מדינת ישראל הגישה היום (שישי) התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ה-ICC), ולחוקיות של בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
על פי ההודעה בהצהרה רשמית שפורסמה היום, ישראל נקטה בצעד משמעותי ויזמה שני הליכים משפטיים נפרדים בפני בית הדין. בהליך הראשון, הבהירה ישראל באופן חד-משמעי כי לדעתה בית הדין נעדר כל סמכות ביחס לתיק הנדון. טענה זו מבוססת על עמדתה העקבית של ישראל לגבי סמכותו של בית הדין בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לפי גורמים רשמיים, ישראל תטען כי חוסר הסמכות נובע מכך שמדינת ישראל אינה חברה בבית הדין, והרשות הפלסטינית אינה מדינה. כמו כן, בהסכמי אוסלו הוסכם שלרשות הפלסטינית לא תהיה סמכות לדון אזרחים ישראלים שבצעו פשעים לכאורה בשטחה.
בהליך השני, שהוא לא פחות משמעותי, פירטה ישראל באריכות כיצד הפר התובע, לטענתה, באופן בוטה את חוקת בית הדין ואת עקרון המשלימות. ישראל טוענת כי "התובע לא פעל כנדרש כדי לאפשר לה, לפני קידום פעולותיו, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות אותן הוא מעלה". זוהי נקודה קריטית בטיעון הישראלי, שכן עקרון המשלימות הוא אחד מאבני היסוד של פעילות בית הדין.
ישראל אף תטען להפרה בוטה של התובע הראשי את הסעיף באמנת רומא שקובע שבכל מקרה בו קיים חשד לביצוע עברה ע"י מדינה, התובע חייב קודם כל לעדכן את המדינה הרלוונטית על כוונתו לחקור. כך אמור להתאפשר לאותה מדינה למשוך את החקירה אליה, ולחקור תחת פיקוח של משרד התובע.
משרד החוץ הדגיש בהודעתו כי עמדתה של ישראל אינה יוצאת דופן. לטענת המשרד, מדינות מובילות שונות, לרבות מדינות החברות בבית הדין עצמו, וכן ארגונים ומומחי משפט מרחבי העולם, שותפים לעמדות שהציגה ישראל בנושאים אלו.
בהמשך ההודעה, מתח משרד החוץ ביקורת חריפה על היחס כלפי ישראל. לטענת המשרד, אין עוד דמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת - כפי שמתקיימת במדינת ישראל - שקיבלה יחס מפלה שכזה מהתובע.
למרות הביקורת החריפה, הדגיש משרד החוץ כי ישראל נשארת איתנה במחויבותה לשלטון החוק והצדק. המשרד הצהיר כי ישראל תמשיך להגן על אזרחיה מפני ההתקפות והזוועות המתמשכות של חמאס ושלוחות הטרור האחרות של איראן, תוך הקפדה על פעולה בהתאם לדין הבין-לאומי.
זוהי הפעם הראשונה שמדינת ישראל מתדיינת או טוענת בפומבי בפני ה-ICC, ולא בחשאי או דרך צד שלישי. מהלך זה, שנעשה בניסיון למנוע הוצאת צווי מעצר נגד הבכירים הישראלים, מהווה שינוי משמעותי באסטרטגיה המשפטית של ישראל מול בית הדין. הוא עשוי להוביל לדחייה בהחלטת בית הדין ולהשפיע באופן ניכר על התפתחות ההליכים בעתיד.
גורמים רשמיים בירושלים טוענים שאחרי שבחנו את ההסתייגויות לטובת ישראל שהגישו מדינות אחרות, בראשן ארה"ב, גרמניה וארגנטינה, עדיין יש צורך שבעת הדין ישמע את הטענות ממקור ראשון, מהמדינה שהטענות נוגעות אליה באופן המהותי ביותר.
לפני ארבעה חודשים התובע בבית הדין הפלילי בהאג, כרים ח'אן, ביקש משופטי בית הדין לדון על הוצאת צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון גלנט, וכן ליחיא סינוואר, בגין ביצועי פשעי מלחמה ב-7 באוקטובר ובמלחמה ברצועת עזה.
לבית הדין יש מעמד רב. יותר מ-120 מדינות חברות בו. ארה"ב, כמו ישראל, אינה חברה בבית הדין. אך המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות לציית לו ולעצור גורם שנכנס לשטחן לאחר שהוצא נגדו צו מעצר ולהסגירו.