון, התאמנו האסטרונאוטים גם בקלן שבגרמניה, במודול האירופי של תחנת החלל.
"זו הפעם הראשונה שיוצאת משימה מסחרית, שכל חברי הצוות בה הם אסטרונאוטים פרטיים. כל אחד מהם מגיע ממדינה אחרת: ארה"ב, קנדה וישראל ומפקד אמריקני, אסטרונאוט יוצא נאס"א", אומרת שיר סטיבה, שנקראה לתפקיד אסטרונאוטית הגיבוי. כל אחד מהם עצר את חייו ושיר עצמה הגיעה לתפקיד הגיבוי, ממשרתה כמתמחה ברפואת ילדים בבית החולים שיבא תל השומר, כשנה לאחר לידת ביתה השלישית.
ההכשרה
לקראת הטיסה, NASA מכשירה את האסטרונאוטים לשהות בתחנת החלל. ההכשרה כוללת תפעול של התחנה על אזוריה ומתקניה השונים, השימוש בכל מה שיש לה להציע בנושאי מחקר, מחשבים וטיפול בתקלות.
המבנה בחלק זה של התחנה קטן, דחוס בחללי אחסון מכל כיוון, ויש ללמוד אותו היטב. בנוסף, מתרגלים שם התנהלות בתחנת החלל, את החיים בה והתמודדות עם מצבי חירום, כולל תרגולי ציוד וסימולציות עם כל הצוות. מספר רב של שעות מוקדש ללימודים תיאורטיים על המערכות המאפשרות קיום בחלל, כולל חשמל, מיזוג, אוורור ומחזור. במקביל, קיים מערך שלם שעובד על הלו"ז לאסטרונאוטים, תוך שילוב עשרות הניסויים שמביא איתו כל אסטרונאוט לתחנה.
"יש מקום להכל בעולם החדש של החלל", אומרת קורמן, "בסופו של דבר, עבור עתיד תכניות החלל יזדקקו לאנשים שונים עם הכשרות שונות, ולכן לחשיבה הראשונית שנעשית היום, יש תפקיד בהכשרת האנשים העתידיים שיטוסו לחלל".
איתן סטיבה במודל בגודל אמיתי של הקופולה, במתקן של NASA בבניין 9 בתוך NASA Johnson Space Center. הקופולה הוא האזור בתחנת החלל ממנו ניתן לצפות על כדור הארץ.
"מורכב מאד לצלם משם כי כדור הארץ מאד בהיר ודרושה היכרות טובה עם ציוד הצילום הקיים בתחנה. חלק מהמשימות של איתן הן תצפיות על כדור הארץ, ובין היתר הוא עתיד לצלם את תופעת 'שדוני הברקים'", אומרת מלודי. 'שדוני ברקים' הוא הכינוי למגוון תופעות אופטיות-חשמליות המתרחשות מעל סערות ברקים.
"בניין 9 בנאס"א הוא מקום מיוחד מאוד. זהו אולם עצום המכיל סימולטור בגודל מלא של תחנת החלל. הסימולטור מאפשר לצוותי קרקע ומרכזי הבקרה, יחד עם אסטרונאוטים, לערוך סימולציות מורכבות המדמות את המציאות באופן מיטבי. פרט לסימולטור הגדול, יש בבניין 9 מתקנים רבים המדמים חלקים מסוימים בתחנה, כמו המקפיאים המשמשים להקפאת המבחנות בניסויים, והכל, לטובת לימוד הניואנסים לעבודה בתחנה", מוסיפה שיר. עוד היא מספרת שהאסטרונאוטים עוברים שיעורי צילום בסטילס ובווידאו לקראת התיעוד מהתחנה – של הנופים בקופולה, של הניסויים המבוצעים וכל התוכן שרוצים להעביר מהתחנה לכדור הארץ.
הדמיה של הכניסה למודול האירופי בתחנת החלל הבינלאומית, בעת שיעור על פתיחה וסגירה של פתח המעבר הנקרא 'האץ''. במתקן של NASA בבניין 9 בתוך NASA Johnson Space Center.
"תחנת החלל בנויה ממודולים שמחוברים זה לזה", מסבירה שיר, "יש מודול יפני, מודול אירופאי, כמה מודולים אמריקאים ומודולים רוסיים. במעבר בין המודולים יש דלת מכל צד ותנועת הפתיחה היא בהנפה. הדלת נסגרת רק כפעולה חריגה בעת חרום, למשל כשיש נזילה של אוויר או עשן ונדרשת סגירה של המודולים על ידי הסטה של הדלת".
"ביום יום המעברים פתוחים. השימוש בדלתות הוא רק בעת חרום. באימונים האסטרונאוטים מסגלים תנועות אינטואיטיביות ומיידיות לפעולות שונות. מטרת האימונים לשעת חרום היא כדי שבעת כזו, התפקוד האישי והצוותי יהיה מהיר ויעיל", אומרת קורמן.
איתן בחליפת החלל איתה יטוס לשיגור, באימון במתקן SpaceX, באזור אימוני האסטרונאוטים. המדרגות מדמות את אלה המובילות לחללית הדרגון.
"באימונים ב-SpaceX לומדים תאוריה של השלבים השונים במסע לתחנת החלל: השיגור של החללית, העגינה לתחנת החלל, הניתוק של החללית מהתחנה, הנחיתה עצמה וכמובן על מצבי חירום בכל אחד מהשלבים. בנוסף, שעות רבות של אימונים מועברות בסימולטור של חללית הדראגון, סימלוטור בגודל אמיתי". מסבירה שיר ומוסיפה: "באימונים, האסטרונאוטים מגיעים להיכרות אינטימית עם החללית, על כל בורג וכפתור שבחלל הפנימי שלה. אין צוות "טכני" מסביב שיוכל לסייע בתקלות. צוותי הקרקע מנווטים את החללית במסלולה, נמצאים בקשר מתמיד עם צוות האסטרונאוטים ומלווים אותם בכל תרחיש בדרך".
קורמן מספרת פרט טריוויה מעניין: "מעצב החליפות של SpaceX הוא המעצב ההוליוודי חוזה פרננדז, שעיצב את חליפות גיבורי העל של מארוול והן שונות לחלוטין מהחליפות של האסטרונאוטים שהיו נהוגות עד עתה וברוח האילון מאסקית".
איתן מתנסה ב-VR (VIRTUAL REALITY) ורואה את תחנת החלל מבחוץ וגם את הירח. ההדמיה התקיימה בסוכנות החלל האירופית בקלן, גרמניה.
"בתחנת החלל האירופית יש אפשרות לעשות סיור VR, שמדמה את התחנה. חברת החלל העלתה לתחנה מצלמות 360 מעלות ייחודיות, שצילמו את התחנה מבפנים ומבחוץ. השהייה בתחנה זו חוויה רב חושית שמאד קשה לתאר, ואסטרונאוטים מתארים את הVR כחוויה מהימנה. אבל הVR משמש כרגע רק להדגמה", אומרת שיר. "אימון אסטרונאוטים באמצעות VR הוא פורץ דרך וזה רעיון שבוחנים כעת, כאימון עתידי לאסטרונאוטים", אומרת קורמן.
לכל הסרטונים מוזמנים להיכנס ללינק ליוטיוב של משימת 'רקיע' לחצו כאן >
היכנסו עכשיו למגזין המלא של Xtra רקיע