יוצאים לפנסיה: האתגרים והשינויים הצפויים בפרישה

כולנו עובדים קשה לאורך שנים רבות, הן על מנת לפרנס את משפחתנו והן על מנת להרגיש חיוניים ומשמעותיים. שנות העבודה מתאפיינות לרוב בהכנסה שהולכת וגדלה בשנים הראשונות, ומתייצבת עם ההתקרבות לגיל הפרישה.

לתקופת הפרישה השלכות ומאפיינים רבים- לפתע אנו נהנים מזמן פנוי בשפע, וניגשים להגשמת שאיפות וחלומות שנאלצו להמתין לשנים בהן יש פנאי רב יותר. מאידך, ההכנסה אליה היינו רגילים משתנה באופן די דרמטי עבור רובנו. בהתבסס על פערי הריבית בין הריבית התחשיבית הנלקחת לחישוב התחזיות (4.26% ברוטו) לבין הריבית חסרת הסיכון בפועל (1.5% ברוטו) והפרשה של 17.5% מהשכר לטובת פנסיה, ההכנסה בגיל הפרישה צפויה לרדת באופן דרמטי בשיעור של 25%-35% (שעור התחלופה). מדובר בשיעור משמעותי, אשר הפנסיונרים הצעירים צריכים להתכונן לקראתו.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית בני 65 ומעלה מונה כמעט 900 אלף איש- 10.6% מהאוכלוסייה בישראל. עד שנת 2035 צפויה אוכלוסייה זו להגיע ל 1.66 מיליון איש, וחלקם באוכלוסיה צפוי להגיע ל- 14.6%. מדובר בשינוי דמוגרפי בעל משמעות רבה.

הפורשים משוק העבודה צפויים להתמודד עם אתגר של הכנסה נמוכה יותר מחד, ומנגד עם סל הוצאות שונה מזה שהורגלו אליו- כך לדוגמה ההוצאה של משק בית המכיל בני זוג בני 65 ומעלה עפ"י הלמ"ס נאמדת ב- 10,700 ₪, לעומת הוצאה חודשית של 14,270 למשק בית צעיר יותר. ההוצאה של משק מבוגר קטנה יותר גם בשל השינוי הרכבו של משק הבית, אולם גם בשל האילוץ שמכתיבה ההכנסה הנמוכה יותר של משק הבית. גם הרכב סל הצריכה משתנה: בעוד שמשק בית צעיר מוציא רק 5.5% על בריאות, משק בית מבוגר יוציא כמעט כפליים- כ 9.2% מהוצאות משק בית מבוגר, באופן צפוי, יהיו על בריאות.

אז כיצד מתמודדים? צריך לזכור שתקופת הפרישה היא תקופה נפלאה עבור הפורשים, אשר יכולים לנצל את זמנם ללמוד, לנפוש, לטייל, לבלות זמן עם המשפחה ולהתנסות בחוויות חדשות. מאידך, המעבר לתקופת הפרישה מחייב היערכות לשינוי הצפוי בשגרה הכלכלית.

העצה הטובה ביותר שניתן לתת היא- להתכונן ולתכנן. בדיוק כמו שמתכננים לוח זמנים, משימות לביצוע או תקציב, כך תכנון הפרישה צריך לקחת בחשבון את השינוי הכלכלי הכרוך ביציאה משוק העבודה על מנת ליהנות מהפרישה מתוך רוגע ובטחון.

ראשית, יש לזכור שאנו רוצים לעשות הכל- גם לטייל, גם לעזור לילדים והנכדים, גם לשמר רמת חיים מסוימת, וגם להשאיר משהו לעת זקנה. ואולם, המציאות היא שאנו בעלי תקציב מוגבל ועלינו לבחור כיצד להתנהל ולכלכל את צעדינו, כל אחד על פי סדר העדיפות הסובייקטיבי שלו- חלקנו יעדיף להחליף רכב על פני חופשה, או לחתן ילד על פני חידוש הדירה. לכן, הצעד הראשון החשוב הוא הגדרת סדרי עדיפויות, כאשר על פיו נבנה תקציב חדש שיתבסס על ההכנסות הצפויות אל מול ההוצאות הצפויות. בהוצאות, אגב,  גם חל שינוי – רוב הפורשים אינם מגדלים ילדים או מחזירים משכנתא, ולכן סל הצריכה שלהם שונה מסל צריכה של משק בית צעיר.

דרך נוספת להתמודד עם אתגר הפרישה הוא ייעוץ מקצועי. הגישה של ייעוץ כולל הלוקח בחשבון את העדפות הלקוח, נכסיו הנזילים והפחות נזילים, את רמת הסיכון והתכניות לעתיד הינה גישה הרווחת יותר ויותר בקרב היועצים.  כפי שאמרנו, לכל אחד סל העדפות שונה, וכן הכנסות והוצאות שונות. חשוב מאד להתאים את הציפיות שלנו ואת רמת החיים וההוצאות לרמת ההכנסות הצפויה, ויפה שעה אחת קודם.

בסיכומו של דבר, ניתן לומר כי ההתמודדות עם אתגרי הפרישה צריכה להיות מתוכננת מראש, עם שיקוף מלא ואמיתי של המציאות, תוך הפנמה של ירידה צפויה ברמת ההכנסות והתאמת ההוצאות אליה. בנוסף, כדאי להיערך עם ייעוץ כולל ומקיף לגבי מכלול הנכסים על מנת שנוכל להמשיך ולחיות את שנות הפרישה עפ"י סדרי העדיפויות שהגדרנו לעצמנו, מתוך רווחה, בריאות ובטחון.