דרכו של האדם לחלל הציתה מאז ומעולם את סקרנותם ודמיונם של בני האדם, שנותרו על כדור הארץ. המעטים שטסו לשמים ומעבר להם, הפכו לשליחים של כולנו בעולמות מסתוריים. בשנים האחרונות, ככל שהופך המסע לחלל למתועד ותכוף יותר, התקצר המרחק בין כדור הארץ לחלל והתרחב חקר האדם בו ואחת הדוגמאות הטובות לכך היא תכנית "רמון ספייסלאב".
"רמון ספייסלאב" היא התוכנית החינוכית המובילה בישראל בתחום החלל, ואפשרת לתלמידי תיכון בכל בתי הספר בישראל לשלוח ניסויים מדעיים לתחנת החלל הבינלאומית. טיסתו של איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי, יצרה הזדמנות יוצאת דופן - לשלוח גם את אותם ניסויים של תלמידי ישראל לבדיקה של אסטרונאוט ישראלי, בעברית ובתחנת החלל עצמה, תוך תיעוד של תוצאותיהם בעברית.
הניסוי של "רמון ספייסלאב" נערך במסגרת משימת רקיע, בהובלת קרן רמון ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. הניסויים של "ספייסלאב" הם כמה מתוך עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות, כולם כחול לבן, שיבצע סטיבה במסגרת משימת 'רקיע' ובתחנת החלל הבינלאומית. הניסויים שייבצע יחסכו שנות מחקר רבות לחוקרים ומהנדסים מחברות מחקר ופיתוח, אוניברסיטאות ובתי חולים בישראל.
המשימה נועדה לעורר סקרנות ויצירתיות דרך מסע אנושי לחלל ומוקדשת להכרת הפוטנציאל הטמון בחקר היקום, העלאת המודעות לחשיבות השמירה על כדור הארץ, תוך העמקת שיתופי פעולה בינלאומיים וקידום תעשיית החלל.
פרויקט ארוך טווח
ספייסלאב היא השליחות החינוכית של קרן רמון והיא מתקיימת זו השנה השביעית. "זו תכנית דו שנתית לחטיבות ביניים, שגולת הכותרת שלה היא תחרות על ניסויים שנשלחים לחלל", מסבירה דניאל אוריין, מנהלת ספייסלאב. "בכל שנה נשלחים 3 ניסויים שעושים תלמידים שמשתתפים בתחרות, שנוצרו ונהגו על ידי תלמידים, בעשרות מעבדות ובליווי סגל אקדמי ומומחים, בנושאים שנוגעים בפיזיקה, ביולוגיה וכימיה וקשורים לחלל".
אוריין מסבירה שהמתודולוגיה של התכנית היא שיטת PBL (למידה מבוססת פרויקט), שמבססת את תהליך הלמידה על התלמיד ולא על המורה. "התלמידים הם אלה שמובילים את התהליכים והדרך היא שלהם", היא אומרת.
ספייסלאב עובדת ב-57 כיתות בכל רחבי הארץ, מצפת בצפון ועד דימונה בדרום ובבתי ספר שונים ועם כל סוגי האוכלוסייה. מדי שנה, זו כבר השנה השביעית, יוצאת 'רמון ספייסלאב' בקול קורא שנתי לכל בתי הספר בארץ.
בתי הספר שמעוניינים להצטרף, עוברים שנת מבוא, בה נבנות המיומנויות וניתנת השראה לתלמידים להגשה והצגה של ניסוי. "חלק ממה שאנחנו מלמדים אותם אלה מיומנויות של המאה ה-21 בכלים של התנהלות בחלל", מסבירה אוריין ומפרטת: "עבודה בקבוצות, התמודדות עם כישלונות, פתרון בעיות, שיתוף פעולה עם גורמים שונים, חשיבה מחוץ לקופסה, עמידה מול קהל, פרזנטציה, יצירת קשר עם מומחים וכדומה".
שיטה זו -PBL - ייחודית בכך שהיא יכולה להתאים באופן שונה, לאנשים שונים. "אין לתוכנית קשר להצטיינות. היא יכולה להתאים לכל התלמידים בעלי האמביציות והכל תלוי ביכולת שלהם לשאוף הכי רחוק שהם יכולים ורוצים", היא מסבירה את ייחודה של התוכנית, שעובדת לפי כמה מודלים - מודל של נבחרת, אליה מתקבלים כל מי שמעוניינים מספיק ויש להם מוטיבציה או מודל הכיתה האורגנית, זו שבית הספר בוחר ומחליט לשתף אותה.
תכנית העבודה
שנת המבוא של ספייסלאב עוזרת לנבחרות או לכיתות לבנות מיומנויות. בשנה השנייה מתחיל תכנון של תחילת הניסוי. כל כיתה שמשתתפת בספייסלאב, מלווה על ידי מנטור מטעם קרן רמון ומורה מלווה מבית הספר, שאולי יעביר את שיטת ה-PBL להתנהלות בית הספר ומיומנויות התלמידים בהמשך. כמו כן, כל כיתה שנבחרה מלווה על ידי מומחה, שמלווה אותה בתהליך, בדרך כלל אישה או איש אקדמיה בכירים, אליהם פונים התלמידים בעצמם. המומחים מצרפים לתהליך את המעבדה איתם הם עובדים וכך יוצא ניסוי לדרך עם כיתה, מומחה מלווה ומעבדה מקצועית.
"אני חושבת שהעובדה המדהימה היא שאם את תלמידה סקרנית, גם אם את לא מתעניינת במדעים, תוכלי למצוא את עצמך בתהליכי החשיבה של ספייסלאב כי התוכנית מלמדת מיומנויות שכל תלמידה זקוקה להם ותהיה זקוקה להם בהמשך חייה, בין אם זו חשיבה קבוצתית, התמודדות עם מצבים בלתי צפויים, חשיבה יצירתית, התמודדות עם כישלונות ועוד. לא תמיד בתי הספר מגיעים להתמודדות כזו במצבים אמיתיים. ספייסלאב כן", היא אומרת.
לאוריין חשוב לציין שהסיכוי של כל ניסוי להתקבל שווה, "כל הניסויים ניגשים לתחרות אבל בסופו של דבר מי שמחליט הם מומחי מדע וחלל בינלאומיים וישראלים. השנה, היו 36 מומחים מהארץ, רובם דוקטורים ופרופסורים, מומחים בתחומם, שיש להם סטארט-אפים או שהם שותפים בתוכניות חלל וגם אסטרונאוטים ומומחים מ-NASA. השנה, למשל, היה שם אורי אורון, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, לצידו השתתפו גם 4 אסטרונאוטים", היא מסבירה את רמת הרצינות של השופטים, שנותנים ציון לכל ניסוי שהם רואים ונחשפים אליו.
בכל שנה נאספים הציונים לציון כללי ושלושת הניסויים, שמקבלים את הציונים הגבוהים ביותר, נשלחים לתחנת החלל באותה שנה, שם הם מבוצעים על ידי האסטרונאוטים שנמצאים בתחנה, וכשהם חוזרים עם נתוני הניסוי לכדור הארץ, התלמידים והמעבדה המלווה אותם, עושים אנליזה על הנתונים ומוציאים סיכום של מסקנות הניסוי.
"לפני שנתיים נשלח ניסוי מנהריה, שקיבל תוצאות מדהימות ועכשיו בית הספר – תלמידים ומורים – מעוניינים לצאת בניסוי המשך", מספרת אוריין, "היה לנו גם מקרה של בית ספר שיצר לפני הניסוי שת"פ עם חברת תרופות ישראלית ויחד הם הפיקו מתוצאות הניסוי, מידע רלוונטי לגבי תרופות לטיפול בסרטן העור", היא מספרת.
שנת האסטרונאוט הישראלי
השנה היא שנה חגיגית בספייסלאב שכן, את הניסויים שיצאו מהתוכנית לתחנת החלל הבינלאומית ייקח אתו האסטרונאוט הישראלי, איתן סטיבה. סטיבה ימריא לתחנת החלל כחבר צוות Ax-1 ובמסגרת משימת רקיע עם 4 ניסויים של ספייסלאב. במהלך ביצועם סטיבה יצלם את הניסויים, כולל הסבריו בעברית, ויוכל ליצור קשר עם התלמידים ששלחו אותם - מה שלא התאפשר עד כה.
הניסויים שיזכו לצאת לתחנת החלל עוסקים במגוון רחב של נושאים. הניסוי על התכלות של פלסטיק בחלל אשר הגו תלמידי תיכון שמעון בן צבי בגבעתיים בליווי ד"ר פירחי וקסמן יבדוק את השפעת המיקרו-גרביטציה על קצב ההתכלות של פלסטיק באמצעות מדידת השפעת התנאים הפיזיקליים בתחנה על בקטריה ספציפית.
הניסוי של תלמידי ישיבת אמי"ת צפת עוסק בטיהור מים בחלל בעזרת זרעי מורינגה ונחושת ומלווה על ידי ד"ר שי בל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן. מטרת הניסוי היא לבדוק את האפשרות להשתמש באבקת זרעי מורינגה (שסופחת את המזהמים) וחתיכות נחושת (שהורגות את החיידקים) לטיהור המים בחללית. זוהי דרך פשוטה וזולה לטהר מים במקום הדרכים המוצעות כיום. מסקנות הניסוי יוכלו לשפר את טיהור המים בארצות מתפתחות. בנוסף, במידה והתוצאות יהיו מוצלחות, הדבר יוכלו לשמש בסיס לגידול הצמח בתחנת החלל ואולי אפילו במאדים.
הניסוי בתאי ננו רפאים של תלמידי דקל וילנאי (הרב תחומי במעלה אדומים) בודק איך תאים מסוג מסוים ישפיעו על גידול סרטני בחלל. התלמידים, בליוויו של פרופ' מרסל מכלוף מהטכניון הציעו לבדוק נאנו תאי רפאים, אשר מטרתם לסייע בעצירת התפשטות זיהומים, במצבים שונים ובתנאי מיקרו כבידה.
תלמידי תיכון חדש בתל אביב, אותם מלווה פרופ' קובי מורן גלעד מאוניברסיטת בן גוריון יבדקו את השפעת מיקרו כבידה על מיקרוביוטה במערכת העיכול. כך יוכלו להסיק על תפקוד המיקרוביוטה בחלל כנגד אנטיביוטיקה - בניסיון לייעל את השתלות המיקרוביוטה בכדור הארץ וגם בחלל.
"העובדה שיש אסטרונאוט ישראלי שטס לתחנה עם הניסויים, אותו התלמידים ראו ופגשו בזום, זה אלמנט שמקרב את התלמידים לחלומות הכי פנטסטיים שלהם ואולי אפילו מסמן להם, שאם ירצו, גם הם יוכלו לטוס בעתיד לחלל. זה חלום אפשרי. עובדה", אומרת אוריין לסיום.
לכל הסרטונים מוזמנים להיכנס ללינק ליוטיוב של משימת 'רקיע' לחצו כאן >
היכנסו עכשיו למגזין המלא של Xtra רקיע