אין ספק שתשוקות יכולות להפוך את החיים שלנו להרבה יותר מרגשים ומעניינים. כשמדובר באוכל, לעומת זאת, תאווה יכולה לגרום להתמכרות הרסנית שעלולה לפגוע בבריאות ולהשפיע באופן ניכר על המראה.
"ישנם מאכלים מסוימים בעלי פוטנציאל ממכר", טוענת ד"ר אולגה רז, תזונאית קלינית, ראש תחום התזונה הקלינית באוניברסיטת אריאל. "הכוונה היא בעיקר למזונות מתוקים לרבות שוקולד, עוגות, מאפים וגלידות המעלים את רמת הסוכר בדם. מצב זה גורם לעלייה באינסולין, מה שמוביל לעלייה בתיאבון ובדרישה למתוק. תהליך זה למעשה גורם לסוג של התמכרות ולרצון לאכול מהמאכלים האלה עוד ועוד".
ד"ר רז מסבירה שההשפעה של מזון על המוח דומה מאוד להשפעה של סמים, אך המנגנון שונה – "דופמין למשל, הוא חומר המופרש כשאנחנו מבצעים פעולה מהנה כגון אכילת עוגה. הנאה זו גורמת לנו לרצות עוד ועוד מה'חומר' הממכר. גם הסרוטונין ("הורמון האושר"), שרמתו הגבוהה מעניקה הרגשה של רוגע וסיפוק, עולה בדיוק לאחר אכילת מזון מתוק ופחמימתי, מה שמשפיע גם כן בנושא". בשנים האחרונות, נראה שההתמכרות למזון הפכה ממש למגפה: לפחות חצי מהישראלים סובלים מהשמנת יתר, ומספר האנשים שמבצעים ניתוחים בריאטריים ("קיצור קיבה") עולה בהדרגה.
ניצני ההתמכרות
ככל שנוברים בתופעה, עולה השאלה מדוע דווקא בימינו אנו עדים לעלייה בתופעת ההתמכרות למזון. "ראשית, אנחנו חיים בעידן של שפע", מסבירה ד"ר רז, "המזון נעשה נגיש, זמין, זול והמגוון גדול". סיבה נוספת שמציינת ד"ר רז, היא אורח החיים "היושבני", התורם רבות למצב העגום הזה – בעידן המסכים, אנחנו רגילים לזוז פחות, ומבלים שעות רבות בישיבה. גם חלק גדול מהילדים זונח אט אט את פעילויות המשחק מחוץ לבית ומעדיף לבהות במסכים או לשחק אחד עם השני באמצעותם. עוד סיבה שמעלה רז היא העובדה שרובנו עובדים שעות רבות, ואוכלים בשעות מאוחרות מכל הבא ליד, תוך כדי צפייה בטלוויזיה שגורמת להסחת הדעת. הרגל זה גורם לנו לאכול עוד ועוד גם כשאנחנו כבר לא רעבים. "בסופו של דבר, כל אלה גורמים למעין התמכרות למזון, מה שכאמור מתבטא במשקל ובבריאות שלנו", מסכמת רז.
על הקשר בין וויסות רגשות לאכול
ד"ר עינת צוברי, עו"ס, מנהלת מרפאה לטיפול בהפרעות אכילה, ובמרכז לבריאות נפש שלוותה בשירותי בריאות כללית במחוז שרון שומרון, טוענת שאכילה ללא קשר לרעב ולשובע נובעת הן מסיבות סביבתיות נלמדות והן בשל קשיים בוויסות. היא מציינת, שההתמכרות לאוכל עשויה להתחיל כבר בשלבים מאוד מוקדמים: "מראשית החיים, הורים מסייעים לילדיהם לווסת את הדחפים והרגשות שלהם. תינוקות נולדים עם טמפרמנט שונה ועם יכולת שונה לווסת את עצמם. האכילה, ממלאת תפקיד משמעותי ביחסים בינינו לבין ילדנו, והיא למעשה מהווה את ההנתינה הראשונה והבסיסית. התינוק היונק נזקק לאכילה למטרות פיזיות (כשהוא רעב) אך בו בזמן היא יוצרת קשר רגשי בינו לבין ההורה, באמצעות החיבוק והמגע המלווים את פעולת ההאכלה".
"חלק מהצורך העז שלנו לזכות במזון 'כאן ועכשיו' נובע מהרגלים שרכשנו עוד בתקופת הינקות", מוסיפה ד"ר צוברי, "אם ניקח לדוגמה מצב שבו תינוק בוכה, הדרך המיידית של האם להרגיע אותו היא באמצעות האכלה. כך למעשה, הרך הנולד לומד שכדי להירגע הוא זקוק למזון. גם בשלב מאוחר יותר, אנו נוטים לייחס לאוכל משמעויות של פרס על התנהגות טובה, או כנחמה כאשר אנו נופלים ומקבלים מכה וכדומה. גם במקרה הזה הילד למעשה לומד לקשר בין מזון לבין פיצוי, מה שעלול לשמש לרעתו כאשר יבסס לעצמו הרגלים כאלה בהמשך חייו הבוגרים". ד"ר צוברי מסבירה כי מבוגרים שמתארים חוסר שליטה בהקשר של אכילה, לרוב ידווחו שבכל עת שבה הם חשים ברגש עז הם יפנו למזון. כך כאשר הם חשים רגשות שליליים כמו עצב, כעס או תסכול, וגם להפך – כשמתעוררים בהם רגשות חיוביים כמו שמחה, אותה הם מתקשים להכיל. בסופו של דבר, המזון הופך ל"כדור הרגעה"/"משכך כאבים".
איך נמנעים מההתמכרות ומה לעשות אם היא כבר חלק מדפוס חיינו?
מפתיע ככל שזה ישמע, הכלל המשמעותי ביותר בשמירה על משקל ובעמידה בפני פיתויים הוא פשוט לא להיות רעבים, וזוהי ככל הנראה העצה הטובה ביותר לדברי ד"ר רז: "כשיש לכם חשק למתוק, בררו עם עצמכם האם אכלתם מספיק היום. כמובן שכדאי להעדיף מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה כמו דגנים מלאים, ירקות ופירות המסייעים לתחושת שובע, וכן לאכול בכל 3 שעות כדי 'להשביע' את המוח. במצב של רעב חזק למעשה קשה לשלוט בבחירות הקולינריות, והמתוק הוא בד"כ הראשון שמספק את התשובה. סנדוויץ' עם אבוקדו/ טונה/חומוס/טחינה בתוספת ירקות, מנת פסטה, סלט עם ביצה וטונה – כל אלה יכולים לשמש כארוחה משביעה. בסופה, כמובן שאפשר לשתות כוס קפה או משקה דיאט".
המצב נהיה מורכב יותר כאשר הגוף שלנו נמצא במצב של התמכרות. "כשמדובר באנשים שכבר "מכורים" למזון, החשוב ביותר הוא קודם כל להכיר בכך", אומרת ד"ר צוברי, "בפועל, רבים מאתנו נמצאים במצב של תלות לא בריאה באוכל והם כלל אינם מודעים לכך. רק לאחר שמביטים לבעיה בעיניים ניתן לפנות לטיפול".
ד"ר צוברי מדגישה שהטיפול החשוב ביותר הוא בעצם מניעה באמצעות יצירת סדר יום שכולל ארוחות משפחתיות משותפות כבר מגיל צעיר. כמו כן, טיפול דיאלקטי (DBT) התנהגותי המאפשר לרכוש מיומנות של וויסות רגשי, עמידות במצבי מצוקה ופתרון בעיות, ויכול לסייע בשיפור היכולת לשאת את הרגשות שמתעוררים מבלי לפנות לאוכל".
גם לכיף יש גבול
מרגישים שאתם או מישהו שאתם אוהבים פיתחתם הרגלי אכילה שעשויים להיות מזיקים? אם התשובה היא כן, ואם אתם מרגישים שיש לכם תסמיני איבוד שליטה בתחום הזה או בתחומים נוספים, כדאי לפנות לעזרה.במתחם "משחקים באחריות" של מפעל הפיס תוכלו למצוא מגוון כלים ועצות שיעזרו לכם להבין האם אתם או מישהו קרוב אליכם מתמודד עם התמכרות. במתחם תמצאו גם מספרי טלפון שיעזרו לכם (ולקרובים אליכם) לעצור ולטפל בבעיה לפני שהיא מחמירה.