"מעבר בין דורות בעסק משפחתי זה תהליך שלוקח זמן ולא תמיד הוא פשוט"

מירה צבילינגר בעלת 'סטודיו מירה צבילינגר', מתגוררת בתל אביב  

מאוד שמחתי שבתי החליטה ללמוד עיצוב אופנה. לא יכולתי לחשוב על משהו יותר מרגש ומשמח. בתי מוכשרת בהמון תחומים וחשבתי שהיא תרצה ללמוד משפטים, מנהל עסקים וגם ביו טכנולוגיה היה בזמנו על הפרק. בסוף הקיץ היא החליטה שהיא רוצה ללמוד בשנקר. היא הגישה תיק עבודות והתקבלה. מבחינתי זו הייתה הפתעה ענקית וגם שמחה גדולה.

זמן פנוי הוא מצרך יקר ונדיר מבחינתי. אני עוסקת בעבודה שהיא סביב השעון. בין קולקציות כל הזמן הראש עובד. כשיש זמן פנוי אני מבלה אותו בחוג המשפחה, בנסיעות ובספורט.

אני מאוד רוצה לשוב ולבקר ביפן ממנה שבתי לא מזמן אבל אני רוצה לבקר בה שוב בחודש אפריל ולראות את הפריחה המשגעת שם בתקופה זו של השנה.

מבחינת תכניות לעתיד השמיים הם הגבול. אנחנו מוכרות במדינות רבות וחשובות בעולם כגון: אוסטרליה, ארה"ב, יפן, הונג קונג ורוסיה והתוכנית היא לעבות את המכירות בכל נקודה בעולם ולהתפתח הלאה ביצירתיות, בפרפקציוניזם ובשאיפה למצוינות שלנו.

ליהי צבילינגר, מעצבת אופנה ומנהלת את 'סטודיו מירה צבילינגר', בת 31, מתגוררת בתל אביב

מאימי קיבלתי ולמדתי את השאיפה לשלמות ולמצוינות – בקיצור פרפקציוניזם. כמו כן אנחנו מוכרחות להיות מולטי-טאסקינג כי אנחנו עובדות באופן מאוד אינטנסיבי, והעשייה היא מסביב לשעון.

מאז שהייתי ילדה קטנה הייתי הפרטנרית של אמא לנסיעות עבודה בבירות האופנה בעולם ובאירועים נוצצים. תמיד אהבתי בגדים ואופנה אבל בתיכון הייתי מאוד ריאלית, ולכן חשבתי שגם בלימודים הגבוהים אמשיך בכיוון הזה. ברגע האחרון, כמעט, החלטתי ללמוד בשנקר. שעה שאני מאוד התלהבתי ממחלקת הטקסטיל , אחותי היא זאת שהפצירה בי לנסות ולהתקבל ללימודי עיצוב אופנה.

העסק שלנו הוא עסק של נשים שזה דבר מאוד כייפי. זה עסק שהתחושה של העובדים בו היא שזאת משפחה. אנחנו מאוד אוהבות לפנק את העובדים, לחגוג ימי הולדת. אנחנו חיות את העסק גם בעבודה וגם בבית. מבחינתי זאת פריבילגיה לעבוד עם אמא ולראות אותה הרבה. כך גם התפתח לנו הווי משלנו. אני לומדת ממנה המון והיא נותנת לי יד חופשית ואפשרות לעשות הכל. זמן פנוי אין לנו הרבה אבל כשיש, אנחנו אוהבות לשבת במסעדה טובה וליהנות בחיק המשפחה. החופשה המשפחתית הכי כייפית שלנו היא חופשה סקי ובקיץ הקרוב נבלה באגם קומו באיטליה כל המשפחה.

אני מאחלת לאימי שתמשיך ליהנות ולהיות גאה במפעל חייה. שנמשיך ליצור בהרמוניה. שתחייה עד מאה כעשרים, בבריאות איתנה. גם אני הייתי שמחה שדור העתיד שלי ימשיך את העסק. 

אתי לוצאטו- כימאית, עורכת פטנטים בעלת משרד של קנין רוחני, בת 57 מתגוררת בעומר

העסק המשפחתי שלנו קיים כבר 146 שנים ומקורו במילאנו, איטליה. אין ספק שבארון שלנו יש הרבה היסטוריה וערכים שמחלחלים במהלך חמשת הדורות שהעסק קיים. ערך ראשון מבחינתי הוא גישה מקצועית לגמרי – שמתחילה בהון אנושי איכותי -  לרוב אנשים בעלי תואר שלישי. אנחנו מעסיקים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שעוברים לאחר לימודיהם הכשרה של מספר שנים במשרדנו. כיוון שהלקוחות שלנו הם חברות ענק בינלאומיות, גופים ישראלים וגם יזמים פרטיים - הרי שלכל המטרייה שאנחנו מספקים צריך הרבה כלים משפטיים ברמה הגבוהה ביותר, גם בתחום הפטנטים וגם בתחום עריכת הדין.

מתוך ארבעת ילדי, שתי בנותיי כבר עובדות בעסק ואני מאוד מקווה שבעתיד שני ילדיי האחרים ימצאו את מקומם בארגון, מכיוון שאני מאמינה שזאת פלטפורמה מצוינת הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.

חלק גדול מזמני אני מקדישה לפעילות ציבורית והתנדבותית בנגב. את זמני הפנוי אני מבלה בקריאה ובפעילות גופנית. אנחנו אמנם מטיילים הרבה, אבל ישנם יעדים שעדיין לא הספקתי לבקר בהם - הייתי שמחה למשל להגיע לארגנטינה וגם להכיר לעומק את סין.

מבחינה עסקית החזון שלנו הוא לפתח ולהרחיב את הפלטפורמה של כל נושא מסחור הטכנולוגיות. אני רוצה להמשיך ולעמוד ביעדים הלא טריוויאליים שהצבתי לעצמי, ברמה המקצועית וברמה האישית, ובמקביל אני רוצה להמשיך את עבודתי ההתנדבותית ולראות את הנגב פורח.

מיכל לוצאטו, עו"ד, בת 30 מתגוררת בתל אביב

התובנה הכי חשובה שקיבלתי מאימי היא שאפשר לעשות הכל אם רק רוצים. אמא שלי היא סופר וומן, היא אם לארבעה ילדים, אישה לבעלה, מנהלת עם אבי את העסק ותמיד נמצאת בעשייה, גם בעבודה וגם בהתנדבות. היא לא מוותרת לעצמה ומצליחה לשלב בין הכל. ועדיין המשפחה היא תמיד הדבר החשוב ביותר.

אנחנו דור חמישי בעסק המשפחתי שזה דבר מיוחד כשלעצמו. מבחינתי, זה דווקא לא היה ברור מאליו שאכנס לעסק. לאחר סיום השירות הצבאי התחלתי לימודי קולנוע ומדיה דיגיטלית בארה"ב, אך אחרי זמן קצר הבנתי שמדובר יותר בתחביב מאשר במקצוע עבורי. היה לי כיוון אחר אבל בסופו של דבר הגעתי לעסק המשפחתי באופן טבעי. מה שמאפיין את העסק שלנו זה שאנחנו יודעים ואוהבים לעבוד קשה. למדנו מההורים מהו מוסר עבודה גבוה.

אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי ואנחנו אוהבות לעשות הרבה דברים יחד, במיוחד לטייל, למרות שיש לנו העדפות שונות. אני צלמת שאוהבת מקומות אקזוטיים עם הרבה טבע, ואמא שלי אוהבת יותר ערים ואקשן.

לחופשות המשפחתיות אנחנו נוהגים לנסוע עם עוד משפחה של חברים. אנחנו משלבים בין הרצונות השונים וביקרנו במקומות שונים כמו הודו, יפן, ספרד, איטליה ויוון.

לאמא שלי אני מאחלת קודם כל בריאות- פיזית ונפשית, זה הבסיס להכל. שתמשיך לאהוב את מה שהיא עושה- את כל מה שהיא עושה. בנוסף אני מאחלת לה שלא תעבוד כל כך קשה, ושתדע גם לעצור ולנוח לפעמים. איחול נוסף הוא שיהיו לה הרבה נכדים, כי אני יודעת שזה הדבר שהיא הכי רוצה. 

צילום: רפי דלויה לאון אדרי , מנכ"ל סינמה סיטי וסרטי יונייטד קינג בן 67 מתגורר בתל אביב 

את העסק בנינו  על ערכים של התמדה, תעוזה ומשפחה. 

מבחינתי אין דבר העומד בפני הרצון וזאת לא קלישאה, אלא דרך חיים. כל מה שאדם צריך לעשות זה לחלום, לרצות, לשאוף, להתעקש, לא לוותר, ולא לחשוש ממכשולים, אלא ללמוד מהם, ולהתחזק מהלמידה ומהמאמץ.  

 אני מאוד שמח, שלירון, בתי מרובת הכישרונות, בחרה להשתלב בעסק ואני גאה בעשייה שלה ובהתפתחות המקצועית שלה. הילדים שלי הם חלק בלתי נפרד מהעסק שלנו. עוד בילדותם דאגנו לשלבם בעבודה בכל החופשות, והם מכירים את העסק על כל רבדיו. ילדיי היו סדרנים בקולנוע, מקריני סרטים, מנקי אולמות קולנוע ומוכרנים בדוכנים השתייה והאוכל. כשבגרו עברו לעבודה המשרדית והתפתחו למשרות ניהול בכירות.    

את זמני הפנוי אני נהנה להעביר בבישול לבני משפחתי ולחברים קרובים. בימי שישי אני מבלה עם הנכדים, אנחנו עושים קניות ביחד ואני מלמד אותם לבשל. ההנאה הכי גדולה שלי היא לבלות במחיצת הנכדים, אשתי וילדיי וכמובן לצפות בסרטי קולנוע שהם חלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו. אני עדין חולם להגיע ליפן ולסין - אלו הן שתי מעצמות שמסקרנות אותי מאוד.

ליבי נמצא בקולנוע, לכן אני חולם להמשיך ולפתח את הקולנוע הישראלי, ולזכות להביא את האוסקר לישראל.כמו כן הייתי רוצה לפתוח בתי מלון, בארץ ובעולם, בהשראת עולם הקולנוע CINEMA HOTEL 

לירון אדרי, מנהלת הפצה סרטי יונייטד קינג, בת 35 מתגוררת בקיסריה

התובנה הכי חשובה שקיבלתי מאבי היא  להיות אדם סקרן, לחלום ולהילחם על הגשמת החלומות שלי.

אבא שלי תמיד אמר לי שבעולם אין גבולות ושלחלומות אין גבולות. הכל בר השגה. אם את רוצה משהו קומי ותעשי, כי בחיים אין מתנות חינם. כילדה היה קשה לי להבין למה הוא מתכוון שהוא היה אומר לנו לטרוף את העולם, אבל עם השנים למדתי למה הוא התכוון. הוא לימד אותי שהכוח טמון בקושי ועם כל מכשול שאני עוברת אני הופכת לחזקה יותר. אני חושבת שבכולנו יש את הרצון הזה לטרוף את העולם - ללמוד, לטייל, להכיר ולחלום בגדול.  מה שמאפיין את העסק המשפחתי שלנו היא העובדה שהעסק שלנו הוא משפחה,  ואני לא מתכוונת לכך שרובנו עובדים בעסק.

גם העובדים שלנו הם חלק מהמשפחה שלנו, וזו הגישה שלפיה אנחנו מתנהלים. היחס הוא מאוד שונה שאתה עובד בשביל משהו שאתה מרגיש ואתה יודע שהוא חלק בלתי נפרד ממך. זה מה שאנחנו מאמינים ומשדרים וזה גם מוכיח את עצמו .אני חושבת שהגישה הזו שהנחילו אבא שלי, והדוד שלי משה, בעסק היא הגישה הכי נכונה. משפחה אצלנו זה ערך עליון. מאחר שרובנו עובדים ביחד בעסק אז אנחנו מקפידים מאוד לכבד את הגבולות של כל אחד ולתת לכל אחד את החופש שלו. מילדות הוריי הקפידו מאוד על ארוחות משפחתיות ביום שישי והנוכחות בהן הייתה חובה. בתור ילדה כמובן שהעדפתי ללכת לפגישות כיתה אבל היום אני מבינה שהארוחות האלו הן הדבר החשוב ביותר ואני מחכה להן מדי שבוע. כיום, אנחנו הילדים מקפידים על המפגשים האלו אפילו יותר מההורים . אנחנו מאוד נהנים להיות יחד כמשפחה וכמובן מצרפים אלינו חברים .מאחר ומרבית בני המשפחה עובדים יחד בעסק ומתראים על בסיס יומי, בארוחות המשפחתיות יש איסור מוחלט לדבר על עבודה. 

אנחנו משתדלים  להקפיד אחת לשנה לצאת לחופשה משפחתית מורחבת שכוללת ים, מנוחה, והרבה אוכל טוב. האיסור על לדבר על עבודה תקף כמובן גם פה, לפחות ממש משתדלים. 

אני מאחלת לאבי  קודם כל בריאות. בנוסף אני מאחלת לו לקבל ולו מאית ממה שהוא נותן ודואג לנו כל יום כל הזמן. אני מאחלת לו  שיוכל להמשיך להגשים את כל החלומות שלו,  ויש לו עוד הרבה מהם . שייקח קצת יותר זמן לעצמו לנוח למרות שקשה לי להאמין שהוא מכיר את המונח מנוחה.  וכמובן הדבר החשוב לו מכל  - זמן איכות עם המשפחה ובעיקר עם  הנכדים שלו שהאהבה שלו אליהם ושל הנכדים אליו היא מה שנותן לו את הכח לקום כל יום ולעבוד קשה.

אלי בן זקן, מייסד יקב 'קסטל', בן 70, מתגורר בישוב רמת רזיאל

"הערך המרכזי והראשון שלאורו הקמתי את העסק הוא מצויינות. מלכתחילה, רציתי לעשות את היין הכי טוב שאפשר ללא פשרות."

בניתי את העסק כעסק משפחתי אבל לא חשבתי שנצליח כל כך מהר. המשפחה התכנסה לתוך היקב ולקח זמן עד שגילינו את הכישורים של כל אחד.  מעבר בין דורות בעסק משפחתי זה תהליך שלוקח זמן ולא תמיד הוא פשוט. כמובן שבעסק שמצליח זה יותר פשוט מהרבה בחינות. אני מאוד שמח וגאה על הצלחתנו.

בעסק כמו יקב יש התחדשות בכל שנה. יש בציר חדש. יש עונתיות. התוכניות לעתיד הן להמשיך להתמודד עם האתגרים החדשים ולהמשיך להצליח ולעמוד בציפיות הגבוהות של הלקוחות ובסטנדרטים של מצוינות שהצבנו לעצמנו עם הקמת היקב.

חשבתי שאוכל לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר אבל עדין יש אתגרים. אנחנו בונים יקב חדש ויקח עוד קצת זמן עד שאוכל ליהנות מהתוכנית שלי לבלות הרבה בשייט בים התיכון.

אריאל בן זקן מנכ"ל יקב קסטל, בן 43 מתגורר בהרצליה

התובנה החשובה ביותר שקיבלתי מאבי היא לא להתפשר על איכות. זהו המוטו של אבי לגבי כל תחום בחיים. להעריך איכות ולתת תשומת לב לפרטים.

מה שמאפיין את העסק המשפחתי שלנו בעיני זה איכות, מצויינות, והמקומיות- החיבור לאדמה, לאזור ירושלים. מעבר לכך ישנה העבודה בהרמוניה - לכל אחד מאיתנו יש את הנישה שלו והדברים מאוד ברורים מבחינת חלוקת התפקידים, זה מה שמאפשר את קיום העסק. אנחנו עובדים אחד ליד השני ואחד עם השני.

אנחנו גם לומדים כל הזמן. הלמידה היא לאורך כל הדרך ובמגוון תחומים רלוונטיים כמו: יין, שיווק ופיננסים. תהליך הלמידה מאוד משפר את הארגון ואנחנו משקיעים רבות גם בסדנאות לעובדים כל אחד בתחומו. גם אני וגם אחיי עברנו קורס בניהול עסקים משפחתיים.

אבי ואני מאוד אוהבים את הים וצורת הבילוי המועדפת עלינו היא הפלגה ארוכה בים. גם בחופשות משפחתיות אנחנו מעדיפים חופשה ליד הים למשל ביוון, ובעונת החורף לעשות סקי. משום שמדובר בעסק משפחתי, לא יוצא לנו לבלות חופשות משפחתיות, כי ברגע שכולם נופשים ביחד אז כולנו חסרים בעסק.

אני מאחל לאבי בריאות ותצפית טובה  ובטוחה על דור ההמשך. שיהיה גאה במה שהוא רואה שישמח ויסמוך על מה שאנחנו עושים. 

עתליה שמלצר, נשיאת קבוצת שלמה סיקסט, בת 67 מתגוררת בסביון:

"את העסק הקמנו, בעלי שלמה ז"ל ואני, והוא החל משלושה רכבים מדגם 'סוסיתא' שרכשנו בעזרת הלוואה מהבנק. הערכים עליהם בנינו את העסק הם אמינות ויושר, נאמנות לעובדים וללקוחות, שרות ולהגיד ללקוח תמיד כן.

אני חושבת שעסק משפחתי הוא דבר נפלא. כל בני המשפחה מעורבים בעסק. החל מגיל צעיר הילדים הגיעו בחופשות לעסק, ללמוד אותו ולספוג מוסר עבודה. אחרי האסון שקרה לנו עם מותו המפתיע של שלמה - היה כל כך טבעי שהילדים והחתן שלנו  ימשיכו לנהל את העסק. שלמה היה להם למנטור והם ממשיכים את דרכו.

כיום אין לי הרבה זמן פנוי ואני משתדלת להיות כמה שיותר בעבודה. כיף לי להיות בעבודה ושם אני גם מרגישה הכי קרובה לשלמה כמי שממשיכה את מפעל חייו. העובדים שלנו הם כמו משפחה ובכל יום אני שומעת מהם סיפורים חדשים על שלמה.

התוכניות שלי לעתיד הן לשמור על העסקים והאימפריה ששלמה בנה. כל המשפחה עובדת על זה מאוד קשה ולעיתים אנחנו לא מבינים איך אדם אחד עשה כל כך הרבה. מקווה שנהייה בריאים ונמשיך את דרכו על פי הערכים שהוא דגל בהם. 

אסי שמלצר יו"ר קבוצת שלמה סיקסט בן 45 מתגורר בתל אביב

הוריי חיו בזוגיות נהדרת וניהלו בית ועסק במקביל. עם השנים העסק גדל וגם הילדים- היכולת לנווט בין כל תחומי החיים בהצלחה זאת אמנות. זה לא פשוט בטח שלא היום בעולם תובעני מאוד. את האיזון בין הדברים והיכולת לנהל נכון סדרי עדיפויות ויעדים - זה משהו שספגתי מאימי.

העסק המשפחתי שלנו הוא כמו עוד בן אדם. מבחינתי העסק הוא אנושי הוא כמו אדם מבני המשפחה, צריך לאהוב אותו, לטפח אותו ולדאוג לעתידו.

לאימי אני מאחל שתמשיך להוביל אותנו, ולהיות ראש המשפחה המאחדת. זה לא תמיד פשוט אנחנו שלושה אחים שלכל אחד יש את התא המשפחתי שלו, כולנו עובדים מאוד קשה ובין כולנו אמא היא חוט המקשר שמחבר בין הערכים המשפחתיים הרגש והחום.