ביום שבת ה-28 בינואר, בשעה שתיים בצהריים, הופיע מול המכולת שעל רחוב נוף ארבל, הרחוב הראשי במושבה מגדל, ילד בן עשר פצוע ומדמם בכל גופו. הוא התמוטט שם, לא רחוק מהסניף של בני עקיבא, ליד קבוצת ילדים שהתגודדה במקום. הילדים החלו לצעוק באימה ועובר אורח הזעיק עזרה. הילד שהתמוטט, נתן עתיה בן ה-10, היה הניצול היחיד מהרצח שאירע דקות ספורות קודם לכן בבית משפחת כרסנטי לא רחוק משם.
באותו יום נורא הלכו נתן עתיה ואחיו נחמן בן ה-11 לבקר את שכניהם - דור כרסנטי וילדיה יוסף, בן שנה ו-8 חודשים ובנימין, בן 8 חודשים. היה זה נדב סלע, הרוצח ובעלה של דור, שהציע לילדי השכנים לבוא לבקר. המשפחה הצעירה התגוררה בביתו הקטן של אביה של דור, איתן כרסנטי, לאחר שבנה עבורם כניסה נפרדת והקים קיר גבס. כשאיתן חזר הביתה, זמן קצר אחרי הרצח, הוא הבחין שהחלון פתוח. הוא ניסה לפתוח את הדלת אך גילה שהיא נעולה. כשהציץ פנימה מהחלון הפתוח נגלתה בפניו הזוועה: בתוך הבית שכבו ארבע גופות - בתו ושני נכדיו הרכים. הגופה הרביעית הייתה של נחמן עתיה, אחיו של נתן שבאותם הרגעים שכב מדמם על הכביש. נתן ניצל כי הוא העמיד פני מת אחרי שסלע דקר אותו, וכשהבין שהרוצח יצא מהבית נמלט דרך החלון.
אחרי שסלע, 28, סיים את מסע הרצח הברוטלי שאותו ביצע עם סכיני המטבח של המשפחה, הוא החליף בגדים ויצא למטע זיתים כ-300 מטר מזירת הרצח, שם ישב תחת אחד העצים. ילדים שראו אותו רץ לשם הצביעו לכיוונו, השוטרים הגיעו והוא נלכד במהרה.
השמועה על הרצח התפשטה ביישוב הקטן. "קיבלנו הודעה בוואטסאפ שנדב מסתובב במגדל ומחסל אנשים עם הסכין שלו", מספר מוטי (שם בדוי), מי שבעבר היה חבר של סלע ולמד איתו בתיכון בקצרין, "פחדנו לצאת החוצה".
עד היום, אחרי שעות ארוכות של חקירה והסתכלות פסיכיאטרית, איש לא הצליח לפענח את המניע לרצח. "רצחתי אותם כי הם עמלק", היה ההסבר היחיד שנתן סלע. אחר כך הוא טען לאי שפיות ונשלח להסתכלות, אך נקבע כי הוא היה מודע למעשיו וכשיר לעמוד למשפט. בהארכת מעצרו שלאחר ההסתכלות נראה סלע מבצע הצגת יחיד בבית המשפט. "אני חתול", אמר, "רוצים שאראה לכם מה חתול עושה?", ונעמד על ארבע. אחר כך החל לחרוז חרוזים כמו "חטאתי באשת איש, מעשן כל יום חשיש".
סלע, חוזר בתשובה שבעקבותיו חזרה בתשובה גם אשתו דור ז"ל, הוריד את הכיפה וגילח את הראש אחרי הרצח, מהלך הפוך מהמקובל. סניגורו ביקש חוות דעת פסיכיאטרית שנייה, אך גם בזאת הוא יצא כשיר לעמוד לדין. לפני כחודשיים הוגש נגדו כתב אישום, ואם יורשע הוא צפוי לקבל ארבעה מאסרי עולם ועוד 20 שנה על ניסיון לרצח.
המושבה הוותיקה - סמוכה לטבריה, ממוקמת למרגלות הר ארבל ומשקיפה על הכינרת - עוצרת נשימה ביופיה. יש בה למעלה מ-1,800 תושבים, ועד לא מזמן ילדים הסתובבו פה חופשי על האופניים והתושבים נהנו מהשקט השמור לעיירות קטנות. היום הילדים ברחוב מפחדים ומספרים שהם מסתובבים בקבוצות. חלקם סובלים מסיוטים.
הגעתי לפה חודשיים וחצי אחרי הרצח וביליתי שלושה ימים עם התושבים, כדי לנסות להבין איך זה שדווקא פה גדל אדם שביצע את הרצח האכזרי ביותר בהיסטוריה של ישראל, כפי שמגדירים השוטרים. ואיך, אם בכלל, תשתחרר מגדל מהטראומה.
רצח מדבק
בכניסה למושבה נמצא הצומת של חיליק - מכולת ופונדק דרכים המגיש שווארמה, פלאפל וחביתות לעוברים ושבים. חיליק הוא בן דוד של איתן כרסנטי, והשניים מתכנסים במקום ביחד עם חברים נוספים לפרלמנט קבוע. כאן דור הייתה קונה סיגריות לפני שקשרה את חייה בחייו של סלע וחזרה בתשובה.
כעת יושבים כאן חיליק, אלון, עובד המקום ותושב קיבוץ גינוסר הסמוך, ואייל, יזם נדל"ן, גם הוא ממשפחת כרסנטי וקרוב רחוק של הנרצחת. "אולי זה מדבק הרציחות האלה", הוא אומר. כשאייל מדבר על רציחות, הוא מתכוון לרצח שאירע בטבריה חודש אחד בלבד אחרי הטרגדיה במגדל. גבר ערף את ראשה של גרושתו והסתובב איתו בעיר בעודו צועק "הרגתי את עמלק". גם חודש לפני הרצח במגדל התרחש פה רצח נורא: על כביש 90 ליד המושבה נמצאה גופתה של תהילה נגר, 31, בת קיבוץ גינוסר, כשעליה סימני אלימות קשים. היא נרצחה על ידי בן זוגה ראיד רושרוש, וגופתה הושחתה באכזריות. "גם המקרה של דנה בנט היה פה", נזכר פתאום אייל. בנט נעלמה ב-2003 וגופתה נמצאה 6 שנים לאחר מכן, קרוב למושבה. היא ועוד שלושה קורבנות נרצחו על ידי תושב הכפר השכן ואדי חמאם. "הם חיפשו פה במגדל, קיבלו מידע שהגופה כאן, ורק שנים אחרי בת הזוג של הרוצח החליטה להתוודות והגופה התגלתה".
וזה לא צירוף מקרים. מדובר בתופעה פסיכולוגית בשם "קלסטר" - התגבשות, מסביר פרופ' גיל זלצמן, מנהל מרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת הכללית ויו"ר המועצה הלאומית למניעת התאבדויות. "התופעה נחקרה מאוד בתחום ההתאבדויות ופחות בתחום הרציחות מכיוון שרצח היא תופעה יותר נדירה, ורצח בתוך המשפחה נדיר אף יותר בישראל. בתופעה הזו הפרופיל של המתאבד או של הרוצח יכול להיות דומה - הרבה פעמים אותו אדם יפנה את התוקפנות שבתוכו כלפי עצמו או כלפי אחרים. הרבה פעמים זה יהיה גם וגם, כמו במקרה של הטייס של חברת התעופה ג'רמן ווינגס שהיה בדיכאון וריסק את המטוס.
"במקרים של התאבדויות נמצאו לא אחת קלסטרים כאלה, ומחקרים שנעשו באנגליה, אירלנד וסקוטלנד מצאו שאירוע התאבדות בכפר מסוים גורם להתפשטות התופעה לכפרים נוספים. זה קורה גם במקרי התאבדות בבתי ספר או יחידות צבאיות. ישנם קלסטרים גאוגרפיים - התאבדות או רצח במקום אחד שגוררים מקרים דומים. במקרה הזה, של האירועים שקרו באזור מגדל, אי אפשר לשלול שמדובר בקלסטר גאוגרפי".
מה יכול לגרום לאדם שעד כה התנהג בצורה לא מעוררת חשד לבצע מעשה מחריד כל כך?
"בדרך כלל זה שילוב של מבנה אישיות, פסיכופתולוגיה, בשילוב עם הפרעה נפשית ואירוע דחק, אירוע שגרם למתח גדול".
"אף אחד לא היה עוצר להגיד לו שלום"
את הרצח של דור וילדיה אף אחד פה לא מסוגל עדיין לעבד, ובטח שלא להבין. "כולנו בהלם. זאת טרגדיה גדולה", אומר אייל, "בטח כי הכרנו את הנרצחת וגם היא קרובת משפחה של רבים כאן. אבל עוד שנה שנתיים נצא מזה. החיים חזקים יותר".
עד כמה הכרתם את נדב סלע?
"אני אישית לא יכלתי לראות אותו, הרבה לפני המקרה. אף פעם לא אהבתי אותו, הוא היה מוזר כזה. פה כולם אומרים שלום לכולם ברחוב, איתו זה לא היה ככה. אף אחד לא היה עוצר להגיד לו שלום".
ההורים של סלע עזבו את מגדל לפני שלוש שנים בגלל המצב הכלכלי. אביו של סלע היה קצין במשטרה שיצא לפנסיה מוקדמת, פתח עסק של אבטחה ונתפס על העלמת מסים וחשבוניות פיקטיביות. "כל זה התגלה עכשיו בעקבות הרצח", מספר אייל, "גם אח שלו מסובך בפלילים. הוא שימש כקוף של ארגון הפשע הבדואי מטובא-זנגריה. אבל לא בגלל זה הוא רצח, לא בגלל הרקע המשפחתי הזה".
אז בגלל מה?
"לא היו סימנים מוקדמים. כלום. איתן אמר שבאותו הבוקר בדרך לבית הכנסת הרוצח אמר לו בוקר טוב. הוא לא שמע אותו ואת דור רבים ולא היה שום דבר חריג. חודשיים לפני הרצח הוא עבר תאונה פה במגדל, דהר במהירות של 160 קמ"ש ויצא מזה שלם. אז היו סימנים שמשהו השתבש אצלו, אבל זה לא היה דרסטי".
מה חיבר בינו לבין דור מלכתחילה?
"מי יודע? בעניינים כאלה אין הגיון. אמרתי פעם לאיתן 'איך נתת לה להתחתן איתו?' הוא ענה שזה מה שהיא רצתה. ההורים שלה לא רצו שהם יתחתנו כי הוא היה דתי קיצוני, ואצלנו במשפחה מאמינים אבל לא שומרים שבת וכו".
הדעות לגבי טיבו של סלע חלוקות. חלק מהאנשים במגדל מספרים שעוד כילד סלע היה אלים ומרושע, אחרים אומרים כי כולם ידעו שהוא מתעלל בבעלי חיים ורוצח חתולים, אבל לא דיווחו. תושב נוסף מספר כי לא ידע על אופי אלים של סלע, אך הוא תמיד יצר רושם של טיפוס משונה. אבל יש גם קולות אחרים: "הוא בחור רגיל לחלוטין", אומר שלומי, חבר של סלע העובד במכולת שמולה התמוטט נתן עתיה. "למדנו יחד בקצרין, הוא אפילו אובחן כילד מחונן במבחנים שעשו לנו. כשחזר בתשובה התרחקנו, כי אני לא דתי, אבל הוא היה מגיע לכאן לקנות מצרכים, מגיע עם הילדים שלו, אבא ככל האבות".
"אם נדב היה אומר לי 'שי, תקשיב, לא אני עשיתי את זה. נכנס חייזר מהחלון ואכל את הילדים', הייתי מאמין לו, נשבע לך", אומר עו"ד שי אמרוסי, בנו של ראש מועצת מגדל ומי שהיה גם בזירת הרצח. "שתביני את העוצמות של הזעזוע - הרוצח נולד וגדל פה, הוא והנרצחת. שניהם שייכים למשפחות מאוד גדולות ושורשיות, משפחת כרסנטי היא ממקימי היישוב. כולם חכמים בדיעבד, מתחילות שמועות שהוא היה ככה וככה, תדללי 90 אחוז ותקבלי את התמונה האמיתית".
מה התמונה האמיתית?
"המציאות היא שהוא חי בבית של חמו, ואיתן אמר שמעולם לא הייתה אלימות מצדו, כלום. והמציאות היא שהאידיוט הזה, חודשיים וחצי לפני שעשה את תאונת הדרכים, עבד כמשגיח כשרות חצי יום בכלא צלמון ואז ב-12 וחצי היה מסיים ויורד לכולל, והיה מבשל לכולל וגם לגן ילדים שצמוד אליו. יש בגן 100 ילדים, הילדים שלי גם שם. הוא היה מבשל אוכל לילדים עם הסכינים כל יום. הילדה שלי הייתה חוזרת הביתה ואומרת 'אבא, נדב הכין לי שווארמה טעימה. איזה חמוד נדב'".
קהילה סגורה, מתחרדת, שונאת ערבים
מגדל עוברת תהליך של חזרה בתשובה והתחרדות, בדומה לשכנתה הגדולה טבריה. הכולל בו למד סלע הוא הכולל שהקים הרב מוטי אלון, לאחר שהורשע במעשה מגונה בתלמידו בן ה-17 והוגלה למגדל לפני כעשור על ידי עמותת תקנה של הציונות הדתית. את הכולל הוא הקים על הריסותיו של בית הספר החילוני שהיה פעם במושבה, בית ספר שהלך והתרוקן לאחר שמספרם של בני המקום שחזרו בתשובה הלך וגדל. מעריציו הלא מעטים של אלון הגיעו לפה בעקבותיו מרחבי הארץ, והוא הצליח להחזיר בתשובה גם תושבים מקומיים. לרוב תושבי מגדל, אגב, מעולם לא הייתה בעיה עם ההאשמות החמורות נגד אלון, או עם ההרשעה שבעקבותיה נידון לחצי שנה של עבירות שירות. מבחינתם מדובר בעלילת שווא, ולבית המשפט אין שום משמעות.
מגדל היא קהילה מאוד סגורה, והתושבים מעידים שהם לא אוהבים אנשים שבאים מבחוץ, "גם הלא-דתיים אוהבים רק את אלה שכמותם, וזה באמת כמו משפחה אחת גדולה כי כולם מתחתנים בתוך עצמם", אומרת דנה (שם בדוי) תושבת המקום מזה שנים רבות. "מי שחריג טיפה, לא מתקבל. אבל מצד שני ככה זה במקומות הקטנים".
מתברר שמה שצריך פה זה להיות בגזע הנכון ולהשתייך לצד הימני של המפה, כל השאר הן זוטות. לפני כשנה עברה משפחה חדשה לגור בעיירה - האבא יהודי, האמא בדואית. את ילדי המשפחה תושבי מגדל לא רצו עם הילדים שלהם, ובעקבות המקרה קמה מהומה במושבה עד כדי מעצרים וחשש גדול לתסיסה של הימין הקיצוני.
"כן, לצערנו יש פה שתי משפחות ערביות", אומר אמרוסי, "אנחנו לא מעוניינים, אבל כך קובע החוק". הוא עושה לי סיור ביישוב. מראה לי את הווילה של חיים הכט, מצביע על שטחי אדמה גדולים עמוסי צמחייה, אדמות השייכות לנספים בשואה שרכשו אותם כשמגדל שווקה כפרויקט "בית בגן", ממתינות לאנשים שלא יבואו או לתחיית המתים. אנחנו עוברים ליד וילה גדולת ממדים, "זה שלי, הבית הכי יפה במגדל, אם לא בישראל", הוא מתגאה. "את רואה את העמודים? הבאנו את האבנים מחברון. את יודעת איך קניתי את הבית שלי? מכרתי אדמה מארץ הקודש, מים מירדן ושמן זית מהגליל לנוצרים בארצות הברית. זה היה להיט. סגרנו את העסק כי הייתה מפולת כלכלית ואת יודעת, העניים הם האנשים הכי מאמינים וכל המכירות שלנו נעצרו בבת אחת".
מגדל מזוהה כמקום הולדתה של מרים המגדלית, ובתחילת המאה ה-20 התיישבה בה קבוצה של גרמנים קתולים. בתקופת העלייה השנייה הקרקע נרכשה מידי הגרמנים באמצעות כסף שנתרם על ידי יהודים עשירים מרוסיה. מגדל הפכה למושבה חקלאית, וחיו בה א.ד גורדון וטרומפלדור. עם השנים השתנה אופייה של המושבה, וכאמור בשנים האחרונות היא הולכת ומתחרדת. היום, כך מעריכים התושבים, יותר ממחציתם דתיים. ב-20 השנים האחרונות הלכה והתייקרה הקרקע ביישוב, בעוד שהאוכלוסייה לא נעשית מבוססת יותר. אפשרויות התעסוקה מצומצמות ותושבים רבים, בעיקר הלומדים בישיבות, לא עובדים.
"את רואה את הווילות האלה, זה אזור 12, כאן בונים כל הפלצנים מתל אביב", אומר אמרוסי. הוא לא אוהב תל אביבים, כמו רוב תושבי המקום שפגשתי. תל אביב מצטיירת עבורם כמקום ליברלי, מופקר, מלא בפמיניסטיות ושמאלנים שהם, כמובן, בוגדים, יפי נפש. הוא גם נזף בי שאין לי ילדים, זאת לאחר בירור מעמיק אם אני יהודייה, כמובן. "אנחנו העם הנבחר, והגויים רוצים להשמיד אותנו", אמר לי, "כשיבוא המשיח הערבים יהיו העבדים שלנו", הסביר לי שלומי מהמכולת את העתיד כפי שהוא רואה אותו.
"פעם דונם כאן עלה 20 אלף, והיום שלושה מיליון שקל", מסביר אמרוסי, "הצעירים שלנו לא יכולים לבנות כאן בית יותר. מדי פעם מוציאים מכרז לזוגות הצעירים, אבל גם המכרז הזה משתנה, השנה הוא נפתח גם לאנשים מבחוץ וכל מי שזכה בו אינו תושב מגדל".
היית אומר שיש מתח בין החילונים לדתיים במושבה?
"מגדל הוא מהיישובים הבודדים בארץ שכולם אוהבים את כולם: חילונים, דתיים, חתולים. הפנינג אחד גדול". הוא צופר לבחור דתי היושב בשולי הדרך. "הוא מתבודד, מדבר עם הקדוש ברוך הוא".
אז למה אתה מפריע לו?
"אני לא מפריע, אני אומר לו שלום. זאת מצווה להקדים את חברך בשלום, שלא יחשוב שאתה כועס עליו".
"כל מי שיגיד שיש קשר בין החזרה בתשובה של הרוצח למעשים שלו מדבר שטויות, כמובן", אומרת דנה, "אבל האווירה כאן מאוד קשה לדעתי. כל מי שחוזר בתשובה מרגיש שניתנה לו אסמכתא מצד אלוהים לקבוע מה נכון ומה לא, ואני חוששת שבקרוב אנחנו החילונים לא נוכל לחיות כאן כראות עינינו".
למרות חילוקי הדעות, גם החילונים וגם הדתיים לא מצליחים לעכל את האירוע המחריד שהתרחש להם בתוך הבית. "כולנו התגייסנו לעזור לאיתן, גם כאלה שלא מכירים אותו", אומר חיליק מהפונדק. "אפילו חבר'ה מתל אביב. נתנו לו כסף לשפץ לו את הבית, התקנו חלון חדש, אותו חלון שממנו הוא ראה את הכל".
"זה שאיתן היה ראשון להיכנס לזירה יילך איתו כל החיים", אומר אלון. "הוא ישב פה אתמול בלילה ואמר שהוא חולם על זה בלילות, זה לא עוזב אותו".
"זה לא עוזב אף אחד", ממשיך חיליק, "איתן בתוך הלב שלנו, הוא חבר, הוא משפחה, כואב לנו עליו ואיתו. יש לו בת זוג כבר המון שנים. הוא ורווית - אמא של דור - גרושים אבל ביחסים טובים, והוא ישן אצלה עכשיו. הוא גם חזר לעבוד, כי אין ברירה".
הוא מצליח לישון בבית שלו?
"האמת שלא. הוא יושב כאן בערב ואני שואל אותו 'איתן, נו, אתה רוצה ללכת לישון?', והוא אומר לי 'איך אני יכול? אני יושב בבית ופתאום שומע את הילדים מדברים, צועקים, פתאום שומע צרחה של ילד ונעשה לי קר ואני קופא'".